המוטו של רינה ולסוב, מדריכת התעסוקה והציור בבית האבות "אור העמק" בקיבוץ מזרע השייך לרשת בתי האבות, "עמל ומעבר" הוא ש"תמיד יש מקום לעבוד עם הכוחות הבריאים שנותרו באדם". כעת, לקראת ראש השנה, יצרו בבית האבות תערוכה מיוחדת מציוריהם של הדיירים, חלקם חולי אלצהיימר וסיעודיים.



אחד הדברים הבולטים בבית האבות בו מתגוררים 104 דיירים הוא הסדנאות הרבות שמעסיקות את הדיירים ועוזרות להם למלא את יומם ולהמשיך להתפתח גם בגילאים המתקדמים האלו. הסדנה הבולטת מכולן היא "סדנת הציור". רינה ולסוב מסבירה: "בסדנת הציור, ניתן לראות שעם תקווה, אמונה וסביבה מאפשרת, ניתן לגלות את כל היצירה שבאדם, גם כשנדמה שהאדם כבר 'כבוי' ויכולותיו כבר תמו".



ולסוב מעודדת את הדיירים במחלקה לבטא את עצמם באמצעות הציור, ובכך היא מעלה להם את תחושת הערך העצמי והערכה מהסביבה כלפיהם. ולסוב הינה מדריכת התעסוקה במחלקה מזה כ-6 שנים, במקצוע היא ציירת ומורה לאומנות. בעבודתה הייחודית עם הדיירים בסדנת הציור היא עוזרת להם לגלות את היצירתיות הפנימית החבויה בכל אחד ואחד ולבטא את המודע ואת הבלתי מודע המסתתרים בהם.



ציורים של דיירי בית האבות "אור העמק". צילום: יח"צ
ציורים של דיירי בית האבות "אור העמק". צילום: יח"צ



עוד מוטו שהיא מדגישה: "על אדם לצייר כאילו כל משיכת מכחול היא משיכת המכחול האחרונה שלו", כפי שאמר וילם דה קונינג. על הפעילות הייחודית בסדנה היא מספרת: "ישנם דיירים אשר באופן ברור מעדיפים להשתמש בצבעים קבועים, כהים או בהירים או צביעה במגוון צבעים. כמו כן יש דיירים המבטאים העדפה לצביעה מופשטת ללא גבולות והגבלות או צביעה בתוך קווי מתאר ברורים, עם כיווני צביעה קבועים או משתנים, שימוש במכחולים בלבד, או עבודה המשלבת גירוי תחושתי רחב תוך שימוש בכפות הידיים, ספוגים ניירות ועיתונים".



מנהלת בית האבות, קלרה אבסקר מוסיפה: "מתוך ניסיוננו גילינו כי כשנותנים לאדם אצלנו דף לבן, הציור נשאר ברמת הציור הבסיסית והרדודה בלבד. אבל כשנותנים לו לוח קנבס, המבטא הערכה לציור, היחס של הדייר כלפי הציור עולה וכן רמת העושר בציור. עוד מעניין לראות כי דיירים חולי אלצהיימר אשר מתקשים להתרכז לאורך זמן בפעילות מסוימת, מצליחים למרות המגבלה הקוגניטיבית להתרכז מול כן הציור".



גלית גז, מנהלת רשת בתי האבות: "הכי חשוב אצלנו הוא המצפן האנושי. לתת לדייר הרגשה ביתית ותעסוקה כדי לא רק שירגיש טוב, אלא גם שירגיש שהוא ממשיך ליצור. בבית האבות הזה לדוגמא, הממוקם בתוך קיבוץ יפה ופסטורלי, הדיירים כבר דורשים בעצמם להשתתף בעוד ועוד חוגים והתוצאות מדהימות. בני המשפחה שמגיעים לבקר מתפעלים מההתקדמות של יקיריהם ומהיצירות האמנותיות שהם יוצרים. שתהיה לכולנו שנה טובה ומבורכת".