אכן היסטוריה. החיבור בין הפוליטיקה היהודית והערבית, כפי שהוא מצטייר במגעים לקראת הרכבת הממשלה, הוא דרמה לאומית אמיתית בלי קשר לתוצאות הרכבת הממשלה. היסטוריה נוספת היא היעלמות עסקני המתנחלים מהרדאר התקשורתי. נכון לעכשיו הולך ומתבהר מובנה של הברכה “תכלה שנה וקללותיה”. כאילו קרס מנוף בנייה בגלל בסיס רעוע או בורג רופף, כך קרסה יכולת המינוף הפוליטי של המתנחלים, נכון לראש השנה הנוכחי. גם צעקני ארץ ישראל השלמה של הליכוד יחליפו אותם במהירות שבה מחליפים בסטיונרים את ירקות העונה. 
 
נתניהו, שנושם סקרים, הבין כבר לפני הבחירות שהערבים עשויים להכריע ולכלך: “מפלגות ששוללות את עצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מפלגות שמאדירות ומהללות מחבלים צמאי דם שרוצחים את חיילינו, אזרחינו וילדינו - זה פשוט לא יכול להיות. זה לא יעלה על הדעת”. גם הוא יודע שגנץ ושות’ אמורים להמשיך במדיניות שהחלו בה עוד לפני הבחירות, למשל ההחלטה של גנץ לאפשר לח”כ איימן עודה לנאום בהפגנה נגד נתניהו ברחבת מוזיאון תל אביב.
 
לאחר הבחירות הראשונות באפריל נערכו דיונים פנימיים והקימו כמה עשרות סניפים במגזר. גנץ ניהל שיחות עם איימן עודה ואחמד טיבי והתראיין בערוץ ערבי באינטרנט. נתניהו תקף אותו, גנץ החזיר בתקיפות, ונראה שמדובר לא רק בהבנה אלקטורלית, אלא גם אנושית, מול מחנה “רק ביבי” שניהל קמפיין גזענות והפחדה בסגנון הקו קלוקס קלאן.

אגב, רובם של חברי המחנה הזה גאים בכך שהם גזענים. לאחר שגנץ דיבר עם עודה בטלפון, עם היוודע תוצאות הבחירות, הגיב ליברמן, חבר כבוד במחנה האנטישמים נגד הערבים: “על מנת להוריד מסדר היום תרחיש נוסף שמציגים ‘בוני הקואליציות’ למיניהם, אני מדגיש: לא נשב בשום ממשלה עם הרשימה המשותפת או עם המפלגות הערביות, ביחד ולחוד, לא ביקום הזה ולא ביקום מקביל". וכדי לחדד את מחויבותו לקואליציה הימנית הסביר ש"הערבים זה אויב, החרדים זה יריב פוליטי". 
 

אחרי הבחירות, כאשר כחול לבן אותתו שהערבים איתנו, נזעקו כל מיני ליכודניקים - אוחנה, ביטן, זוהר, רגב וכו’ - ואיימו על ליברמן שאם ילך עם הערבים, “גורלו נחרץ סופית”. מכאן ואילך, חוששני, אם הכל תלוי בליברמן, אנחנו בדרך לממשלת נתניהו שתייסר אותנו בשוטים לעומת זו שייסרה אותנו בעקרבים או להפך. 
 
ועדיין צעד הלגיטימציה הנוסף שביצעה מפלגת כחול לבן (כולל איש הזועבי’ז, הוא יאיר לפיד) הוא צעד מבורך נוסף בדרך לשותפות אזרחית מלאה, ובעצם לשפיות. וכאן טמונה גם הישועה בגרסת ליברמן, המתעתע הנצחי: בלי חרדים? בלי ערבים? כזכור, המשטרה חקרה בעבר חשדות שלפיהם הוא שיתף פעולה לכאורה עם טיפוסים הרבה יותר מפוקפקים, אך הוא זוכה. היחידים שאיתם כנראה מעולם ליברמן לא שיתף ולא ישתף פעולה הם חוקרי המשטרה. את המשימה הזו, אומרים כתבים בקיאים, הוא משאיר לביבי.