1. הפרסום החלקי של תחקיר צה"ל על כישלון הפעולה המיוחדת בחאן יונס הציף לא מעט דילמות ונושאים שבדרך כלל נסתרים מעיני הציבור. לא פעם סיפורי הגבורה והציונים לשבח, שבאופן טבעי תופסים את הכותרות המרכזיות, מסיחים את הדעת מתקלות קשות שעלו באירוע, והצל"שים מוענקים באופן שיש בו מידה של הפרזה, כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה ובצוק איתן.



תיעוד האירוע בעזה - צילום: רשתות ערביות

לתפיסתי, לא זה היה המצב באירוע בחאן יונס. החילוץ המרשים, קבלת ההחלטות וקור הרוח שהפגינו הלוחמים במשך 45 דקות מול חקירה נוקבת של אנשי חמאס מעידים על יכולת מקצועית גבוהה, גם של הכוח וגם של מעטפת הסיוע שהעניק חיל האוויר. 20 דקות בלבד חלפו מרגע שנפתחה האש ועד שכל הכוח שב אל ישראל.



כל זה אינו עומד בסתירה לכך שהתגלו כשלים בפעילות הכוח. חשוב מכך, התחקיר חשף כשלים עמוקים הקשורים למערך המבצעים המיוחדים, מבנהו, הדרך שבה הוא מתכונן למבצעים, הפיקוח על היחידה והעומסים שמובילים לעתים לציוותים לא מתאימים של הלוחמים בשטח. בשל מגבלות צנזורה לא ניתן להרחיב על הכשלים שעלו, אבל חשיפת הכיסוי הייתה רק חלק משרשרת של כשלים מקדימים, שחלקם דורשים שינוי עמוק במערך המבצעים המיוחדים.



עמיתי העיתונאי חיים לוינסון שאל אותי בתוכניתו של אראל סג"ל ב־MF103 אם לצד הכשלים שעלו וחשיפת הכוח, אין כאן גם היבט של מזל רע - ואם נכון שגם בתחקור של מבצעים מוצלחים יכולים להתגלות כשלים דומים. הנקודה הזו חשובה, כי לצד הפעולה הכושלת בחאן יונס ביצע מערך המ"מ בשנים האחרונות עשרות רבות של פעולות מורכבות ומסובכות שהסתיימו בהצלחה רבה.



היכולות המקצועיות, התחבולה, היתרונות הטכנולוגיים המובהקים על היריב וכמובן המודיעין מספקים לצה"ל בדרך כלל עליונות מוחלטת בשטח. ברובם המוחלט של המקרים, האויב לא ידע על הפעולות גם לאחר שהסתיימו. אך התחקיר שפך אור על בעיות בתחומים של סיפור הכיסוי, המודיעין, התכנון וההכנה ושליטת החפ"ק בשטח, גם במבצעים שנחשבו מוצלחים. היום ניתן להגיד כי לחלק מהכשלים במבצע בחאן יונס היה אפשר למצוא רמזים גם בפעולות שהסתיימו באופן מוצלח.



הטבע האנושי, מרמת האדם הבודד ועד רמת המערכות הגדולות, מתקשה בהפנמת לקחים והצבעה על כשלים כאשר פעולה או משימה מסתיימות בהצלחה. בחיל האוויר, לדוגמה, שמים דגש מיוחד על התחקיר המבצעי לאחר משימות ואימונים, ומייחסים לו חשיבות רבה גם לאחר פעולה מוצלחת. גם במערך המ"מ הסטנדרטים והאפקטיביות של התחקירים המבצעיים נחשבים טובים מהנהוג ביחידות הלוחמות האחרות, ובכל זאת, האירוע הזה חושף פערים ברמת התחקיר במערך המ"מ.



גם בשאלת פרסום התחקיר היו דילמות מורכבות. היו שסברו כי רב הנזק על התועלת, בעיקר בכל הקשור לחשיפת מידע על שיטות העבודה. חלק מהדברים נחשפו גם כך בידי החמאס, אם כי טענת הארגון הייתה שלוחמיו הם שהרגו את סגן־אלוף מ' במהלך הקרב. אומנם חמאס רשם הישג שלא ניתן לזלזל בו בעצם חשיפת הכוח, אבל הסיפור שסופר בעזה היה רחוק מהמציאות בשטח. מנגד, בישראל שמרו על שתיקה מוחלטת לאורך תקופת מה, והיא לא עשתה חסד עם מערך המודיעין כולו. הפעולה בחאן יונס חלחלה כמעט לכל שיח על המתרחש באמ"ן בחודשים האחרונים, וכל מינוי או עזיבה של קצין פורשו, לעתים שלא בצדק, כאילו נבעו מכישלון הפעולה.



התנהלותם של הרמטכ"ל אביב כוכבי ושל ראש אמ"ן האלוף תמיר הימן כלפי מפקד מערך המבצעים המיוחדים, תא"ל ג', העצימו את תחושת המשבר באמ"ן. אומנם הימן הסביר בכינוס קצינים בכירים של אמ"ן כי מדובר בסיום תפקיד לאחר שלוש שנים, אבל דרך ההתנהלות וקריאתו האישית של הרמטכ"ל לתא"ל א' לחזור ליחידה בלי לעדכן את תא"ל ג', הסבו נזק ועוררו ביקורת גם בתוך אמ"ן.



במצב שנוצר, נראה שהפרסום החלקי של התחקיר יכול לסיים את הדיון באירוע, שאומנם היו בו כשלים רבים, אבל ללא הגבורה, התושייה וקור הרוח של לוחמי הכוח, היה עלול להיות קשה בהרבה. שבוע לאחר הפרסום, נראה שמבחינת ייצוב המערך קיבל הרמטכ"ל את ההחלטה הנכונה, שתשיב לאנשי מערך המ"מ את השקט והחשאיות החיוניים להם כל כך.



2. המתאם לענייני השבויים והנעדרים לשעבר ליאור לוטן הטיח השבוע ביקורת חריפה בממשלה ובעומד בראשה על ההתנהלות מול חמאס ודרך הטיפול בנושא. באירוע בגבעת שמואל לזכרו של סגן הדר גולדין אמר לוטן: "האמירה שנחזיר את חיילינו כשתהיה הסדרה מול חמאס היא הטעיה. זה כמו לומר שהחסידה היא שמביאה תינוקות לעולם. זה לעולם לא יקרה". לוטן אמר בצורה ברורה כי למעשה לממשלה אין כל מדיניות בנושא ושאינה פועלת לפתרון הבעיה. לוטן הוסיף כי אם אין יכולת להפעיל כוח צבאי כדי להשיב את חיילינו, מצופה מההנהגה להשיבם במסגרת הסכם.



ליאור לוטן. קרדיט: גדי דגון



כשמתאם לשעבר בנושא שבויים ונעדרים אומר משפט מהסוג הזה, הוא מעיד שהממשלה לא באמת עוסקת ברצינות בנושא, שההבטחות למשפחות הן הבטחות שווא, המנותקות מהמתרחש בשטח ושאין מוכנות לקבל החלטות אמיצות שיגבו מחיר פוליטי. כשלוטן הבין, אחרי מאמצים רבים שהשקיע, שעבודתו היא עבודת סרק, הוא קם והלך. יש המעידים כי גם המתאם הנוכחי, איש השב"כ לשעבר ירון בלום, הולך ומתקרב לאותה הבנה בדיוק.



כך או אחרת, התנאי שישראל מציבה לשיקום הרצועה - פתרון סוגיית השבויים והנעדרים - הולך ומתכרסם. במציאות שהולכת ומתקבעת, אין לחמאס כל סיבה להחזיר את גולדין ואת סמל־ראשון אורון שאול לקבר ישראל. בדרך שבה מתנהלים הדברים, לא ניתן למצוא נוסחה שתחזיר את הנעדרים בלי לשלם מחיר כבד ומופרז בדמות שחרור סיטוני של מחבלים מהכלא. חמור מכך, לוטן מתאר מצב של חוסר מדיניות כלשהי או כוונה אמיתית להתקדם בנושא.