עלייה קלה של 1.7% נרשמה בשיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי י"ב שסיימו את לימודיהם, כך עולה מדוח התמונה החינוכית לשנת 2018 שפרסם משרד החינוך לאחרונה. אולם למרות התמונה האופטימית, ולמרות שמשרד החינוך אכן מוביל מדיניות לצמצום פערים, עדיין יש הרבה מה לשפר. נתוני הדוח מצביעים על פערים משמעותיים באחוזי הזכאות לבגרות בין בתי ספר מהעשירונים העליונים לאלו מהפריפריה החברתית־כלכלית. הפערים בין הישגי התלמידים בני העשירונים העליונים לבין בני העשירונים הנמוכים עומדים על יותר מ־20%.
הפערים בזכאות לתעודת בגרות באים לידי ביטוי בהמשך הדרך גם בפערים בכניסה לאקדמיה. נתון שחשוב לתת עליו את הדעת הוא איכותה של תעודת הבגרות, ואם היא מאפשרת קבלה לאקדמיה. בעוד ש־23.6% מתושבי יישובים חלשים כלכלית לומדים לתואר ראשון, 53.1% מתושבי יישובים חזקים כלכלית החלו לימודים לתואר ראשון – למעלה מפי שניים.
המשמעות היא שצעירים בפריפריה לא קיבלו מספיק כלים כדי להגיע להשכלה גבוהה. מדובר בכלים כלכליים התלויים ביכולת ההשקעה של היישוב עצמו ושל המשפחה באיכות תעודת הבגרות, באמונה העצמית של הצעירים ובחוזקה של מערכת החינוך המקומית - שילוב אשר תוצאותיו באות לידי ביטוי בהישגים החינוכיים.
אין ספק כי בפריפריה ההון האנושי עדיין לא מוצה, שם נמצאים צעירים עם לא פחות יכולת וחוכמה מצעירי המרכז, אבל צריך להשקיע בהם כדי שיאמינו בכוחות של עצמם. הממשלה חייבת להבין כי תיקון שורשי תמונת הזכאות לבגרות הוא משימתנו הלאומית. לא ייתכן שנערה בת 13 מהפריפריה אפילו לא תיקח בחשבון את האפשרות להגיע לאקדמיה; נער לא יגיע להישגים לימודיים מכיוון שאין לו את התנאי הבסיסי של קורת גג הולמת; או נער מהפריפריה שיעז לחשוב על עתיד בפיזיקה או בכימיה, לא ימצא מורים מקצועיים איכותיים שיביאו אותו לשם.
אז מה עושים? השינוי יבוא מתהליך עומק שיצמצם משמעותית את הפערים העצומים בין יישובים מבוססים ובין יישובים חלשים. יש להקצות משאבים לתוכנית לאומית המשקיעה במוסדות החינוך שבהם יש תוצאות נמוכות. מכיוון שיש פערים עצומים בתקציב החינוך, כתוצאה מהמימון המשלים של הרשויות המקומיות החזקות, יש לאזן זאת על ידי המדינה. יש לחזק מנגנון תגמול תקצוב בית־ספרי לפי מאפייני התלמידים הלומדים בהם, תוך מתן העדפה מתקנת לבתי ספר ספציפיים המקבלים תלמידים מרקע כלכלי חלש יותר; לקדם תוכניות התערבות הפועלות להעלאת המוטיבציה והאמונה העצמית של אותם תלמידים ביכולתם להגיע להשכלה גבוהה; לאפשר אינטגרציה ולא נדידת תלמידים חזקים ומבוססים לבתי ספר ספציפיים תוך ריקון בתי ספר אחרים מכוחות חזקים; להגביל תשלומי הורים המגדילים פערים; ולאכוף בפועל את האיסור על תנאי קבלה, ישירים או עקיפים, באמצעות שכר לימוד נוסף, המאפשרים לבתי ספר למיין תלמידים.
אני קורא לממשלת ישראל לחזק את עשיית משרד החינוך; בואו לא נסתפק בעלייה הקלה בזכאות לבגרות, אלא נפעל להעלאת שיעור הזכאות לבגרות גם ביישובים חלשים כלכלית. פערים חברתיים הולכים ומתעצמים, והם מייצרים פצצה מתקתקת שעתידה לזרוע הרס בחברה הישראלית.
הכותב הוא מנכ"ל קרן אייסף לחינוך