משחקים כחול לבן: "כל משחק שאנו מפתחים חייב ליצור רגש, תחושה של חיבור אליו מצד השחקנים". כך מדגיש מאיר שטרית, מנהל ה־GAMES LAB בפלייטיקה, חטיבה לפיתוח משחקי קז'ואל שהקימה ענקית המשחקים הישראלית. תשתית החטיבה החדשה מורכבת מצוות של חברת פיתוח המשחקים הישראלית ג'לי באטן, שנרכשה לפני כשנתיים על ידי פלייטיקה.
המטרה מאחורי הרכש הייתה להעניק למפתחים המוכשרים, שאליהם התווסף עד כה כוח אדם איכותי, מטרייה ארגונית וכלכלית חזקה, כמו גם גישה למאגרי המידע הרחבים שפלייטיקה אוספת לאורך השנים על העדפות שחקנים ומגמות בשוק. "החטיבה שלנו היא הזרוע האמונה על פיתוח משחקים חדשים. אנו 'מגדלים' אותם ומעבירים אותם הלאה בפלייטיקה, להמשך פיתוח, תחזוקה והרחבות. באופן זה אנו יכולים לפנות את הכישרונות שיש כאן לפתח את המשחק הבא", הוסיף שטרית. "יש לנו היכולות והניסיון להביא משחק מאפס לרמה מאוד גבוהה. הודות לרכישה יש לנו גם תמיכה שמעניקה לנו שקט. כאשר כל הזמן נאלצים לעשות חישובים כמה כסף נשאר בכיס, אין את השקט לפתח, לנסות ולפעמים גם לטעות וללמוד מהטעויות".
ענף משחקי הקז'ואל בתעשיית המשחקים הדיגיטליים צמח בשנים האחרונות - עם השיפור בתשתיות האינטרנט ויכולות הטלפונים הניידים - לממדים מפלצתיים. מדובר בשוק שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה. המשתמשים בטווח גילים רחב – מילדים קטנים ועד פנסיונרים צעירים בנפשם. אם בעבר הם אופיינו כמשחקים קטנים בדפדפן או בנייד, כמו משחקי קלפים או חדרי בריחה קצרים, היום כבר מדובר בכותרים מושקעים בתוכן ובוויזואלית. הרעיון הוא איכות לצד זמינות - שלעתים חסרה במשחקים המיועדים לקונסולות או למחשב הביתי.
"ג'לי באטן הייתה בין חברות הקז'ואל הראשונות בארץ. אנו מפתחים משחקים שמביאים רעיונות חדשים, ומשלבים מכניקות מעולמות אחרים", הסביר אביעד ביטון, מנהל פיתוח משחקים בפלייטיקה. "הרכישה חיברה את עולם התוכן שלנו עם העולם העסקי של פלייטיקה, והמשחקים צמחו בצורה משמעותית בזכות היכולות הללו שלקחו את המוצר לשלב הבא".
בשנים האחרונות פלייטיקה עושה מאמצים להרחיב את שליטתה בתחום הקז'ואל, הן בפיתוח התשתית שלה באמצעות מעבדת המשחקים והן ברכישות שונות כמו של מובילת משחקי החידות הגרמנית Wooga וחברת המשחקים האוסטרית Supertreat. כדי להבין את החשיבות של החברה לתעשיית המשחקים הישראליים, יש להדגיש כי מדובר בנוסף גם בפלטפורמה המשלבת סט יכולות טכנולוגיות ומאגר דאטה מרשים, שנותן למפתחים גישה למגמות והעדפות בשוק.
"אנו רואים לפי המדדים כמה זמן המשתמש היה במשחק או כמה כיף היה לו בשלב מסוים", הדגיש ביטון. "יש באפשרותנו יותר יכולות ניתוח וקשב אל השחקן בצורה שלא הייתה קיימת בעבר. החברה תמיד תמכה בקהילה וביזמים הצעירים בארץ. גם לפני הרכישה היינו מתייעצים איתם והדלת הייתה תמיד פתוחה. הם יצרו תשתית לתעשייה. יש אנשים שלפני עשר שנים היה להם חלום לעבוד בתעשיית המשחקים ולא היה להם איך להגשים אותו".
שטרית הוסיף כי מאז הרכישה, ההכנסות מהמשחקים צמחו בצורה משמעותית: "אנחנו יודעים לפתח משחקים ברמה מאוד גבוהה, ובאמצעות החיבור לדאטה אנו יודעים איך לעשות כסף מהמשחק", הוא אומר. עוד אמר שטרית: "בכלכלת משחק יש קבוצה גדולה של אנשים, שתפקידם לגרום לו להפוך משהו הנמצא במחשבה למשהו חי, אם זה עיצוב ופיתוח או שיווק, ולגרום לשחקנים להגיע אליו ולשחק בו. המדד העיקרי הוא אם השחקן מבין את המשחק וחוזר לשחק בו ביום השני. אם הם לא חוזרים לשחק בו, אין הכנסה. ואתה חייב שהמשתמש יאהב את המוצר וירצה לחזור אליו. ברגע שזה קורה, מגדלים את המשחק לשלב הבא, עם פיצ'רים ותכנים שנותנים חוויה נוספת וממטבת את ההנאה".
ביטון הוסיף כי לצד ההליך היצירתי, חברה חייבת לבצע ניתוח שוק נכון לפני שהיא מפתחת משחק. "אתה חייב לחשוב איפה הטכנולוגיה תהיה בעוד שנתיים־שלוש", הדגיש. "יש משחקים שעובדים היום, כאלו שעד לפני כמה שנים לא יכולנו להריץ על הטלפונים הניידים. אתה חייב שיהיה לך חזון היכן אתה רוצה להיות, ולהביא בחשבון מגמות חדשות, כמו מציאות רבודה ושיפור בתשתיות. הקהל משתנה כל הזמן. היום אפילו ההורים שלי, בני 70, משחקים בטלפון הנייד. יש פלח שוק שלא חשבת שתוכל להגיע אליו בעבר, וזה מדהים.
"אתה חייב להיות קשוב לקהל שלך. אם למשל מדובר בילדים, אז תסתכל בעמודי היוטיוב שהם צופים בהם. תהיה איפה שהם נמצאים, ותשמור על האש ה'ילדותית' שבתוכך. תתנסה ותטעה, ואז תלמד מזה ותשתפר. "חשוב לזכור כי טלפון נייד הוא מכשיר פונקציונלי שיש לכל אחד, בעוד מחשב אישי או קונסולה הם פריטים שנחמד שיש לך אותם בבית. השוק רק ילך ויצמח בשנים הקרובות וכולם ישחקו. כבר היום כמעט כולם כבר שם. המשחקים והיכולות של הטלפון יביאו חוויות וז'אנרים חדשים".