חשבתי שמי שיש לו דיבור עם אלוהים לא יצטרך להתאמץ לנצח בבחירות

1. ביום רביעי באחת בלילה שחרר קמיל פוקס, הסוקר של ערוץ 13, מכת אגרוף נוראה לפרצופה של מדינת הלאום היהודי כשדיווח לעם היושב בציון שבבדיקות המדגם שלו הרשימה הערבית המאוחדת מקבלת 15 מנדטים. בום!! ראש שב"כ זעק גוועלד, ראש היחידה לאבטחת אישים חרחר בבהלה, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ביקש בדחיפות צנצנת כדורי הרגעה, לא חשוב מאיזה סוג.

רשימה ארוכה של אישים נכבדים אחרים, כולל ראש הממשלה, הבינו שאיימן עודה עלול להיות ראש האופוזיציה הבא בכנסת ישראל, יהפוך לאחד מסמלי השלטון, יזכה לרכב משוריין ואבטחה 24/7 בכל צעד שלו ברחוב, בביתו הפרטי, בטיסות לחו"ל. מעבר לסידורי הביטחון המחמירים הוא יקבל לידיו חומרים מודיעיניים רגישים, ויעודכן על ידי ראש הממשלה אחת לכמה שבועות על כל המתרחש בזירה הפוליטית–ביטחונית–מדינית. קמפיין הגוועלד יתחיל מרגע שיוכרז עליו באופן רשמי כראש האופוזיציה.

אבל כל זה כסף קטן. תוצאות הבחירות, נכון ליום רביעי בבוקר, יצרו בלבול, הלם ושוק אצל קבוצה גדולה מאוד באוכלוסייה היהודית הימנית שהייתה בטוחה שאלוהים אוהב את כנופיית בן גביר, בן ארי, מרזל, גופשטיין והרבנים שעומדים מאחוריהם.

איתמר בן גביר שאמר אלפי פעם "בעזרת השם" מול כל מיקרופון ומצלמה, והבטיח שהוא יהיה הפתעת הבחירות, "בעזרת השם" כמובן, חטף בעיטה בתחת, בעיטת שפיץ כואבת, כשהתברר לו שהיהודים לא רוצים בו כנציגם ונכון ליום רביעי בבוקר הוא הגיע להישג המרשים של אפס חברי כנסת.

המכה שחטף בן גביר הייתה עדינה לעומת המכה שחטף ראש הממשלה בנימין נתניהו. רק לאחרונה הכריזו שניים מגדולי העיתונאים במדינת ישראל ובעולם כולו שמעון ריקלין ואראל סג"ל שלדעתם המלומדת נתניהו הוא, אני מצטט, "שליח השם". עיתונאי דגול נוסף, ינון מגל, הכריז בתוכנית הרדיו שלו ברדיו 103FM שנתניהו הוא "מלך" והוסיף כעמיתיו שהוא גם שליח האלוהים. המוני מעריציהם הגיבו ברשתות החברתיות בשמחה, והשיר "ביבי מלך ישראל" ששרו ההמונים לנתניהו קיבל חיזוק בצורת בית נוסף בשיר (שמעתי במו אוזניי) - ביבי שליח האלוהים. כך שרו ההמונים.

למרות שליחותו האלוהית נראה ביבי ב–48 השעות שלפני הבחירות היסטרי, עצבני, מזיע, ממצמץ. האיפור הכבד על פניו והצבע בשערו הפכו אותו יותר לשחקן תיאטרון או ליצן רפואי מאשר לראש ממשלה. הפוזות, המניירות, התנועות מול המצלמה, ההשתלחות שלו במראייניו בתקשורת, ההתנפלות שלו על גורמי האכיפה, על הפרקליטות, על בתי המשפט, על היועץ המשפטי לממשלה - גרמו ליו"ר האופוזיציה העתידי איימן עודה לומר בבוטות בטלוויזיה שראש הממשלה הוא פסיכופט.

עבדכם הנאמן, שמאמין לכל מילה שיוצאת מפיהם של סג"ל, ריקלין, מגל ועוד אנשים שיש להם קשר ישיר עם בורא עולם, היה בטוח ששליח האלוהים ייקח את הבחירות בצעדי בלט והצהיר בפומבי בתוכנית "זהבי עצבני" ברדיו 103FM שביבי ייקח את הבחירות ויהיה ראש הממשלה הבא. לפי מצב הדברים ביום רביעי בבוקר עבדכם הנאמן מפסיד כמויות אדירות של בקבוקי ג'וני ווקר שחור.

נתניהו, שבימים האחרונים לא הפסיק להלל ולשבח את נתניהו, התראיין כמעט ברציפות, 24 שעות ביממה, בכל תחנת רדיו וטלוויזיה, כולל אלו שקרא להמוני מעריציו להחרים אותן באמצעות השלט. הוא טחן את המוח בססמאות שחלקן שקריות ודמיוניות, לא הפסיק לומר "אני עשיתי", "אני יזמתי", "אני בניתי", "אני נפגשתי", "אני ניצחתי", "אני מוטטתי". אני ואני ואני ואני. מרוב שאמר "אני", אפילו אני - שהייתי בטוח כבר שהוא שליח האלוהים - התחלתי לפקפק בכך.

גורמים בסביבתו של נתניהו מלחששים שמאז שנאמר עליו על ידי להקת העכוזונים המתחנפת אליו שהוא שליח האל, הוא התחיל להאמין בכך ולהתנהג כאילו הוא לא רק השליח, אלא האל בכבודו ובעצמו. אנשים פשוטים אך חכמים התחילו לשאול שאלות כמו למה נתניהו בהיסטריה ורץ בין השווקים וחופי הרחצה וברחובות הערים עם מגפון ביד ופתק מחל ביד השנייה וצועק לאנשים ללכת להצביע ולקרוע לשמאלנים ולערבים את הצורה (מטפורית, לא ממש), ולהסיר את האיום של הרמטכ"לים השמאלנים שחברו לערבים שרוצים להשמיד את היהודים בלה...בלה...בלה...

אם הוא שליח האל הרי שאלוהים, שהכל נעשה בדברו, יגרום לכך שהוא יהיה ראש הממשלה הנבחר וחבל על כל הרעש והצלצולים שהוא עושה. הפקפוקים על הדבקת התואר "שליח השם" לנתניהו הלכו וגברו ככל שנתניהו נכנס יותר לאטרף. הקרציות ששואלות שאלות מציקות שאלו איך בן אדם שעבר על כמה דיברות מעשרת הדיברות בצורה בוטה יכול להיות שליח האל. מה, אלוהים פראייר שהוא בוחר שליחים שנאפו, חמדו ושיקרו?

2. הרבה אנשים אינטליגנטים שמו לב במהלך הבחירות שראש הממשלה מתעלם מהבעיות הגדולות שיש למערכת הכלכלית, מהצרות במערכת החינוך, מהמצב העגום של הנכים ושל חלק גדול מהקשישים שחיים במדינה, ממערכת הבריאות הקורסת, מהחקלאות העברית שהולכת ונעלמת, מהתחבורה הציבורית הצולעת, ומעוד נושאים חברתיים שאמורים להיות מובילים ובמערכת הבחירות כמו נעלמו.

לעומת זאת, הקדיש שליח האל את מרב זמנו למתקפות היסטריות על אנשי התקשורת ועל מערכת המשפט, תוך שהוא נוקב בשמות הנוגעים בדבר עם כינויים מעליבים, דבר שנחשב בכל מדינה מתוקנת כהסתה.

בהבל פיו הפך ראש הממשלה לוחמים מהוללים (על פי דבריו, לפני שהפכו ליריביו הפוליטיים) כגבי אשכנזי, יאיר גולן, משה (בוגי) יעלון, בני גנץ ועוד רבים אחרים שהצטרפו למפלגות שאינן הליכוד, למשתפי פעולה עם המפלגות הערביות ועם אויבי ישראל - האשמות שנשמעו גם לרבים מאנשי הליכוד כמופרכות, מסוכנות וגורמות לשסע–קרע–פילוג בעם.

התיקים הפליליים שאיתם הוא צריך להתמודד מטריפים אותו, השימוע הקרוב מוציא אותו מדעתו, המחשבה שייאלץ לשבת על ספסל נאשמים גורמת לו התקפי חרדה, הסיכוי ולו הקלוש שהוא יורשע ויישלח לבית הסוהר לחדר שבו ישב שנוא נפשו אהוד אולמרט מדיר שינה מעיניו. לקראת בוקר יום רביעי יש איזה שינוי קל שנותן לו תקווה, שאולי הקריירה הפוליטית שלו טרם הסתיימה.

המומחה מספר אחת בפוליטיקה הישראלית לא יכול להשלים עם העובדה שמפלגת הגנרלים פלוס יאיר לפיד כנראה ניצחה אותו בבחירות ויש סיכוי סביר שתזכה במנדט מהנשיא לנסות להרכיב ממשלה. שרה בלחץ אטומי, יאיר בטירוף, היועצים הקרובים - בחלקם שועלים ערמומיים, מומחים בקרבות מתחת לחגורה - זוממים מזימות איך להציל את הבוס.

ההישג הגדול של נתניהו בבחירות האלו היה שלירן חולצה אפורה הופיע במקום ההתכנסות של חברי הליכוד בלי חולצה אפורה. במקומה לבש חולצה של הליכוד שעליה הססמה "ימין חזק".

בשלוש וחצי לפנות בוקר הגיע ביבי לגני התערוכה, חזר על הטקסט שלו "אני... אני... אני... אני...". שרה ויאיר התנשקו עם חוג המעריצים הקרוב וכמה צעקנים לא הפסיקו לשיר "ביבי מלך ישראל". ביבי חייך חיוך צנוע והתמוגג מהשיר.

ביום רביעי בשמונה בבוקר הסתמן שוויון בין גנץ לנתניהו. זמנם של הספקולנטים הגיע, משאים ומתנים (ובעיקר הבטחות למתנים) נפתחו אחרי כמה שעות שינה. זו שעת המאעכרים, שפעם נוספת ימכרו את הציבור ויתחמנו קואליציה ש"תציל את עם ישראל". ואיתמר בן גביר יתכנן את מבצע חייו - לגנוב את הסמל ממכוניתו של ראש האופוזיציה איימן עודה ולהצהיר בתקשורת "הגענו אל הסמל, נגיע גם אליו".

3. כהרגלי בקודש אני נוהג לפרסם כאן שירים שאני אוהב ומשמיע ברדיו, שירים שקשורים לנושא שבו אני עוסק במדור. השבוע בחרתי בשירו של היוצר המופלא שלום חנוך, "אלוהים".

אם היה אלוהים - בא ורואה אתכם

היה מתרחק מכם, היה מתייאש מזמן

מעומק לבו היה מתבייש בכם

היה מתגרש מכם, היה מסתלק מכאן

אם שמע אלוהים שאתם מדברים בשמו

אומרים שאתם עמו שמים את הכל עליו

ומה שמדהים גם אלוהים עצמו

הוא לא מדבר עברית והוא לא מרגיש כוכב

אבל זה אלוהים. אחד שברא עולם

יודע מתי נמות ואיך נשלם בסוף

שוכן במרומים יוצא מסתכל משם

איך הוא רואה עד כאן, איך הוא רואה כי טוב

אם היה אלוהים, נניח, יודע עליי

הייתי פוגש אותו היה מארגן הכל

כמו אלוהים היה כבר עושה שלום

היה נהנה לחתום היה כבר סוגר עניין

אם

היה בא אלוהים

אם היה אלוהים

בא ורואה אתכם

היה כבר מראה לכם

ואם יבוא אלוהים

אני אעבור לדום

ודאי אתקשה לנשום

מגודל המבוכה

אז יש לי איתו הסכם

אני לא מתעסק איתו

והוא לא מתעסק איתי

היה תופס אתכם

היה כבר מראה לכם

היה מתעקש איתכם

היה מאתר אתכם

היה מפזר אתכם.