למעלה מרבע הישראלים (כ-27% המהווים כ-1.6 מיליון נפש) חשו אפליה כלשהי בשנה האחרונה, כך מסרה היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפרסמה נתונים מתוך הסקר החברתי לשנת 2018 על אפליה, העדפה מתקנת ומעמד חברתי. תחושת האפליה הייתה על רקע אחת מהסיבות: גיל, לאום, מוצא-עדה, דת-אמונה, מין ונטייה מינית או מוגבלות פיזית או נפשית.

בלמ"ס ציינו, כי מהנתונים עולה שתחושת אפליה כלשהי בולטת בעיקר בקרב יוצאי אתיופיה – 53%, חרדים – 40%, ערבים – 37%, בעלי הכנסה נמוכה ממוצעת במשק בית (עד 2,000 שקל) – 36% ובקרב רווקים – 34%. 11% מבני 20 ומעלה (כ-626 אלף בני אדם) הרגישו מופלים על רקע המוצא או העדה שלהם. 48% מיוצאי אתיופיה דיווחו על תחושת אפליה על רקע מוצאם.

10% (530 אלף בני אדם) חשו מופלים על רקע דתם-אמונתם – 19% מהמוסלמים ו-8% מהיהודים. 33% מהחרדים התלוננו בסקר שחשו מופלים על רקע דתם-אמונתם. 18% מבנות 29-20 השיבו בסקר החברתי, כי הן חשו מופלות על רקע היותן נשים. 3% חשו אפליה על רקע צבע עורם (כ-155 אלף איש), כאשר כמעט מחצית (46%) מיוצאי אתיופיה השיבו שהם חשו אפליה על רקע צבע עורם (כ-40 אלף בני אדם).

עוד עולה מהנתונים, כי 89% מהציבור חושב, כי יש לתת העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים לבעלי מוגבלויות ונכים. כ-77% ציינו, כי למבוגרים יש לתת העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים. 69% מהציבור חושב, כי יש לתת לחיילים משוחררים העדפה מתקנת ו-62% סבורים שמגיעה לעולים החדשים העדפה מתקנת בקבלה לעבודה.

57% חושבים, כי יש לתת העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים לנשים: 50% מהגברים ו-64%מהנשים ציינו קבוצה זו כראויה להעדפה מתקנת ו-74% סבורים כך. כ54% מהאוכלוסייה סבורים שיש לתת לבני העדה האתיופית העדפה מתקנת בקבלה ללימודים, או לעבודה. מהפילוח עולה עוד, כי 81% מיוצאי אתיופיה סבורים כך ו-54% משאר האוכלוסייה. לעומת זאת, רק 38% השיבו כי יש לתת העדפה מתקנת לערבים – 29% מהיהודים ו-82% מהערבים.

הגורם העדתי נתפס כפחות חשוב, כאשר רק כשליש (33%) רואים בעדות המזרח כקבוצה הראויה להעדפה מתקנת.

54% מילידי אסיה-אפריקה חושב כי עדות המזרח ראויים להעדפה מתקנת וכך גם 47% מילידי ישראל ששני הוריהם ילידי אסיה-אפריקה ו-27% משאר האוכלוסיה היהודית והערבית. 50% מהציבור מאמינים, כי המצב הכלכלי של אדם הוא הגורם המשפיע ביותר על מעמדו בחברה הישראלית. הגורם השני הוא ההשכלה (44%) ואחריו כשירות ויכולות (37%) וקשרים אישיים (31%). 37% מאמינים, כי השקעה בחינוך היא דרך הפעולה העיקרית שעל המדינה לנקוט כדי לצמצם את הפערים בחברה הישראלית.