מייד לאחר ראש השנה יחל השימוע בתיקי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אשר יכריע בדבר הגשת כתב אישום בפרשות השונות בהן נחקר. מהו אותו הליך?ומה סיכוי של ראש הממשלה וצוותו לשנות משהו מכתב החשדות שהוגש לפני כמה חודשים?



שעון החול יחשב את הקץ לאחור במה שמסתמן כהגשת 3 כתבי אישום בפרשות 1000 2000 ו-4000 בפרשות מילצן, מוזס ובזק-יס. במרמה הפרת אמונים והסעיף החמור של שוחד. בשיחה עם סנגורים בכירים בתחום הפלילי, יו"ר הפורום הפלילי היוצא עו"ד אורי קינן ומחליפו שנכנס לתפקידו בימים אלו עדי כרמלי ניסינו להבין מהו הליך השימוע כיצד יפעלו סנגוריו של רוה"מ נתניהו ועד כמה אם בכלל היועץ המשפטי לממשלה אכן מגיע בנפש חפצה אל ההליך.

מהו הבסיס החוקי להליך השימוע?
"הליך השימוע מתקיים בהתאם לסעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי. מדובר על תוספת לחוק מה-28 ליולי שנת 2000 אשר בו נקבע כי בעבירות מסוג פשע בהם יוחלט על הגשת כתב אישום תתאפשר בכתב או בע"פ , על ידי באי כוחו של הנאשם הגשת טיעונים מנומקים להימנעות מהגשת כתב אישום בנוסף ניתנת האפשרות לחשוד להציג את טיעוניו גם בע"פ. בתיקי ראש הממשלה עורכי הדין המייצגים אותו יטענו באופן ישיר מול היועץ המשפטי לממשלה".  

כיצד הוא מתנהל?
"עפ"י החוק, יועברו חומרי חקירה לחשוד מעת שהוגש כנגדו כתב אישום, אך ישנם מקרים בהם לא ניתן לממש באופן סביר את זכות הטיעון ללא קבלת עיקרי הראיות שבידי התביעה, ולפיכך יתאפשר עיון החשוד או בא-כוחו בעיקר חומר הראיות שבידי התביעה לקראת השימוע, זאת בכפוף לשיקול דעת התביעה.  בהמשך יעביר החשוד באמצעות עורכי דינו נימוקים וטיעונים שינסו לשכנע בדבר טעות משפטית או ראייתית, וכן במידת הצורך לשכנע כי אין אינטרס ציבורי להגיש את כתב האישום. השימוע בעל פה אמור להיות קצר יחסית ובו יועלו עיקרי הטיעונים. ראוי להדגיש כי השימוע אינו מהווה תחליף למשפט וזאת עפ"י הנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה".

עו"ד עדי כרמלי, מומחה למשפט פלילי ויו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, מספר על הליך השימוע: "מושג השימוע אינו מהווה תחליף למשפט ואינו משפט זוטא הוא מאפשר לחשוד להציג את טיעוניו ולהעמיד את התביעה על טעותה אם סבורים שכך אכן הדבר. טענה אחת שכבר שמענו למשל היא 'אכיפה בררנית' בתיק 2000 ואכן יתכן שטענה זו תעלה גם במדינת ישראל הליכי שימוע נערכים חדשות לבקרים במדינת ישראל ואכן ישנם מקרים בהם לשימוע השפעה על כתב האישום" .
מהיכרותך עם המערכת האם ישנו קשב מצד היועמ"ש בהליך לפרקליטי ראש הממשלה?
"מניסיוני לא מדובר בהליך עקר ונראה כי אכן תיתן הזדמנות אמיתית שתיפול על אוזניים קשובות אם אכן עורכי דינו של ראש הממשלה יעסקו בסוגיות העקרוניות אשר מצויות ביסוד טיוטת כתב האישום הם יוכלו להשפיע על חלקים בו ואולי לנסות ולצמצם מעוצמת העבירות".
 
מה דעתך על דרישת הפומביות מצד רוה"מ להליך השימוע?
"הדרישה לפומביות היא חריגה אין לה אח ורע במערכת המשפט במדינה הפומביות נוגעת בניהול המשפט ברבדים העמוקים ביותר ומשמעות שידור השימוע למשל בפן הטלויזיוני יכולה לפגוע בקיום ההליך ובניקיונו. בין היתר עולות למשל טענות לגבי חלקם של מעורבים אחרים או אופן השגת עדויות ופעולות שונות שנעשו על ידו". 

ומה לגבי הדרישה לימי הצגה מרובים של הטעונים מצד פרקליטיו האם יש בכך יתרון לרה"מ על פני נאשם אחר?
"הזמן לא יהווה פקטור אין משמעות למישור הזמן וזה לא מעניק בהכרח יתרון אסטרטגי.  היו מקרים נוספים בהם נערך שימוע ונערכה יותר מפגישה אחת שהיו גם פחות מורכבים".
תוכל לחלוק מעט מהאסטרטגיה המשפטית של באי כוחו של ראש הממשלה כיצד נערכים לשימוע?
"סנגור לקראת שימוע יכיר את חומרי החקירה באופן מיטבי יטען ויברור הטענות בין אלו שישפיעו על קבלת ההחלטות של היועמ"ש לבין אלו שישמשו קו הגנה  עתידי וייסעו במהלך ניהול המשפט וינסה כאמור לצמצם ולמזער את כתב האישום ככל שיוכל".

לעומתו יו"ר הפורום הפלילי היוצא עו"ד אורי קינן רואה את הדברים באור מעט שונה: "על פניו הסיכוי שלא יוגש כתב אישום בכלל נראה קלוש" הוא אומר בשיחה עם מעריב ONLINE הסיבה לכך היא שטרם הוצאת כתב החשדות עברו וזיקקו את חומר החקירה, ורק לאחר בדיקות חוזרות ונשנות החליטו על הוצאתו".
האם לדעתך ישנה התחשבות בבקשות שמעלה ראש הממשלה מטעמו נוכח מעמדו הציבורי והמשפטי?
"אין ספק שבהליך כגון זה בו מעורב ראש ממשלה מכהן יש נטייה לתת להגנה מועדים נרחבים להשמעת הטיעונים". 

ומה לדעתך בדבר הבקשה לפומביות?
"הבקשה לפומביות ושידור ההליך איננה עומדת בקנה אחד עם הדין והנוהג בהליכים פליליים. אינני יודע מה מטרת הבקשה אבל אין לה קשר לתוכן ההליך ואופן ההתנהלות".