אדלשטיין: "לא נוכל לבטל את הבחירות, לא כל הגורמים שיתפו פעולה"

 

גנץ צייץ אז כי מדובר בשקר, ואחר כך גם ראש הממשלה הכחיש את הידיעה: "בשום שלב לא הוצעה רוטציה. עד לרגע זה אין קשר בין הליכוד לכחול לבן, ואין לי שום כוונה לוותר על שותפי הטבעיים לממשלת הימין". הדיווחים על מגעים כביכול יצרו מתיחות בצמרת כחול לבן ותחושה שנתניהו מנסה לתקוע טריז בתוך המפלגה בניסיון לפתות את גנץ ואת גבי אשכנזי לדון בהצעה, מתוך ידיעה שיאיר לפיד ומשה (בוגי) יעלון יתנגדו לה בתוקף. על רקע זה גנץ לא הסתפק בהכחשה, וכינס לפני כשבוע בגני התערוכה מסיבת עיתונאים כדי להסיר את הנושא מעל סדר היום. הוא אמר: "נתניהו לחץ על כפתור פיזור הכנסת, ואין דרך חזרה". 

 

לדברי גנץ, “מה שראינו ביומיים האחרונים הוא ספין נוסף מבית הקלפים של נתניהו. הוא רואה סקרים וממציא שקרים וספינים". נתניהו כפה את המציאות הזאת, והוא לא יכול להעביר את האחריות לאחרים". נתניהו עצמו הודיע כי יבחן את ההצעה של אדלשטיין לביטול הבחירות וייפגש עם יו"ר הכנסת בימים הקרובים. אדלשטיין אמר אז כי עדיין לא הרים ידיים מביטול הבחירות: “אני אומר באופן חד וברור - קיימת היתכנות משפטית לביטול פיזורה של הכנסת, כמו גם רצונו של הציבור בישראל לבטל את הבחירות החוזרות. לא הייתי יוזם את המהלך הזה אלמלא הייתי בטוח שהוא אפשרי".

 

למרות דבריו של אדלשטיין כי יש היתכנות משפטית, התברר כי היועץ המשפטי לכנסת עו"ד אייל ינון, שהתבקש על ידי מספר ח"כים להגיש חוות דעת בנוגע לאפשרות של ביטול הבחירות, התייחס לכך במהלך דיוני הועדה שהכינה את הצעת חוק לפיזור הכנסת והבהיר כי מרגע שהכנסת פוזרה - המהלך בלתי הפיך.

ינון אמר אז לחברי הוועדה: “חוק ההתפזרות הוא אי־רוורסבילי, כלומר ברגע שאתם תאשרו ברוב של 61 בקריאה שלישית את חוק ההתפזרות, יהיה ניתן לדחות את הבחירות לכנסת רק אם חלילה תפרוץ מלחמה, כבבמקרה של מלחמת יום הכיפורים והבחירות ב־1973. בחירות אינן יכולות להידחות גם אם ייווצר רוב חדש בכנסת שירצה פתאום לשנות את התאריך או את ההחלטה".