היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע היום (רביעי) לשר הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ (הליכוד), כי הוא החליט להגיש כתב אישום נגדו בגין מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. הודעת היועמ"ש מגיעה לאחר שנגד השר כץ הוגש כתב חשדות בחתימת פרקליט המדינה, שי ניצן, ופרקליטת מחוז תל אביב, ליאת בן ארי, שמייחס לו שורת עבירות של מרמה, הפרת אמונים ושוחד, הכל בהקשר של התנהלותו מול חברת אקוויטל ואיש שוק ההון מוטי בן ארי. היועמ"ש, כאמור, החליט להוריד את סעיף השוחד מכתב האישום.

  
השר כץ מכהן בכנסת ישראל משנת 1999 (למעט הפסקה קצרה) וכשר בממשלת ישראל החל ממאי 2015. בין השנים 2006-2005 ו- 2013-2009 שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ומתוקף תפקידו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים.
מנדלבליט. סעיף השוחד לא יוכנס לכתב האישום. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
מנדלבליט. סעיף השוחד לא יוכנס לכתב האישום. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

הפרקליטות טענה כי בין השר כץ לבין בן ארי התפתחה בין השנים 2015-2010 מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה טובות הנאה שונות בין השניים. על פי הנטען, בן ארי שימש באותה עת יועץ פיננסי של חברת אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי. היועמ"ש, כאמור, החליט כעת להגיש נגדו כתב אישום בסעיפים של מרמה והפרת אמונים, אך לא קיבל את ההמלצה להעמידו לדין בגין שוחד. 

ע"פ כתב האישום, למרות מערכת היחסים ההדוקה והאינטרסים בהם אחזו השר כץ ובן ארי אשר העמידו את השר כץ בניגוד עניינים בין ענייניו הפרטיים לבין תפקידו הציבורי,  השר כץ נמנע מלגלות אינטרסים הוא נמנע מלגלות אינטרסים אלה לוועדת הרווחה. השר כץ הזמין את בן-ארי להופיע בוועדה כמומחה אובייקטיבי לתחום, תוך שהוא נמנע מלספר לוועדה כי בן-ארי הוא יוזם הצעת החוק, כי יש לשניהם אינטרס כלכלי ברור בקידום הצעת החוק וכי בין שניהם יש מערכת יחסים הדוקה, חברית וכלכלית.

הצעת החוק אושרה בוועדה בתום שלושה דיונים, אשר התפרשו על פני חודש וחצי. בהמשך, משנחשפה מערכת היחסים החברית ביניהם והוגשה תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת, מסר השר כץ מצגים כוזבים בעניין זה לוועדת האתיקה, שעל בסיסם דחתה קובלנה אתית שהוגשה נגדו, הגם שקבעה כי קיים טעם לפגם בכך שלא יידע את חברי הוועדה על החברות בינו לבין בן-ארי, על הקשר של בן-ארי לקבוצת אקוויטל ועל ההשפעה הפוטנציאלית של הצעת החוק על חברות הקבוצה.
 
גם לאחר העברת תיקון 44 הוסיף הקשר החברי והכלכלי בין השר כץ לבן-ארי להתקיים, ובן-ארי המשיך להעניק לשר כץ טובות הנאה כלכליות שונות, כדוגמת המלצה על רכישת ניירות ערך בשעה שהוא מחזיק בידו מידע פנים, והדבר הניב לשר כץ תועלת כלכלית ניכרת, כמפורט באישום השני
 
לאחר שהשר כץ מונה לתפקיד שר, היתה עליו חובה להעביר את תיק ניירות הערך שברשותו ל"נאמנות עיוורת", שתיעשה ע"י חברת נאמנות ציבורית בלתי תלויה, ולהעביר את שטר הנאמנות לגורמים המוסמכים. השר כץ פתח חשבון נאמנות במשרד רואי חשבון שטראוס-לזר, אך בפועל החשבון נוהל ע"י בן-ארי בניגוד לכללים.

 



באות כוחו של כץ: "נשקול לבקש חסינות מהכנסת"


עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל-סלוצניק ממשרד שינמן-נגב-ניב, באות כוחו של השר חיים כץ, מסרו בתגובה להחלטת היועמ"ש: "אנו מברכות על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לגנוז את תיק החקירה נגד השר כץ במה שכונה 'פרשת התעשייה האוירית', עניין קלוש מלכתחילה, שהשר אף לא הוזמן לשימוע לגביו. במה שכונה 'פרשת ניירות הערך', לגביו קיימנו לפני כ-10 חודשים שימוע מפורט בפני היועץ המשפטי לממשלה, יוחסו לשר כץ בכתב החשדות עבירת שוחד ועבירת קבלת דבר במרמה. לטעמנו לא היה לכך בסיס עובדתי ומשפטי, ואנו מברכות על כך שהיועץ המשפטי לממשלה קיבל בעניינים אלה את עמדתנו שהוצגה בפניו בשימוע. נזכיר, כי החקירה החלה בחשד לעבירה של שימוש במידע פנים, וקיבלה תפנית לייחוס עבירת שוחד. כעת, לאחר שהתקבלו טענותינו, מה שנותר הוא הפרת אמונים, שהינה עבירת סל רחבה, אשר הכוונה לייחס אותה לפעולות חבר כנסת בעת מילוי תפקידו בהליכי קידום חקיקה - הינה, לטעמנו, שגיאה יסודית".
 
לדבריהן, "בכל פעולותיו כחבר כנסת וכשר פועל השר כץ באופן ענייני ונטול פניות, לטובת הציבור. החוק המדובר חוקק בשנת 2010 בתקופת ה'תספורות במשק', והוא ונועד לתקן עוול, ולהגן על כלל ציבור המשקיעים מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות. אין מדובר אפוא בחוק פרסונלי שנועד להיטיב עם בן ארי. כללי האתיקה של הכנסת קובעים שאין בנסיבות אלה עניין אישי, ולפיכך גם אין ניגוד עניינים או פגם אחר. לא בכדי אין כל תקדים להעמדה לדין של חבר כנסת בטענה כי פעל בניגוד עניינים במסגרת הליכי חקיקה, ובמקרים דומים בעבר לא עלה על הדעת להעמיד חברי כנסת לדין פלילי. ההליכים לקידום החוק היו תקינים, וחיים כץ פעל בעניין זה בהתאם לחובות המוטלות עליו ולנוהג המקובל בכנסת".
 
הן הוסיפו כי "בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של חיים כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות בלתי סבירות על תפקודה של הכנסת. נזכיר, כי ועדת האתיקה של הכנסת שדנה בעניין כבר ב-2011 מצאה אמנם טעם לפגם בהתנהלותו של כץ, אך סברה שהדברים אינם עולים אף כדי עבירה אתית. בנסיבות אלה, ישקול השר חיים כץ לבקש מהכנסת לקבוע כי חלה עליו חסינות מהותית".