"העיתונאים סומכים עליי עם המידע, אחרת לא היו נעזרים בו בשימוש יומיומי"

הוא חולש על מידע תקשורתי וחדשותי רחב היקף. ממיין ומעביר מאות הודעות, בכל תחום סיקור, מדי יום. יש כאלה שיספרו לכם כי הפך לחלק בלתי נפרד מתחום התקשורת בישראל.

תכירו את אליהו אליוביץ (32), איש תקשורת חרדי, ירושלמי שורשי, המפעיל זה כתשע שנים את רשת רוטרניק. מדובר ברשת ישראלית המפיצה מידע תקשורתי בין דוברים וכתבים באמצעות אפליקציית וואטסאפ. הרשת מופעלת על ידי תאי כתבים, שאליהם מחוברים כלי תקשורת רבים בישראל וברחבי העולם.

לפני כארבע שנים פתחה רוטרניק גם דף פייסבוק וחשבון טוויטר, המנגישים את המידע המתאים גם לציבור הרחב, ולא רק לחברים ברשת. רשת רוטרניק מעבירה מידע חדשותי, בעיקר בדקות הראשונות ובזמן התרחשות האירועים. ברשת מועבר מידע תקשורתי מאנשי שטח, דוברים וכתבים, וכלי תקשורת רבים מחוברים אליה. חברים בה אלפי משתמשים, בהם אנשי תקשורת, כתבים, רכזי מערכות, עורכי עיתונים, דוברי גופים ממשלתיים, אנשי יחסי ציבור, משרדי פרסום ואחרים. ברשת חברים גם דוברי עברית מכ־40 מדינות ברחבי העולם, המעבירים גם הם מידע לרשת ממקום מגוריהם.

לרוטרניק כ־70 קבוצות נפרדות, על פי תחומי הסיקור, בפילוח על פי אזורים, מגזרים ונושאים, בכל תחום סיקור - אזורי, כללי, מגזרי, אתיופי, ערבי, חרדי, רוסי וצרפתי וכיו”ב.

עד לשנת 2018 הופעלה הרשת ללא עלות וגם לא נגבו דמי חבר. בינואר בשנה שעברה עבר אליוביץ להפעלת מנויים בתשלום חודשי סמלי של 15 שקלים, בעיקר לכיסוי הוצאותיו. “מובן שהמעבר מרשת חינמית לרשת בתשלום היה מלווה בשאלות רבות, קשה להתרגל אחרי שנים לשינויים, אבל בסך הכל זה נגמר מהר מאוד, והרשת פועלת במלוא העוצמה”, הוא מספר.

הרשת גם מפעילה קבוצות סיקור זמניות לאירועים מיוחדים. למשל: סיקור הלוויות הנשיאים יצחק נבון ושמעון פרס, הבחירות לנשיאות ארה”ב ב־2016, גל השריפות בארץ בנובמבר 2016, פינוי עמונה ב־2017 ואסון נחל צפית ב־2018. לאחרונה פעלה קבוצה שעסקה בחללית בראשית ובהכנות לשיגורה, וליוותה אותה מההמראה ועד ההגעה לירח בשיתוף עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית. “אני מרגיש שרוטרניק לוקחת חלק בהיסטוריה של עם ישראל”, אומר אליוביץ.

"טובע בחומר"

אליוביץ עוסק בהפעלת רוטרניק כ־17 שעות ביום, והוא עושה זאת לבד. הוא מקבל את הידיעות מהמקורות המתאימים ושולח אותן ליעדים המתאימים. הוא אוהב את ירושלים ומחובר אליה, ומפעם לפעם גם מוצא זמן להתנדב לשירותי החירום וההצלה בעיר.

מטבע הדברים הוא ישן מעט מאוד, ועיקר מנוחתו בסופי שבוע, משום שהרשת אינה פועלת בשבת ובחג. הוא גם מבקש מהעיתונאים והדוברים החברים בכל אחת מהקבוצות לא לעשות שימוש ברשת בשבתות.

הקבוצות סגורות לקהל הרחב, וכל אחת מהן פתוחה רק לעוסקים בתחום. כך למשל הוא פתח קבוצה ליועצים בכנסת, קבוצה פעילה מאוד, שבה מעבירים הדוברים והיועצים מידע ענייני לתקשורת.

נשאלת השאלה איך הוא משתלט על כל המידע העצום הזה. “ניסיון”, הוא מסביר. תוך כדי שיחה כבר הצטברו אצלו הודעות נוספות שמיד יועברו לתאי הסיקור בקבוצות המתאימות.

“אני טובע בחומר”, אומר אליוביץ. “אני בורר את המידע וממיין אותו בקפדנות ומשתדל לצרף את הגורמים הנכונים לקבוצות הנכונות. בגלל העומס, אני לא מצליח להעניק את השירות הטוב ביותר שהייתי רוצה לתת, אבל אני עושה את המיטב בתנאים הקיימים”.

אליוביץ מתפרנס בעיקר מהפעלת משרד יחסי ציבור שבבעלותו. הוא עובד בעיקר עם לקוחות מהמגזר הדתי והחרדי, אך במידת הצורך גם מהציבור הכללי, ולא מכחיש שבזכות רוטרניק יצר קשרים שמסייעים לו בעבודתו במשרד.

“אני משתדל לא לשלוח ברוטרניק ידיעות הקשורות למשרדי כדי לשמור על ניטרליות בהודעות”, הוא מציין. “אם אני בכל זאת עושה זאת, אני שולח במצורף גילוי נאות שההודעה קשורה למשרדי”.

אליוביץ נשוי לטובה, העוסקת בענף הביטוח, והם הורים לשלוש בנות (7, 5 ושנתיים). “המשפחה גדלה עם הרשת”, הוא מספר. “לצערי, אני מקדיש מעט מדי זמן למשפחה ובקושי רואה את אשתי. לדעתי, מנוחת השבת היא המצאה ענקית. באמצע השבוע יותר קשה, אבל בשבת אני איתם כל הזמן ושומע מה היה במשך השבוע".

“רשת רוטרניק מסייעת לכתבים או לדוברים חדשים, ומרגע שהם מתחברים אליה הם מרגישים כאילו הם 20 שנה בתחום”, הוא מוסיף. “הם מצטרפים לקבוצה המתאימה לתחום עבודתם, והם מיד בתמונה המלאה. בזמן מתיחות בדרום, למשל, הכתבים נעזרים ברשת בשידור חי. עוברת ידיעה, ולא אחת רואים אותה משודרת מיידית”.

הוא מדגיש כי ברוטרניק עובדים מתנדבים, כתבים ומעדכנים שונים בתחום התקשורת אשר להם לב רחב. כשנסגרה רשות השידור, למשל, הוא פרסם בכל הקבוצות בקשות למציאת עבודה לעובדי הרשות שפוטרו - עיתונאים, צלמים וטכנאים. לשמחתו, עשרות מהם נקלטו בעבודה. “באופן טבעי מתקבלות פניות לסייע במציאת עבודה או עובדים, וכך נולדו קבוצות הדרושים הייעודיות המסייעות לרבים”, הוא מוסיף.

“רוטרניק היא קודם כל כלי ייעודי שימושי לתחום התקשורת”, הוא מדגיש. “אני מסייע לכך שיועבר ויתקבל המידע המתאים בפרק הזמן המהיר ביותר מהתרחשות האירוע, כדי שהכתבים יוכלו להשתמש בו מיידית”.

כאשר מתקבל מידע, מתבצע אימות מול הגורם הקשור לאותו מידע, ולכן אין נפילות ברשת בהודעות בסגנון רב־סרן שמועתי. “העיתונאים סומכים עליי עם המידע, אחרת לא היו נעזרים ברשת בשימוש יומיומי”.

יצא לו לפגוש אישית רק חלק מאלה שהוא עובד מולם ונמצא איתם בקשר עשרות פעמים ביום. “לא פגשתי רבים מהמנויים של הרשת. זה בלתי אפשרי. הקשר היומיומי מחבר אותנו, כאילו נפגשנו, ומצד שני גם רכשתי חברים לחיים”, הוא אומר.

לאליוביץ יש רגעי נחת רבים בעבודתו, החל מפרסום סיפור שהרשת שלו העבירה בלעדית לכתבים וקבלת במה בכלי תקשורת מובילים. “ממש לאחרונה היה שוד אלים”, הוא מספר. “בדרך לסליחות רב בארגנטינה נשדד. הבאתי את המידע ראשון באמצעות מקור בחו”ל, וזה תפס כותרות באמצעי תקשורת מובילים”.

הוא גם סייע לא אחת, באמצעות החברים ברשת, למשפחות. למשל, לכאלה שנתקלו בבר מצווה ללא אורחים מסיבה כזאת או אחרת. הוא מפיץ את המידע לכתבים, שמתפרסם מיד - והאורחים זורמים לאירוע. הוא גם מסייע דרך הרשת למשפחות שזקוקות לעזרה. “אני מופתע בכל פעם מחדש איזה לב גדול ורחב יש לכל כך הרבה עיתונאים, וכמה הם מוכנים לסייע במקרים כאלה באהבה ענקית”, הוא מספר.

זכור לו במיוחד המקרה שבו כלה חרדית איבדה טבעת יקרה מאוד ערב חתונתה. הטבעת נפלה לה למיטב זיכרונה לפח האשפה ברחוב. הוא קיבל פנייה ופרסם זאת לתקשורת - אלא שבינתיים האשפה פונתה. בעקבות פנייתו עיריית ירושלים עצרה את משאית האשפה שאספה את תכולת הפח מהבניין, והורתה לפרוק את כל תכולתה בשטח עירוני, שם החל חיפוש. עשרות הגיעו לסייע בחיפוש בצחנה הנוראית ולא מצאו.

אחרי מספר ימים אותרה הטבעת היקרה על ידי יהודי חרדי, שמצא אותה על הרצפה בסמוך לפח וחשב שזה משחק. בביתו ראה ידיעה בעיתון על החיפושים והבין שהאוצר אצלו - ומיד יצר קשר. אליוביץ’ מאושר שסייע לכלה, גם אם לא פרסם דבר וחצי דבר עליה או על משפחתה, כדי לשמור על פרטיותן. מבחינתו הוא קיבל פנייה, פעל במהירות – ולשמחתו המשימה הושלמה בסיוע כל מי שלקח בה חלק. “זה הסיפוק הענק ברוטרניק. לעשות משהו שעוזר למישהו באופן מיידי”, הוא מסכם. “אין אושר גדול מכך”.