זה מפתיע מאוד, שדווקא עכשיו, כשאנחנו נמצאים בתקופה של "אני פחות אהבתי" ו"זה לא מרגיש לי" ובעיקר, "אני יכול להבין מאיזה מקום אתה בא", ובכן, דווקא בתקופה המכילה הזאת, העדינה, המנסה לבלבל ולטשטש את האמת - פתאום אנשים צצים עם הבקשה/דרישה של "רק תרשה לי לחדד את הנקודה". כלומר, הוא חושב שהדברים שאמרתי לא ברורים מספיק, ומה שהוא יגיד מעכשיו יהיה שקוף ומואר יחסית אלי.
מעצבן ומטריד הרבה יותר הוא שאנשים התחילו לאחרונה לבקש כאילו בעדינות "תן לי רק לדייק אותך". לדייק אותי? למה, אתה מחוגה ואני תרשים? מי אתה שתדייק אותי, מד זווית? למה שיהיה לך עניין לדייק אותי? רוצה לדייק? תדייק את עצמך.
דווקא עכשיו, כשהעולם כל כך מאפשר, כשהערכים מיטשטשים ואנשים נעים בחופשיות על רצפים של דתיות, צמחונות, תעסוקה ומגדר - מי אתם אלה שרוצים לדייק אותנו? הניחו לנו להמשיך לחיות בערפול, בעמעום ובחוסר הדיוק שלנו.
כי אנחנו חיים בעידן הפוסט־מודרניות, שהוא בדיוק ההפך מ"דיוק". הוא בעד הבלבול, הגמישות, הוורסטיליות. אנחנו מעדיפים לחיות בתחושה של חוסר בהירות, נטולי הגדרות. היית מצפה שלהפך: שאנשים יגידו תן לי רק לטשטש אותך קצת, הדברים שאמרת חדים וברורים מדי. תרשה לי להציע לך להשתמש במילים יותר רכות, ברשותך.
זו תקופה שבה נמנעים מלהגיד את המילים עצמן. האישה השמנה של פעם היא היום אישה אמיתית. הילד המופרע מהכיתה של שנות ה–80 הוא ילד שרע לו או שסובל מהפרעת קשב. גם המילה הקשה (לפי אלטון ג'ון) אך הפשוטה "סליחה", הוחלפה במילה הרחוקה מאיתנו באנגלית "סורי". סורי שלא התקשרתי. סורי שעניתי בדיליי. "סורי" גם קצרה יותר, כך שיותר קל לברוח איתה מהתנצלות כנה ולהמשיך הלאה. סורי שבגדתי בך עם אישה אחרת... רוצה שנזמין סושי הערב? סורי שהשתלנו נשק בבית של חף מפשע, הפקנו לקחים. שנעבור לסדרה הבאה?
המילים הישנות והמדויקות מתו. אם היינו רוצים לדייק, היינו אומרים שהמשחק של מירי מסיקה בסדרה "זה לא הגיל" הוא גרוע, מרושל, שהיא חסרת כישרון ברמה שצריכה להדאיג כל צופה בטלוויזיה. אך במקום זה ננסה לטשטש את הביקורת הקטלנית ונעדיף לרסן, להתאפק, למרוח ג'ל על המילים החדות, ולהגיד שמסיקה היא זמרת נהדרת. אבל, איך אומרים, לורנס אוליבייה היא לא.
אגב, ההפך מ"תן לי לדייק אותך" הוא התגובה הדי שגרתית לפוסטים בפייסבוק, והיא "מדויק". אנשים כותבים דברים מאוד לא מדויקים וזוכים לתגובה "מדויק!" כאילו זה עתה כתבו את הנוסחה להוצאת שורש ריבועי. המגיב שכותב "מדויק" הוא עצמו כל כך לא מדויק, שכשהוא רואה עוד משהו כל כך לא מדויק, הוא טועה לחשוב שהוא כן מדויק. אבל לא הדבר ולא האדם מדויקים, ולכן עדיפים מי שמגיבים בצורה שמשתלבת עם מה שנכתב. למשל, תגובה כמו "חחחח נכון", עם כל האינפנטיליות שבה, היא צנועה והולמת יותר.
אז למה דווקא עכשיו צמח לו ה"תן לי לדייק אותך/לחדד את דבריך". האמת היא שאנשים לא באמת רוצים ללטש או למקד את מה שאחרים אומרים; הם רק רוצים להגיד משהו אחר במקומו - את המשהו שלהם. הם מנצלים את העובדה שאני העליתי נושא שחשוב גם להם, כדי לרמוס אותי, לדרוך עלי. כשאדם מבקש "תן לי לדייק אותך", הוא אומר "תן לי להעיף אותך החוצה מהמשחק, אני רוצה להיות עכשיו אתה". תן לי להרוג אותך ולחיות במקומך.
וניחא אם אנשים היו רק מדייקים אחד את השני בפייסבוק, אבל נראה שהשורש ד.י.ק על תצורותיו השונות חווה אינפלציה טורדנית דווקא בתוכנית הבישול "מאסטר שף". שם הם מבקשים "לדייק את המנה" ומעירים "המנה הזאת טובה אך לא מדויקת". מה שצדי צרפתי כינה בזמנו - זה ליד.
מנות שעשויות מתפוחי אדמה זעפרן ותוכן שיווקי, עוגות שמעורבב בהן קמח חמאה, פרסומת לחברה מסחרית עם קורט של חסות לסכינים - מתבקשות רק לצמצם את האגוז מוסקט כדי להיות מדויקות. השפים בתוכנית הרי מאמינים שאוכל הוא תבנית נוף מולדתו של מי שמכין אותו, שהמנה מספרת את הילדות שלו, וכל ממולא הוא למעשה הקולות, הצלילים והטעמים של בית אמא - אז כשאייל שני מדייק לי את המנה, הוא בעצם מדייק לי את האמא.