בפרלמנט הצרפתי הסתיים הדיון על חקיקה תקדימית, שאמורה לכפות על מפעילי אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות להסיר בתוך יממה כל הסתה על רקע גזעני או אנטישמי. מי שלא יעשה זאת מסתכן בעונשים כבדים. ההצבעה על אישור ההחלטה תיערך מחרתיים. אולם בקהילה היהודית לא תולים עוד תקוות בחקיקות האסיפה הלאומית בנושא האנטישמיות.
לפני שהתפנתה לדיון החדש ובניגוד להבטחות הממשל הצרפתי, האסיפה החליטה לדחות את ההצבעה על הצעת ההחלטה שהגישו ציר מפלגת השלטון של הנשיא עמנואל מקרון, סילבן מאיאר, ו־167 חותמים נוספים. על אימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, שאומצה כבר, בין השאר, על ידי בריטניה, למרות התנגדותו של מנהיג הלייבור ג’רמי קורבין. לפי הגדרה זו, אנטישמיות כוללת גם התקפות נגד זכות קיומה של מדינת ישראל.
הפרלמנט הצרפתי התקפל ברגע האחרון והחליט להביא נוסח חדש ומשוכתב לאישור חברי הפרלמנט בסתיו. ההערכה היא כי ההגדרה המרחיבה של האנטישמיות לא תאומץ, וכי יחפשו ניסוח שמוציא ממנה את האנטי־ציונות, וזאת למרות הכרזותיו התקיפות של מקרון בנושא.
הציר המייצג את הצרפתים בתפוצות מאיר חביב קבע כי מפלגתו של מקרון רוצה, למרבה הבושה, למוסס את ההחלטה. נשיא הארגונים היהודיים בצרפת, פרנסואה כליפא, האשים במכתב זועם את ממשלת צרפת בכניעה ללחצי הלובי האנטי־ציוני והאנטי־ישראלי, והזהיר כי יש משמעות להבטחות ולתוכניות להילחם באנטישמיות - רק אם הן מלוות במעשים.
דוגמה לחוסר מעש מצד ממשלות אירופה הובאה במסיבת עיתונאים שכינסו בסוף השבוע בסנאט הצרפתי הסנאטורית נטלי גולה, יו"ר הוועדה לחקירת הרשתות הג’יהאדיסטיות, ציר הפרלמנט הבריטי מצפון אירלנד יאן פייזלי וראשי ארגון "מוסלמים נגד האנטישמיות" בבריטניה.
הם הציגו את המערכה שהם מנהלים, עד כה בהצלחה חלקית בלבד, נגד האפליקציה "אירו־פתווה", שמופצת מדבלין ונמצאת גם היום ברשימת מאה האפליקציות הנצפות באירופה. האפליקציה מתבססת על משנתו של המטיף, איש האחים המוסלמים, יוסוף אל־קארדאווי, שהצדיק, בין היתר, את השואה כעונש אלוהי ליהודים, וטען שצריך להמשיך את פיגועי ההתאבדות נגד ישראל.
הוא גם פסק כי השריעה המוסלמית קודמת לחוקי אירופה ושאסור לציית להם. גוגל אומנם הסכימה להסיר את האפליקציה, לאחר פניות אליה, אבל חברת אפל ממשיכה להפיץ אותה באמצעות האפ־סטור. בעקבות זאת גולה אינה תולה תקווה בחקיקה הצרפתית בנושאים אלה. לדבריה, הייתה לשלטונות ההזדמנות לנקוט צעדים נגד ה"אירו־פתווה", אך דבר לא נעשה, כמו במקרים אחרים.