מול החשיפה לג'אנק פוד, איך אפשר לגרום לילדינו לאמץ תזונה בריאה יותר?

מחקרים מצביעים על כך שככל שהחשיפה של בני נוער לפרסום של ג'אנק פוד ("מזון זבל") רבה יותר, הסיכוי לצריכה של מזון זה גבוה יותר. מה שמוביל להאצת ההשמנה. עוד ידוע כי גדל הסיכוי של ילדים בעודף משקל להיות מבוגרים בעודף משקל לעומת ילדים במשקל תקין, והסיכוי לכך עולה בגיל הנעורים.
 

לא בטוח שזקוקים למחקרים להוכחת הטענה הזאת, אבל היו גם כאלה: מחקר של אוניברסיטת אדלייד שבאוסטרליה ומחקר אחר של מרכזים לחקר הסרטן בבריטניה מצאו כי החשיפה לפרסומות מעוררת תיאבון, מגרה ומניעה לפעולה - לאכול עוד. הפרסומות גורמות להכפיל ואף לשלש את הצריכה של מזון ומשקאות לא בריאים: חטיפי צ'יפס, עוגות ועוגיות, ארוחות מוכנות ומשקאות, במקביל להפחתה בצריכת מזון איכותי כמו פירות. להרגלים הנרכשים בגיל מוקדם השלכות בטווח הקצר, אבל בעיקר בטווח הארוך כמבוגרים. הרגלים אלה משפיעים על הסיכוי לפתח השמנה ובעיות בריאותיות אחרות כמו סוכרת ולחץ דם גבוה בעתיד. 
 

ולכן יש צורך בהתערבות ובהגבלת החשיפה לפרסום מזון מזיק. גורמים רגולטוריים פועלים בנושא, וגם חברות מזון מאמצות בעצמן כללים חדשים בעניין זה.
 

הדרך המסורתית להוביל לשינוי בהרגלי צריכת המזון של בני נוער היא באמצעות הקניית ידע ומתן הסברים על הפרופיל התזונתי הנמוך ואף המזיק של ג'אנק פוד: תכולת שומן רווי, כמויות גדולות של סוכר ונתרן (מלח), בנוסף ל"מחיר קלורי" גבוה. אך אלה לא הביאו לתוצאות המקוות של ירידה משמעותית בצריכת ג'אנק פוד בקרב בני נוער. 
 

חוקרים מאוניברסיטת טקסס בארצות הברית מצאו דרך אפקטיבית ומקורית לצמצום צריכת ג'אנק פוד. נקודת המוצא של החוקרים הייתה כי חלק מהמאפיינים של גיל ההתבגרות הם חתירה לעצמאות, הכוללת ניתוק משליטת המבוגרים, ושאיפה לצדק חברתי. במילים אחרות, הם רתמו את מרד הנעורים נגד הג'אנק פוד. 
 

החוקרים הניחו כי חשיפת בני הנוער לדרכי הפעולה של חברות המזון להגדלת המכירות והרווחים תוך שימוש במניפולציות תגרום לצעירים למרוד, למחות ולהגיב בצמצום צריכת מוצרים אלה ואולי אף בהחרמתם. 
 

המחקר נמשך שנתיים, השתתפו בו 536 תלמידי תיכון בני 14–15 במספר שווה של בנות ובנים וממוצאים אתניים מגוונים. הם חולקו אקראית לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה קיבלה לקריאה חומרים על שימוש בשיטות מניפולטיביות בפרסומות על ידי חברות מזון, כיתוב על גבי אריזות שלעתים מטעה ופנייה לילדים ולאוכלוסיות במצב סוציו–אקונומי נמוך. הוסבר להם כי המטרה של החברות היא יצירת קשר רגשי למותגים השונים ורושם שאלה מגלמים חוויה טובה וכיפית. קבוצת התלמידים השנייה קיבלה חומרים כתובים שעסקו ביתרונות של קידום בריאות באמצעות תזונה נכונה. לתכנים שקיבלו התלמידים מהקבוצה הראשונה הייתה השפעה מיידית - כבר ביום המחרת. הם נצפו (ללא ידיעתם) ברכישה מצומצמת יותר של חטיפים ובחרו לקנות בבית הספר מים במקום משקאות מוגזים אחרים. החוקרים לא הופתעו מכך שבקבוצה השנייה לא ניכר שינוי מהותי. 
 

ניסוי אחר בדק את ההשפעה לטווח ארוך יותר, ונבחנה האפקטיביות של החשיפה לאחר שלושה חודשים. הניסוי נערך בקרב שתי קבוצות אחרות של תלמידים באותו גיל (14–15). הפעם חשפו את הקבוצה הראשונה לפרסומות מטעות וביקשו מהתלמידים להפוך אותן לנכונות. הקבוצה השנייה קיבלה מידע לקריאה על צמצום מספר הקלוריות.
 

במקרה זה, גם לאחר שלושה חודשים, נרשם הבדל בין התוצאות. בקבוצה הראשונה שנחשפה למניפולציה של הפרסומות הייתה ירידה של כ–30% מדי יום בצריכת משקאות קלים וג'אנק פוד בקרב בנים, בהשוואה לבנים בקבוצה השנייה.
 

הבנות בשתי הקבוצות הפחיתו בצריכה של מזונות ומשקאות לא בריאים בשיעורים נמוכים בהשוואה לבנים. מעניינת העובדה שלא היה הבדל בין שתי הקבוצות של הבנות - זו שנחשפה לפרסומות המניפולטיביות וזו שקיבלה מידע תיאורטי על הפחתת קלוריות. החוקרים סבורים כי הסיבה היא הרצון של בנות להפחית במשקל, וחשיפתן לחומרים שונים בנושא משיגה את מטרתן להיות רזות. לעיסוק בספירת קלוריות יכולות להיות השלכות גם על דימוי גוף וביטחון עצמי ולכן ממליצים החוקרים להשתמש בהדרכות בנושא לבנות באמצעות הסברה על שיטות הפרסום והשיווק. 
 

אתגר גדול ניצב לפני הורים ומחנכים המבקשים להנחיל את הערכים והמסרים לילדים ולבני נוער. אתגר שממדיו מתעצמים לנוכח ערוצי מידע אינסופיים שאליהם נחשפים היום הצעירים - ערוצים דיגיטליים כמו אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, וערוצים מסורתיים יותר כמו טלוויזיה וקולנוע. בחלק מהמקרים מאחורי התכנים עומדות חברות מסחריות באופן גלוי או סמוי.
 

על מנת להתמודד עם הכוח השיווקי של חברות המזון מול בני הנוער, כדאי שאנו ההורים והמחנכים לא נסתפק בהסברים הפונים להיגיון הפשוט שאומר שאוכל כזה או אחר אינו "בריא" עבורם, אלא נוסיף מידע גם על הכוחות המניעים את חברות המזון ואת המסרים שהן מעבירות. בני הנוער מספיק בוגרים ומתוחכמים על מנת להבין, להפנים ולבחור בהתאם. מה שנכון לגבי חברות מזון אפשר להשליך גם על מוצרי צריכה נוספים כמו בגדים, טלפונים או מכשירים דיגיטליים אחרים.