נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נועד במהלך הלילה (בין חמישי לשישי) עם מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג. הנשיא צייץ בחשבון הטוויטר שלו תמונה מהפגישה וכינה אותה כ"נחמדה" בחדר הסגלגל. בפייסבוק התייחסו לפגישה וציינו כי המנכ"ל "קיים פגישה טובה ובונה עם נשיא ארצות הברית". כאמור אף אחד מהצדדים לא חשף פרטים מהפגישה. זהו היום השני מתוך שלושה ימי הביקור המתוכננים למנכ"ל פייסבוק בגבעת הקפיטול.
מוקדם יותר החודש, ארבע ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות - פייסבוק, גוגל, מייקרוסופט וטוויטר נפגשו עם נציגי סוכנויות הביון האמריקאיות, כדי לדון באסטרטגיות אבטחה שונות לקראת הבחירות לנשיאות שצפויות להתקיים בנובמבר 2020. צוותי האבטחה של החברות נפגשו במטה פייסבוק בפארק מנלו עם נציגים מהלשכה הפדרלית לחקירות, ממשרד המודיעין הלאומי ומהמחלקה לבטחון פנים ארצות הברית.
נתניהאל גליכר, ראש צוות מדיניות האבטחה בפייסבוק אמר בהצהרה שפורסמה כי "מטרת הפגישה היתה להמשיך דיונים קודמים בנושא ולחזק את שיתופי הפעולה האסטרטגיים בנושא הבחירות לנשיאות בשנת 2020". עוד נמסר בהצהרה כי "באופן ספציפי, המשתתפים דיברו על האופן בו התעשייה והממשל יכולים לשפר את אופן שיתוף המידע ביניהם וכן לתאם את התגובות לגילויים ולהרתעת איומים נקודתיים".
דוברת טוויטר אישרה בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס את השתתפותם בפגישה וציינה כי "מדובר במאמץ ותגובה משותפת לאיום משותף לכולנו ואנחנו מחויבים לתרום את חלקנו לכך". מייקרוסופט וגוגל אישרו גם הן את עצם השתתפותן בפגישה המדוברת. ריצ'רד סלגאדו, מנהל אכיפת החוק ואבטחת המידע בגוגל, אמר: השקענו במערכות חזקות לגילוי נסיונות פישינג, פריצה והפרעות זרות, וכן הגנה על קמפיינים מפני מתקפות דיגיטליות, אבל הטכנולוגיה היא רק חלק מהפתרון". הוא סיכם כי "חשוב כי התעשייה, גורמי אכיפת החוק ונוספים ישתפו פעולה כדי למנוע איומים על הבחירות".
כזכור, חברות הטכנולוגיה האמריקאיות נמצאות תחת חצי ביקורת כבדים מאז הבחירות בשנת 2016. אז טענו סוכנויות הביון האמריקאיות, כי גורמי סייבר רוסים פתחו במבצע נרחב כדי לסייע לטראמפ להיבחר לתפקיד. למרות ההאשמות של גורמי המודיעין בארצות הברית, רוסיה הכחישה כל קשר לנושא. המאמצים הרוסים כללו בין היתר פרסומים ממומנים ברשתות החברתיות וכן בפריצה לתיבת הדואר האלקטרוני של המועמדת הדמוקרטית דאז הילארי קלינטון. יש הטוענים כי הפרשה שהתפוצצה בעקבות החדירה למייל היא אחד הגורמים שסיכלו את בחירתה של קלינטון לנשיאות.