איראן קלקלה את החגיגה. הצהרת האייתוללה עלי ח'מנאי כי "טהרן לא תקיים לעולם שיחות עם ארה"ב" והדיווח שנשיא איראן חסן רוחאני ביטל את השתתפותו בעצרת השנתית של האו"ם, הרסו את הציפיות למפגש פסגה שאמור היה להתקיים בשולי כינוס העצרת השנתית וגם שיבשו את ההערכות שמסתמנת התקדמות משמעותית במאמצי מעצמות המערב, ובראשן צרפת, לקדם התקרבות והתפייסות בין ארה"ב לאיראן.
הסכם הגרעין עם איראן נדון, גובש, נוסח ונחתם במהלך עוקף או"ם, בלי התערבות כלשהי של הארגון העולמי. בעיני התומכים בהסכם, לא מדובר בהישג של האו"ם ובעיני השוללים, האו"ם לא אשם. אבל פגישה ראשונה מסוגה מאז ההפיכה האיסלמית של נשיא אמריקאי עם נשיא איראני בניו יורק אמורה היתה להעניק מעמד של אירוע מדיני ודיפלומטי חיובי ומעורר תקווה לעצרת השנתית ה-74 של האו"ם שנפתחה השבוע רשמית. 
"אני לא מופתע מכך שאיראן זנחה את הדיפלומטיה וחזרה למסלול הלעומתי. זה מתאים לה", אמר סגן ראש משלחת מערבית בשיחה שלא לייחוס עם

עיתונאים. "אבל איראן הזיקה יותר לעצמה מאשר לאו"ם".
האמת היא שהעצרת השנתית הנוכחית של האו"ם רחוקה מלהיות חגיגה. במושב הוויכוח הכללי, שיתחיל ביום שלישי יישמעו נאומים של נשיאים, ראשי ממשלות ושרי חוץ המייצגים את 193 המדינות החברות הארגון. כראש המדינה המארחת, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יפתח את הוויכוח הכללי.
ההערכה היא שהוא, הידוע כמי שמתעב את הארגון העולמי, יטיף מוסר לאו"ם, יאשים ארצות חברות שהוא לא מחבב במיוחד כאחראיות למשברים ולסכסוכים, יסקור את מחדלי הארגון ויציע סדר יום עולמי שכמובן ידגיש את סיסמתו "אמריקה תחילה". 
החלק הביקורתי על האו"ם הצפוי בנאומו של טראמפ רק יאשר את התחושות הרווחות בקרב שגרירים ותיקים, דיפלומטים בכירים ופרשנים בניו יורק. בשנתו ה-74 הארגון העולמי הוא חשוב, ראוי לתמיכה ולאהדה. קיומו רצוי. אין עוררין על כך. אבל המצוי מאכזב, מתסכל ומעורר דאגה גדולה. 
כל המלל, המליצות וההצהרות שהוויכוח הכללי יניב – לא יסתירו את המציאות ולא יחלישו את העובדות: הארגון העולמי התגלה כחסר אונים, נעדר כל השפעה ונטול יכולת מול וכלפי רשימה ארוכה של משברים, סכסוכים אזוריים ומלחמות דמים המתחוללים בעולם. "אני לא מאמין שאני אומר זאת", צוטט השבוע ראש משלחת מערבית שדיבר בתדרוך סגור לחברי משלחתו. "אבל הנשיא טראמפ צודק בביקורתו נגד הארגון".
ההסלמה במשבר המתמשך בין ארה"ב לאיראן אפילו לא מופיעה בראש הרשימה. משיחות עם שגרירים ודיפלומטים מתברר שהסכסוך בין הודו לפקיסטן והשתלטות הודו על קשמיר מוגדרים כהתפתחות המסוכנת ביותר לשלום בעולם. למלחמה הפנימית בסוריה, הנמשכת מזה שמונה שנים ושגרמה למותם של מאות אלפי בני אדם ולמיליוני עקורים ופליטים, לא נראה סוף. המלחמה בתימן שהתלהטה באחרונה והפצצות בארות הנפט של סעודיה, מעוררות דאגה רבה בזירת האו"ם. לארגון אין שום נוכחות בסכסוכים אלו ושום גישה אפילו רק לניסיון לתווך. גם הכישלון להשיג הסכם עם הטאליבן באפגניסטן, שצפוי להגביר את הטרור באזור, חשף ביתר שאת את העדרו של האו"ם כגורם נוכח ובעל השפעה.
***
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שסיכם השבוע את פעולות הארגון התפאר באישורן של שתי אמנות בינלאומיות: אמנת ההגירה ואמנת הפליטים. הראשונה אמורה להקל על מצבם של אלפי המהגרים הנוהרים לנמלי ערים אירופיות ומבקשים להשתקע בהן. האמנה מעודדת את הארצות לקבל את המהגרים ולהקל על התאקלמותם. זאת גם מטרת אמנת הפליטים, שפונה לארצות חברות מפותחות לקבל פליטים ועקורים הנמלטים מסכסוכם מזויינים בארצותיהם.
מזכ"ל האו"ם גם גאה מאוד במעורבות הפעילה שהוא והארגון מגלים לקידום נושא משבר האקלים. "ממשבר האקלים, מגל ההגירה, מהגידול בחוסר השוויון, מגל האלימות וחוסר הסובלנות דבר אחד ברור - בעיות גלובליות דורשות פתרונות גלובליים", אמר המזכ"ל. יפה דרש. אבל לא נראה שהארגון העולמי באמת מסוגל לקדם פתרונות גלובליים. 
המזכ"ל לא הזכיר בנאומו במילה אחת את השיתוק המתמשך של מועצת הבטחון, שהשפעתה כמעט נעלמה בזירת האו"ם. רוסיה מטילה וטו על כל נושא שמנוגד לאינטרסים שלה, כמו הצעות החלטה בנושא סוריה. ארה"ב נוהגת כך בנושאים שמנוגדים לאינטרסים שלה, כמו התערבות במשבר שלה עם איראן או ביוזמות הנוגעות לישראל. אם מועצת הבטחון, הגוף היחידי באו"ם עם סמכות לאכוף את החלטותיו גם בשימוש בכוח צבאי משותק - מה כבר יכול לעשות הארגון עם 193 משלחות?
לאחר הבחירות ובעקבות המצב הפוליטי הודיעה לשכתו של בנימין נתניהו כי ראש הממשלה לא ישתתף בעצרת השנה. ההחלטה נכונה, ולא רק על רקע תוצאות הבחירות. גם אם היה מופיע בעצרת ונואם, לא הייתה לנוכחות שלו שום השפעה משמעותית.