לשכת הסחר הפדרלית בארצות הברית אישרה הטלת קנס עתק בסכום של כחמישה מיליארד דולרים על פייסבוק, זאת בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה, כך דווח הלילה (בין שבת לראשון) ב"וול סטריט ג'ורנל". על פי הדיווח, המסתמך על "גורמים המעורים בפרטים", הבדיקה בנושא התמקדה בשאלה האם המצב שבו פרטיהם של כ-87 מיליון משתמשים ברחבי העולם מצאו את דרכם לחברה מסחרים, הוא הפרה של ההסכם שנחתם עם הרגולטור בארצות הברית.
בשלב זה טרם ידוע מה העסקה שאושרה כוללת, ואם נכללים בה דברים נוספים פרט לקנס. ההצבעה היתה בהתאם למפלגה אליה השתייכו הנציגים - שלושה רפובליקנים תמכו באישורה לעומת שני דמוקרטים שהתנגדו לה. במידה וההסכם יאושר על ידי משרד המשפטים האמריקאי, מדובר בקנס הגדול ביותר שהטילה לשכת הסחר הפדרלית על חברה מסחרית מאז הקמה. השיא הנוכחי עומד כאמור על 22.5 מיליארד דולרים, שהוטל על גוגל לפני כשבע שנים. עם זאת, הקנס לא צפוי להשפיע בצורה משמעותיתעל מצבה הפיננסי של הרשת החברתית.
בשנה שעברה, הרשות להגנת הפרטיות בבריטניה הטילה קנס בשווי חצי מיליון פאונד (כ-664 אלף דולרים) על פייסבוק, זאת בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה. מדובר בסכום הגבוה ביותר שניתן להטיל על החברה בגין עבירה של פגיעה בפרטיות הגולשים.  מפייסבוק נמסר אז כי הם לומדים את החלטת הרגולטור הבריטי. "אנחנו לא מסכימים עם חלק מהממצאים, אך בהחלט היינו צריכים לעשות יותר כדי לחקור את הטענות בנושא שעלו כבר ב-2015", הסבירו ברשת החברתית". הנציבה הסבירה כי קנסות שיוטלו על החברה בעתיד יהיו גבוהים יותר, בשל תקנות הפרטיות המחמירות GDPR שנכנסו לתוקפן באיחוד במאי 2018.

 
כזכור, במרץ בשנה שעברה פורסם ב-channel 4 בבריטניה כי חברה בשם קיימברידג' אנליטיקה קיבלה לידיה באופן אסון נתונים אישיים על משתמשי פייסבוק ללא ידיעתם, זאת באמצעות אפליקציית סקרים שנקראה This is your digital life שמשתמשים התקינו. האפליקציה שאבה את המידע של מי שהתקין אותה – וגם את המידע של כל חברי הפייסבוק שלו. בהמשך, המידע עבר - בניגוד לכללי השימוש של פייסבוק - ל"קיימברידג' אנליטיקה", והחברה הזו השתמשה בו כדי לבנות פרופילים פסיכולוגיים של משתמשים ולהציג מודעות פרסום פוליטיות יעילות וממוקדות לטובת דונלד טראמפ, במהלך הבחירות בארה"ב. 
 
בעקבות הפרסומים המדוברים החברה נסגרה ומנכ"ל פייסבוק יצא בסדרת ראיונות חריגה מאוד, שכן הוא אינו מרבה להתראיין. הוא ניסה "לכבות את האש" והמשיך בניסיונות שכללו בנוסף גם עדויות בפני הקונגרס ובפני בית הנבחרים. לאחר מכן הוא אף הגיע לפרלמנט האירופי בבריסל, אם כי סירב להגיע לבריטניה - זאת למרות הניסיונות לחייב אותו לעשות זאת. פרטיהם האישיים של 87 מיליון גולשים ברחבי העולם, בהם כ-47 אלף ישראלים נפגעו מדליפת המידע.