"על חטא שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו".
הבה נתבונן. יכול אדם לעשות תשובה מעומק לבו, לצום ולהתייסר כל היום הקדוש, להתחרט על מה שעבר ולקבל על עצמו להשתפר להבא, אך מאומה לא יועיל. מה שעשה במשך כל היום הקדוש יכפר רק על עבירות שבין אדם למקום אך על אלו שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייס את חברו.
כמה קשה החזרה בתשובה בכל הקשור ב"בין אדם לחברו". לפייס ולהתנצל. בין אם פגעת ביחיד וקל וחומר אם פגעת בציבור שלם באמירה, בהסתה. כיצד תתנצל בפני כל אחד?
צרות, אסונות, תאונות ומחלות פוגעים בנו במשך כל השנה. בימינו אין לנו נביא היכול לגלות לנו על מה עשה ה' לנו, אף תנאים או אמוראים אין לנו שהיו זוכים לפעמים לשמוע בת קול היכולה לגלות למה מתרגשים עלינו צרות או אסונות ואין לנו אלא להשען על גדולי התורה שמתוך היותם לנים בעומק לימודה זוכים הם משמים לכוון אל האמת כי הלא לא כל אחד זוכה לכך. והנה על השאלה במה עלינו לתקן את עצמנו עקב הצרות והקשיים שעם ישראל ניצב מולם ענה גדול הדור, הרב אהרון שטינמן זצ"ל, תמיד את אותה תשובה: "בין אדם לחברו!" הוא לא חיפש חומרות או דקדוקים במצוות שבין אדם לקונו אלא באלו שבין אדם לחברו ובהם תלה את הסיבה לכל צרות עם ישראל.
לאחר חודשי בחירות כה קשים בכל הנוגע לבין אדם לחברו היש לנו פנים להציג בבית הכנסת? היש לנו פה להשיב לפני הבורא בטרם נבקש מחילה איש מרעהו ופלג עם בפני הפלגים האחרים?
ועד כמה בלתי נסלחת היא המציאות שבה אנשים פוגעים בזולתם, הביא הרב שטינמן זצ"ל מעשה עם ה"חפץ חיים" בעיירת מגוריו. היתה שם אלמנה ענייה שגרה בשכירות. כה דלה היתה עד שבתקופה מסויימת לא הספיק לה כספה לשלם את דמי השכירות. בעל הבית החליט לפנותה. האלמנה ביקשה רק שלא ישליכנה לרחוב באמצע החורף הקשה. אך האיש אטם אוזנו. כשראה בעל הבית שהאלמנה לא מפנה את הדירה קם והסיר את הגג כדי להכריחה לצאת. כששמע זאת ה"חפץ חיים", למרות אהבת ישראל שבערה בליבו, נענה ואמר: "מובטחני כי הדבר לא יעבור לו מן השמים בשתיקה!" החפץ חיים מעולם לא הוציא "איחולים" כאלו מפיו.
חלפו עשרות שנים. צרה נתרגשה על אותו בעל הבית. בנו יחידו חלה במחלה אנושה ומדבקת. הוא נפטר ואנשי החברא קדישא פחדו לטפל בגופתו. הוא נאלץ במו ידיו לטפל בו ולקוברו. שמע ה"חפץ חיים" והפטיר : "ידעתי כי על אותו עוון לא ייסלח לו".
אותו בעל הבית, עברו עליו עשרות ימי כיפורים בהם צם והתפלל. אך על עוון שבין אדם לחברו לא נסלח לו מעולם. יום מחילה וכפרה לכולנו.