סיפור של אש וקרח: 160 מיליארד טון קרח נמסו בחודש יולי

על אף הטענות לפגיעה בכלכלה, בתיירות ובשירותי הרפואה, מאבקם של תושבי אילת לא מנע את סגירת שדה דב. כעת, חודש לאחר סגירתו, פרסמה הממשלה תוכנית פיצוי לעיר אילת הכוללת פיתוח של רצועת החוף, בניית מרכז כנסים, מענקים לרופאים ופיתוח חקלאות ימית. טלי ליברמן וכתב 'הארץ' לענייני איכות הסביבה צפריר רינת שוחחו על תוכנית החקלאות הימית.

עד העשור הקודם הייתה פעילות ענפה של חקלאות ימית בה גידלו בעיקר דגי דניס בכלובים השקועים בים. הבעיה העיקרית היא הפרשות הדגים היוצרות ריכוז גבוה של חומרי הזנה, נוטריינטים, העלולים להשפיע לרעה על הסביבה הימית. בעקבות מחאות של הארגונים הירוקים בתמיכת המשרד להגנת הסביבה הוצאו כלובי הגידול מהים. מאז התקיימו מספר דיונים לגבי פרויקט גידול יבשתי, שלא ישפיע על הסביבה הימית אך גם פרויקט זה עלול ליצור שפכים שיוזרמו בסופו של דבר אל הים.

הבטחת הבחירות?
עיתוי פרסום תוכנית הפיצוי לתושבי אילת, חודש וחצי לפני הבחירות, מעלה את השאלה האם מדובר בהבטחות שלא ימומשו לאחר הרכבת הממשלה הבאה. הלחץ של תושבי אילת על נבחרי הציבור יהיה גדול מאוד. אילת היא עיר אסטרטגית והאינטרס של כולם יהיה לשמור אותה חזקה כלכלית ולמנוע נטישה המונית. וכל ממשלה שתיבחר תצטרך לבצע פעולות לחיזוק העיר. שאלה נוספת העומדת על הפרק היא האם הפתרון יבוא על חשבון פגיעה בסביבה, מפני שהבהלה למצוא פיתרון מיידי למצוקה שמפריעה לנו גורמת לכך שלא נתחשב בסביבה.

חוט של תקווה

היום הזה הגיע. המדוזה, מסוג חוטית נודדת, שצריבתה מנעה מרבים להיכנס לים, נדדה צפונית לישראל. היה זה ביקור קצר של שבועות ספורים, הנחיל הגדול עבר הלאה צפונה אחרי שחלק מהמדוזות מתו ובשנה הבאה הם ישובו. החוטית הנודדת הגיעה דרך תעלת סואץ ואיתה הגיעו מינים נוספים של מדוזות. יותר מ-800 מינים פולשים של בעלי חיים ימיים מגיעים מתעלת סואץ. בעבר נצפו פריטים בודדים של מינים חדשים אך בקיץ הזה המספרים גדלו. זהו סימן מובהק לכך שהמינים החדשים מצליחים לבסס אוכלוסיות גדולות וסביר להניח שנראה אותם יותר בחופי ישראל. המדוזות החדשות פחות ארסיות אך משפיעות לרעה על המערכת האקולוגית. בפעם הבאה שתיכנסו לים, הדבר השקוף שתתקלו בו יהיה שקית ניילון, תופעה שלצערנו לא חולפת מחופינו.

שיא למעלות: אירופה מזיעה, שריפות בחוג הארקטי

בסוף השבוע נשברו כל שיאי הטמפרטורות בערי אירופה. בהולנד נמדדו לראשונה מעל 40 מעלות, הגרמנים והבלגים סבלו מ-42 מעלות חום והאנגלים חוו את חודש יולי החם אי פעם. טלי ליברמן ונאור ירושלמי, מומחה לקשרי ציבור וסביבה, שוחחו על נזקי החום הכבד. באנגליה הרכבות הונחו להאט את נסיעתן כדי למנוע את קריסת פסי הברזל מתוצאה מחום הכבד ומאות טיסות בוטלו בגלל תקלות במערכת הבקרה האווירית.