ניסיון נקמה? בריטניה מאשרת כי איראן ניסתה להשתלט על מכלית בריטית במצרי הורמוז. בהודעה של לונדון נמסר כי שלוש ספינות איראניות ניסו לחסום את המכלית "בריטיש הריטג'" וככל הראה להסיט אותה לכיוון המים הטריטוריאליים של איראן. הניסיון סוכל על ידי ספינת ליווי של הצי הבריטי, ששלחה אזהרות מילוליות לעבר האיראנים. ההודעה הבריטית היא אישור להודעה של משרד ההגנה האמריקאי, מוקדם יותר הבוקר. 

משמרות המהפכה האיראניים, שנטען כי הם עומדים מאחורי ניסיון ההשתלטות על מכלית הבריטית, הכחישו את מעורבותם, כך על פי סוכנות הידיעות פארס. ואילו בבריטניה הביעו דאגה מהתגובה האיראנית, וקראו למשטר לפעול להרגעת המתיחות בין המדינות.

ניסיון ההשתלטות האיראני על הספינה הבריטית, הוא תגובה של הרפובליקה האסלאמית על ההשתלטות הבריטית על מכלית הנפט גרייס 1, שנתפסה על ידי כוחות מיוחדים סמוך לחופי גיברלטר שבשליטה בריטי. בתגובה למהלך האמריקאי החריג, האיראנים איימו להשתלט על מכלית נפט בריטית בעצמם, וייתכן שזה היה ניסיון להשתלטות שכזו.

במקביל לכך, צרפת מנסה לפתור את משבר הגרעין באפיקים דיפלומטיים. עמנואל בון, יועצו המדיני של נשיא צרפת עמנואל מקרון, פגש אתמול בטהרן את שר החוץ האיראני מוחמד זריף, את סגנו הממונה על הסכם הגרעין עבאס אראקג’י ואת מזכיר המועצה לביטחון לאומי עלי שמחאני. אחרי הפגישה אמר זריף: “לא ניתן לנהל משא ומתן תחת לחץ. על האירופים לפתור את הבעיה”. איראן דורשת מאירופה להבטיח את מילוי הצד הכלכלי של הסכם הגרעין ולהגן על הסחר עם איראן מהסנקציות של ארה”ב. 
 
מקורות בטהרן מסרו כי האיראנים מעוניינים בביקור של מקרון עצמו ולא בשליחויות של יועציו. השרה לענייני אירופה של צרפת אמלי דה מונשלן אמרה כי “על כל הצלעות של המשולש ארה"ב־איראן־צרפת לדבר ביניהן”. החותמות האירופיות על הסכם הגרעין רוצות לכנס בדחיפות את הוועדה המשותפת כדי לדון בפתרון המשבר, אך מתנות את המשא ומתן בכך שאיראן תחזור בה מהפרות ההסכם. עם זאת, שר החוץ הצרפתי ז’אן איב לה דריאן אמר כי מדובר ב”הפרות קלות” מצד איראן, שאינן צריכות להוביל לקרע. הוא הוסיף כי שליחותו של בון בטהרן נועדה “למנוע תאונה”. 
 
גם גורמים המקורבים למקרון אמרו כי ההפרות האיראניות “מצומצמות” וכי הם סומכים על החוש העסקי של הנשיא טראמפ לגבי רצונו להגיע ל”דיל הטוב ביותר”. מקורות בפריז סיפרו על מגעים שנערכו לאחרונה בארביל, בחבל כורדיסטן העיראקי, בין משלחת אמריקאית למשלחת איראנית, שבהם השתתפו נכדו של האייתוללה חומייני ובכירים בפיקוד משמרות המהפכה.

לא מסתפק בשליח. מוחמד ג'וואד זריף, צילום: רויטרס
לא מסתפק בשליח. מוחמד ג'וואד זריף, צילום: רויטרס

 

אתמול התכנסה בווינה מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, על פי דרישת ארה"ב, שנציגיה ישבו בה לצד נציגי איראן, כדי לדון בהפרות ההסכם על ידי איראן ובמידת הסיכון שתחזור לתוכנית הגרעין הצבאית שלה, שבה מעולם לא הודתה.
 
בתוך כך, בסוכנות הידיעות רויטרס פורסם כי איראן שחררה בחודש שעבר איש עסקים לבנוני, תושב ארה”ב, שהיה כלוא במשך ארבע שנים במדינה, מחווה שנועדה להביא לפתיחה בשיחות עם וושינגטון. אולם שחרורו של איש העסקים, ניזאר זאקה, לא הספיקה עבור ארה”ב. “זו הזדמנות שהוחמצה”, אמר מקור אמריקאי על שחרורו של זאקה ב־11 ביוני וההחלטה האמריקאית לא לקיים שיחות עם האיראנים. גורם נוסף ציין כי איראן שחררה את זאקה כאות לכך שהיא רוצה להפיג את המתיחות וכי היה מדובר ב”מחווה של רצון טוב”.

עמנואל מקרון, צילום: רויטרס
עמנואל מקרון, צילום: רויטרס

 
דובר של מחלקת המדינה האמריקאית סירב להתייחס לתגובה של ארה"ב ליוזמה. “אם איראן רוצה לדבר עם ממשלת ארה”ב עליה לבצע מחווה הומניטרית ולשחרר את אחד האזרחים האמריקאים החפים מפשע שהיא מחזיקה כבני ערובה”, אמר. בכירים איראנים סירבו להגיד אם היה מדובר במחווה כלפי ארה”ב, או אילו ויתורים טהרן מעוניינת לקבל מוושינגטון. 
 
כזכור, בחודש מאז השחרור חלה עלייה במתיחות בין ארה”ב לאיראן, בין השאר בהפלת הכטב”מ האמריקאי על ידי טהרן, הטלת סנקציות אמריקאיות על שליט איראן עלי חמינאי ותפיסת מכלית איראנית על ידי כוחות בריטיים בגיברלטר. בעקבות הפלת הכטב”מ שקל הנשיא דונלד טראמפ להורות על תקיפה צבאית נגד איראן.