אחרי לא מעט טיזרים, פרומואים ורעש שנוצר סביב הדואט המיוחל בין עדן ועדן - עדן חסון ועדן בן זקן, הבוקר יוצא לאור הדואט המדובר – "שונה מהנוף" שכתב והלחין עדן חסון.
בכדי לעכל את השיר, האזנתי לו שלוש פעמים בתור התחלה (והבטחתי לעצמי שאם אוהב, אאזין לו כמובן עוד). בפעם הראשונה שמתי דגש על המילים. בפעם השנייה שמתי דגש על הלחן והעיבוד. בפעם השלישית שמתי דגש על השירה, ההרמוניות והכימיה בין השניים.
מבחינת הטקסט, השיר סטנדרטי (לטוב ולרע). מחד גיסא, הוא עוסק בסלנגים עכשוויים וצעירים שמדברים אל קהל היעד של השניים, הווה אומר בני נוער וקצת מעל. עם זאת, הוא לא כולל שום פואנטה מלבד תיאור מצב בלייני וחסר פרינציפ.
מאידך גיסא, יש בו חריזה מטופשת ומאולצת שמצטיירת בעיניי כקצת פתטית וכעצלנות ללא מאמץ לשרבב מילים העיקר בכדי להשלים שיר ולראיה: "בלי כל הסצנה, בשאנטי באנטי, באתי שעה והלכתי" או "ובינתיים הוא מוזג לי יין לב חצי יבש, מלא גברים, כולם רובוטים, הוא היחיד שמרגש".
מבחינת הלחן, המקצב הלטיני, שבשנים האחרונות הולך חזק בארץ (אך די דעך לאחרונה, גורלו של טרנד) אמנם חביב וחמוד אך נטול פזמון קליט, לא מתרומם או מתקדם ומצאתי עצמי מצפה ומחכה לנקודת שיא בשיר, מהסוג שהבתים נועדו להרים לה - אך לדאבוני זה לא קרה, מה שגרם לי לתחושה אנמית מבחינת הפזמון.
מבחינת ההרמוניות הקוליות, השילוב בין חסון ובן זקן הוא נהדר, הם מגישים את השיר בנועם ובחן, מפיחים בו שמחה ואנרגיה, אם כי די חרה לי שבן זקן לא למדה עדיין להגות בעברית תקנית. כבר בביקורתי ב"מעריב" על שירה "חצי מדינה" הערתי לה כי יש לשיר "חצי" עם צירי ולא עם פתח, וגם בשיר הנוכחי היא מוסיפה לשיר עם פתח, שזה שגוי, ולא עם צירי.
ההגייה הקלוקלת שאפשר לתקנה בלימוד בסיסי של עברית או שימת לב לניואנסים קטנים היא נקודת חולשה עבורה ועבור לא מעט זמרים, בניגוד לחסון, ששר בהגייה מדויקת למדי.
לסיכום, אמנם השיר מגיש קיץ מוזיקלי למאזין, אך הוא לא "שונה מהנוף", לא מיוחד או מחדש וטעון שיפור בכדי לעמוד בציפיות וברף שהשניים הציבו בפני מאזיניהם. מהבחינה הזו הוא נחמד. לא יותר. להאזין ולשכוח.