בית
“נולדתי בהרצליה, אח קטן לשתי אחיות. שכונת ילדותי המשעממת גרמה לי תמיד לחפש דרכים יצירתיות ליהנות, אבל זה לא ממש עזר. ניסיתי חוגים כמו התעמלות מכשירים ושחייה, אבל זה אף פעם לא ממש תפס אותי. הרגשתי אבוד, עד שגיליתי את הבמה. זה היה רגע גילוי מרהיב עבורי: עולם ומלואו שבו אני יכול לבוא לידי ביטוי. ידעתי שהנה, לשם אני שייך”.
השכנים של צ’יץ’
“את תקופת נעוריי העברתי בלהקת ‘השכנים של צ’יץ’. פתאום גיליתי אנשים חדשים. הילד מהרצליה יוצא מהבועה ומגלה עולם. בפעם הראשונה בחיי אהבתי את מה שעשיתי, הייתי בתוך תהליך יצירה. כתלמיד שלא אהב ללמוד ולא היה מסוגל ללמוד, מצאתי עוגן בלהקה. גם שם כמובן שהייתי ברדקיסט, אני זה שלימד את כולם לעשן. שם, אגב, הכרתי את יעלי בר זוהר, חברתי הטובה ביותר”.
סטיילינג
“זה התחיל כשיעל בר זוהר אמרה לי: ‘תלביש אותי’. יחד עם סנדרה רינגלר הייתי תופר לה לוקים לכל מיני קמפיינים בכל העולם. זה היה ניסיון מאוד מוצלח, שהכניס אותי לתחום למשך כמה שנים טובות, עוד בתקופה שהמילה סטייליסט לא הייתה שזורה בפיו של כל אדם רביעי בתל אביב. עבדתי בעולם הסטיילינג ללא הפסקה. הייתי מלביש אנשי חדשות, שחקנים, אישים מפורסמים וחברי כנסת, עושה קטלוגים ופרסומות. לצד ההנאה, שם גם למדתי מה אני פחות רוצה לעשות בחיים”.
תאילנד
“תחנה לנשמה. במשך ארבע שנים הייתי נעלם לארבעה חודשים בשנה לחוף קסום בקוטאו. יחד עם אחותי ובת דודתי החלטתי לפתוח ריזורט, בית מלון קטן שהפך להיות גם המפלט שלי. בית המלון שפתחנו היה המקום הראשון שעיצבתי, עוד לפני שבכלל ידעתי שאני הולך להיות מעצב”.
טלוויזיה
“טבילת האש הראשונה בטלוויזיה הייתה בתוכנית 'אקזיט'. שם נפתח פתח לפרויקטים רבים על המסך הקטן: סדרות, סרטים ותפקידים קטנים בכל מיני דברים. אחר כך גם קצת עריכה, קצת בימוי וקצת כתיבה. ובעיקר הרבה חיבורים עם עולם הטלוויזיה, שבסופו של דבר הובילו לכלום ולשום דבר. למרות האהבה הגדולה למסך, הבנתי בשלב מסוים בחיי שאני לא יכול לחיות מזה, ושזה לא מספק אותי. שם החל המסע לחיפוש עצמי”.
בא לחדש לכם
“הבנתי שאני חייב לעשות עם עצמי משהו, להמציא את עצמי מחדש. החלטתי שאני לוקח את התחביב הזה, עיצוב, את מה שאני אוהב לעשות, ומתמקצע בו, לומד אותו ומביא אותו למסך. התוכנית ‘בא לחדש לכם’ הביאה אותי לתודעה מאוד ברורה עם עצמי ועם הסובבים אותי. פתאום אני מתקשר למשהו. עולם העיצוב הוא אחד הדברים שאני הכי מתחבר אליהם”.
איש עסקים
“מאוד רציתי להתפרנס מזה שאני מעצב ונכנס לבתים, אבל זה היה כמעט בלתי אפשרי להגיע לכל האנשים שרציתי להגיע אליהם. במקביל, כל הזמן יצרתי רהיטים בשותפות עם אחותי. לא למדתי עיצוב, אבל בוערת בי אש יצירתית. דווקא מהמקום שהבנתי שאני לא יכול להגיע לכולם התחלתי ליצור. בין שלל היצירות שהבאתי לעולם האמנתי באחת במיוחד - אינסטבלוק. כשהשקתי את הדבר הזה ופתחתי את הסניף הראשון, הייתי מלא תקווה, אבל לא האמנתי שאהפוך לרשת מצליחה שנמצאת בכל הארץ. אני באמת חושב שזה משהו שיישאר הרבה זמן אחריי, אפילו שמעתיקים אותי בכל העולם. אני יודע שעשיתי שינוי תפיסתי במיליוני בתים ברחבי העולם, וזה מרגש”.
הנשים בחיי
“נולדתי אח לעירית ומיכל, שהיו החברות הכי טובות שלי וגידלו אותי. תמיד פגשתי נשים מדהימות שליוו אותי: יעל בר זוהר, דורית שרון, מיכל הניג, דנה מגן, מאיה בצלאל ורותי דייכס, המורה שלי למשחק מול מצלמה, שהיא מנטורית אדירה עבורי. אין על המין הנשי, אני מעריץ נשים”.
מול הפחדים
“אחרי שנים שהייתי טכנופוב ונמנעתי מעיסוק בכל מה שקשור לרשתות חברתיות ולטכנולוגיה בכלל, נלחמתי בפחד שלי. ולא רק ששכנעו אותי לעשות מערכת חשמל חכמה בבית ולמדתי להתמודד איתה, אלא גם יצרתי פרויקט שמסב לי גאווה רבה, ‘חי בשיפוץ’, ששודר לייב באינסטגרם. בקרוב אני משיק את בית הספר הדיגיטלי הראשון להום־סטיילינג. לפעמים צריך להתמודד עם הפחדים הקטנים האלה, כי דברים נפלאים קורים”.