הטלוויזיה באיראן מדווחת כי משמרות המהפכה השתלטו על מכלית נפט זרה במפרץ הפרסי. "מכלית זרה שניסתה להבריח מיליון ליטרים של נפט נתפסה מדרום לאי לארק במפרץ הפרסי", נאמר בהודעת טלוויזיה הממלכתית במדינה.
בתגובה, איימו האיראנים לנקוט בפעולת גומלין. "אם בריטניה לא תשחרר את מכלית הנפט האיראנית, חובה על השלטונות לתפוס מכלית נפט בריטית", אמר מוחסין רזאי, מזכיר המועצה לקביעת האינטרס של איראן ומפקד משמרות המהפכה לשעבר. "איראן האסלאמית מעולם במהלך 40 שנותיה לא פתחה במעשי איבה בשום קרב, אבל גם אף פעם לא היססה להגיב לתוקפנות", הוסיף.
תקרית זו יכולה להיתפס כתגובה לתפיסת מכלית איראנית על ידי כוחות בריטיים בגיברלטר בתחילת החודש. המכלית האיראנית, גרייס 1, נתפסה, בשטח בריטי סמוך לספרד, לאחר שנחשד כי היה מנסה להעביר נפט לסוריה תוך הפרת סנקציות של האיחוד האירופי, צעד דרמטי מצד מדינה אירופאית, שעורר את זעם טהרן.
בתגובה, איימו האיראנים לנקוט בפעולת גומלין. "אם בריטניה לא תשחרר את מכלית הנפט האיראנית, חובה על השלטונות לתפוס מכלית נפט בריטית", אמר מוחסין רזאי, מזכיר המועצה לקביעת האינטרס של איראן ומפקד משמרות המהפכה לשעבר. "איראן האסלאמית מעולם במהלך 40 שנותיה לא פתחה במעשי איבה בשום קרב, אבל גם אף פעם לא היססה להגיב לתוקפנות", הוסיף.
בתוך כך, מוחמד ג'וואד זריף, שהשתתף אתמול בניו יורק בכינוס מועצת האו"ם לענייני פיתוח, אמר בראיון לרשת NBC כי ארצו אינה רוצה שיהיה בידיה נשק גרעיני. "איננו רוצים ואיננו עומדים לפתח נשק גרעיני", טען זריף, "לו רצינו בכך, יכולנו לעשות זאת מזמן". עם זאת, דובר המשלחת האיראנית לאו"ם רזה מוריוספי הכחיש כי טהרן תהיה נכונה לשאת ולתת על תוכנית הטילים שלה. זאת, בניגוד לפירוש שניתן לדבריו של זריף, שאמר כי על ארה"ב יהיה להפסיק למכור טילים לסעודיה ולנסיכויות המפרץ, כלומר שזה "המחיר" שדורשת איראן עבור הוויתור על טיליה.
"במשך שמונה שנים סאדאם חוסיין הפציץ אותנו בטילים ובפצצות שסיפקו לו המזרח והמערב כאחד", הסביר זריף. "איש לא מכר לנו אמצעי הגנה. לא הייתה לנו ברירה אלא לבנות אותם בעצמנו - והיום מתלוננים. על ארה"ב להפסיק את מכירת הנשק ליורשיו של סאדאם". נשיא צרפת עמנואל מקרון עמד לפתוח אמש בסבב של שיחות עם נשיא איראן חסן רוחאני, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין. זאת, במטרה להנמיך את המתיחות סביב משבר הפרת הסכם הגרעין על ידי איראן, ובעקבות החלטת מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי שלא לנקוט בשלב זה סנקציות נגד איראן ולנסות להציל את ההסכם איתה. עם זאת, החזית האירופית מתערערת, ופורטוגל, למשל, החליטה להפסיק בינתיים להוציא אשרות כניסה לאזרחים איראנים.
התיווך של מקרון נערך בצל אירוע שמעיב על יחסי שתי המדינות ויצר מתיחות ביניהם - מעצרה באשמת ריגול של חוקרת בעלת אזרחות צרפתית ואיראנית, כשמקורות בפריז רואים בכך אמצעי לחץ שמפעילה איראן על צרפת. מדובר בפרידה עדלקה, פרופ' במכון למדעי המדינה של פריז, שנעלמה בעת ביקור באיראן ב־6 ביוני, ורק שלשום הודה דובר מערכת המשפט האיראנית כי היא "ברשימת האנשים שנעצרו לאחרונה".
הנשיא מקרון הביע בשיחה עם רוחאני את דאגתו ו"אי הסכמתו" להיעלמותה של עדלקה וביקש הבהרות מעמיתו האיראני. לדבריו, הוא לא קיבל שום הסבר משביע רצון בנושא. מקורביה של עדלקה מסרו כי היא מוחזקת בבית הסוהר הידוע לשמצה אווין בצפון טהרן. קרוביה הורשו לבקרה, ומסרו כי היחס כלפיה בינתיים טוב. עם זאת, האיראנים לא אפשרו לדיפלומט צרפתי לבקר אצלה, משום שהם אינם מכירים באזרחות כפולה לאזרחיהם.
האנתרופולוגית בת ה־60 עזבה את איראן ב1977, אך משפחתה ממשיכה להתגורר שם. במקביל נודע על העברתה לבית חולים פסיכיאטרי בליווי אנשי משמרות המהפכה, יחד עם שתי עצורות נוספות - עובדת סוכנות הידיעות תומסון־רויטרס, בעלת אזרחות בריטית, והאזרחית האיראנית נזנין זאגארי רטקליף, שמוחזקת בכלא זה שלוש שנים.