מצוקי הכורכר שגובהם נע בין 10 ל-50 מטר משתרעים לאורך 45 ק"מ בחופי ישראל, בין חדרה לאשקלון. בעקבות תופעת כרסום המצוק, בכל שנה הוא נסוג ויציבותו בסכנה. כתב "הארץ" לענייני איכות הסביבה, צפריר רינת, התארח בתוכניתה של טלי ליברמן 'eco Life' ב-eco 99fm והסביר על מאמצי המדינה למנוע את התופעה הגאולוגית באמצעות "החברה להגנת מצוק הים התיכון", שהוקמה לפני 9 שנים, ובשיתוף המכון הגאולוגי.
מי הזיז את המצוק שלי?
"ישנה נסיגה מתמדת של המצוק, חלקה בשל תהליכים טבעיים וחלקה מפני שהמצוק חשוף לאנרגיית הגלים. החשיפה לאנרגיית הגלים היא תוצאה ישירה של חופים 'רעבים' לחול, כלומר, מחסור בחול ים ברצועת החוף. המחסור בחול ים נובע מהקמת מחסומים המונעים את זרימת החול כגון נמלים ימיים ומעגנות. בשל השחיקה מצוק הכורכר מתמוטט עם הזמן. כיום המדינה מתמודדת עם התמוטטות באזורים העירוניים בלבד בעיקר בנתניה, הרצליה ואשקלון".
מה הפתרונות?
"700 משאיות חול – זו הכמות שנגרעה מרצועת החוף בשנת 2017 והיו שנים שבהן נגרעה כמות חול רבה יותר. יש שורה של אמצעים למיגון המצוק: בעבר הזינו את החופים בחול מיובא ממקומות אחרים אך החול נסחף. כיום יש אפשרות להזין את החופים בחול מהנגב שגרגיריו גדולים. האפשרויות הנוספות שעלו הן להקים שוברי גלים מסוגים שונים שימנעו את הסחף ולהגן על בסיס המצוק על ידי בניית קירות".
האם שינוע החול מהנגב לא יפגע בבית הגידול בנגב?
"התוצאות יתבררו בשנים הקרובות מאחר ויש לכך תופעות לוואי".
מים מאין: השקיה מהאוויר
השבוע פורסם כי הומצא פטנט ישראלי חדש להשקיית כרמים בעזרת הלחות שבאוויר. האחראית על הפיתוח היא החברה הישראלית ROOTS שבראשה עומדים בועז וכטל, המוכר בזכות פעילותו במפלגת עלה ירוק, וד"ר שרון דביר . מדובר בטכנולוגיה שיש לה כמה פיתוחים לעיבוי של טיפות אדי המים הנמצאים באוויר, בעיקר כשיש לחות גבוהה. לא מדובר בכמויות אדירות אך יעיל בגידולים מסוימים. ישנן חברות ישראליות נוספות שעוסקות בפיתוחים מן הסוג הזה, כשהמטרה היא לספק את המערכת לאזורים אחרים בעולם שבהן אין נגישות למים.
נגיש לכל קשיש, סליחה, לבן הגיל החדש
לאחרונה ראה אור ספר טיולים חדש 'שביל הזהב – טיולים לגיל החדש' ובו אפשר למצוא טיולים מונגשים. מחברת הספר בשמת אדמון סיפרה בתוכנית איך נולד הרעיון יחד עם אחותה, ענת מתת-טוב כהן, גרונטולוגית מומחית לגיל השלישי, שזיהתה את החוסר בספר טיולים לבני הגיל השלישי.
את הבדיקה עשו השתיים במו רגליהן וכפי שמספרת אדמון: "יצאנו לטייל בכל מיני מסלולים ועל הדרך בדקנו את הנגישות מאחר ומדובר באנשים שמתהלכים עם הליכונים, מקלות הליכה או כיסאות גלגלים. תוך כדי התהליך גילינו שאנו כותבות ספר שמתאים לבעלי מוגבלויות בכל הגילאים. המסלולים נעים בין פחות מקילומטר ועד חמישה ק"מ ועל כן הטיולים מתאימים גם למשפחות עם עגלות תינוקות".
בבקרת האיכות של מסלולי הטיול ונגישותם ירדו מחברות הספר לפרטי פרטים ופירטו האם דלת השירותים נפתחת כלפי פנים או כלפי חוץ, כמה שולחנות פיקניק מונגשים לבעלי מוגבלות בכיסא גלגלים, האם חניית הנכים רחבה מספיק. כמו כן בספר מפוזרים טיפים המתאימים לבני הגיל החדש – עם איזה סוג משקפיים רצוי לטייל, מה ללבוש ובאיזה שעות לצאת לדרך.
את הבחירה במונח "הגיל החדש" בשם הספר נימקה אדמון: "זהו מונח שטבעו אותו הגרונטולוגים על מנת לתאר את 'המבוגרים הצעירים'. עם העלייה בתוחלת החיים גדל הפער בין זקן מופלג לבין אדם מבוגר. יש המון פנסיונרים שנמצאים במלוא אונם ובעלי יכולת כלכלית ובריאות איתנה אך זקוקים להכוונה ולהתאמת הטיולים". לסיום המליצה אדמון על מסלולי טיול באגמון עמק חפר, פארק המסילה בירושלים ונחל הבניאס, שבו אפשר להיכנס עם עגלות נכים עד המפל.
הגזים שמצילים את העולם
חברת סודהסטרים היא אחת החברות ששינתה את הרגלי הצריכה כשהרגילה את לקוחותיה להשתמש בבקבוקי פלסטיק רב פעמי. מנכ"לית שוק ישראל בסודהסטרים סטלה קריוף התארחה בתוכנית והביאה את המספרים מאחורי הרגלי הצריכה של השוק המקומי: "הישראלים מוציאים שני מיליארד שקל בשנה על מוצרי פלסטיק חד פעמי. בישראל צורכים מדי יום 7 מיליון בקבוקים חד פעמיים. שני הבקבוקים שמגיעים עם מכשיר הסודהסטרים חוסכים למשפחה כ-4,000 בקבוקים פלסטיק חד־פעמיים בשלוש שנים. המפעל היחיד למחזור פלסטיק נסגר לפני שנה מחוסר כדאיות כלכלית. כיום הפלסטיק מוטמן באדמה או משונע למדינות אחרות כזבל".
לשאלה האם סקרלט ג'והנסון, שכיכבה בפרסומות לסודהסטרים עדיין שותה סודה ביתית ענתה קריוף, כי לא ביקרה זמן מה בביתה של הכוכבת בלוס אנג'לס, אך היא משוכנעת שהיא שותה סודה.