נקודת ציון חדשה נקבעה השבוע במאבק נגד הרחבת מתחם בתי הזיקוק בחיפה: בחודשים האחרונים הושקעו על ידי בז"ן כספים רבים ביחסי ציבור לשם יצירת תדמית נקייה. למרות ועל אף דוח מבקר המדינה, שחשף ליקויים ומחדלים בפיקוח על בז"ן, בשנת 2015 אושרה תוכנית להרחבת פעילות המתחם. השבוע דן בג"ץ בעירעור שהוגש נגד אישור התוכנית. כתב 'הארץ' לענייני איכות הסביבה צפריר רינת: "את העירעורים נגד ההחלטה לאשר את התוכנית הגישו עיריית חיפה, עמותת אדם טבע ודין, הקואליציה לבריאות הציבור והמגמה הירוקה. בית המשפט דן במספר סוגיות ורק בסוגייה אחת הוא קיבל את עמדת המערערים – איך צריך לאשר מתקנים לשימוש בתוך המתחם. בתוכנית שאושרה ניתנה לחברה יד חופשית להקים כל מתקן שהיא חפצה אך ללא תכנון מפורט, המגדיר איזה שימושים ניתן לעשות בכל מתקן. בית המשפט פסק שיש לקבוע אלו מתקנים מצריכים תכנון מפורט ולאלו מתקנים יש השפעה סביבתית. את החלטת בג"ץ תצטרך המועצה הארצית לתכנון ובנייה לבצע תוך שנה שכן אם לא תבוצע, כל תוכנית ההרחבה תבוטל".
האם בית המשפט נטה לטובת התושבים ולא לבעלי ההון?
"הארגונים הירוקים ועיריית חיפה הציגו את פסיקת בית המשפט כניצחון גדול. יש מי שיגידו שבתמונה הכוללת בית המשפט לא מצא פגם באישור התוכנית למעט בהיבט אחד. אחרים יאמרו שבית המשפט לא הבין את המשמעות של הזיהום החמור".
על השאלה האם תושבי ערי המפרץ יכולים לנשום לרווחה עונה רינת כי "עדיין לא, אמנם יש שיפור אך הבעיה לא תיעלם. בטווח הארוך, אם רוצים מטרופולין משגשג שנשען על תיירות, על היי טק ועל שירותים זה לא יכול להתקיים ביחד עם מתחם בתי הזיקוק".
בעלי החיים מהמסדרון
המושג מסדרון אקולוגי מתאר שטחים פתוחים השומרים על האיזון בטבע ובהם מתקיימת הרמוניה בין בעלי החיים והצמחייה. הבנייה המסחרית בזיכרון יעקב, שהחלה למרות התנגדות של הארגונים להגנת הסביבה, פוגעת במסדרון האקולוגי מהחשובים בישראל.
באזור מדובר ישנם שטחים טבעיים אך גם בנייה כתוצאה מהרחבת יישובים וכבישים. המדינה התחילה בעבודות להכשרת התשתית ל'פארק היין', שיש מומחים המפקפקים בישימותו הכלכלית. המשרד להגנת הסביבה ביקש לעצור את העבודות מאחר והן יסכלו תיכנון ושמירה על המסדרון האקולוגי בהמשך. לדברי הכתב, רשות מקרקעי ישראל לא עשתה את הבחירה הנכונה וברשות טוענים כי אין סיבה לעצור את העבודות ובטוחים כי הם יודעים איך לתכנן את המסדרון האקולוגי.
הפטנט שיעלים את הבלתי מתכלים
קרן אור במלחמה בפלסטיק: מדינות אסיה והמזרח הרחוק מסרבות להמשיך ולהיות פח הזבל של המערב וסוגרות את שעריהן בפני משלוחי פסולת פלסטיק. חברת הסטארט אפ הישראלית טריפל W המפתחת טכנולוגיה לייצור פלסטיק מתכלה משאריות מזון.
היזם טל שפירא מסביר היכן טמון הפיתרון: "ביו פלסטיק זה פלסטיק מתכלה העשוי מפסולת מזון. מדובר בפיתרון ידוע וקיים, אך כרגע הוא שוק קטן בקנה מידה עולמי מאחר והביו פלסטיק מיוצר רק מתירס וקנה סוכר. הפיתרון אנחנו מביאים לשולחן זה ייצור הביו פלסטיק המתכלה מפסולת מזון. אנו יוצרים חומר גלם חדש לתעשייה שממש זקוקה לו".
איך הופכים מזון לפלסטיק מתכלה?
"את כל הפסולת שלנו, במטבחים, עודפי מזון ומוצרים שפג תוקפם בסופרמרקט אנחנו מעבירים תהליך של התססה ייחודי, שפיתחנו בארץ, עם חיידקים כשבסופו מייצרים חומצה לקטית שממנה מייצרים את המוצרים המתכלים. חומצה לקטית זו, הקיימת גם בשרירי הגוף, היא אבן הבניין של ביו פלסטיק. כאשר המוצר נקבר, מה שמשתחרר לאדמה זו חומצה לקטית שחיידקים יכולים לאכול אותה וכך אין שום נזק סביבתי.
מה עם אריזות קרטון חלב ושקיות?
גם הם ייוצרו בעתיד מביו פלסטיק ובסוף השימוש נוכל לקלוט אותם כדי לייצר אריזות נוספות. בזאת ניתן פיתרון לשני זרמי פסולת - גם למזון וגם לאריזות הריקות העשויות מביו פלסטיק.
לאיזה שוק הסטארט אפ מכוון?
לאחר הצלחת הפיילוט החברה פונה לשוק האמריקאי. עד היום החברה ביצעה את התהליך עם מתקן המטפל ב- 15 טון פסולת כל יום, כעת עוברים למתקן שמטפל ב-100 טון ביום. לדברי היזם בחברה מעוניינים להביא את הפיתרון לישראל בעתיד אך מבחינת המודעות ישראל עדיין מפגרת מאחור. הפטנט הישראלי מעורר עניין גדול מצד חברות מזון גדולות, ובחברה תולים תקווה כי אחת מהן תעביר לפחות קו מוצרים אחד לביו פלסטיק. מהלך כזה יאפשר לבחון את המוצר טוב יותר ויאפשר לפתח יותר פעילות תעשייתית בארץ.
לשאלתה של טלי ליברמן האם כשבישראל יבינו את חשיבות משבר האקלים זה לא יהיה מאוחר מידי ענה שפירא: "כשאנשים יבינו את הצורך המיידי, גם בארץ המודעות מתחילה לעבוד ואנחנו נהיה חלק מהמאמץ".