מומחים מסבירים: מה האפשרויות העומדות בפני נעמה יששכר לאחר גזר הדין

גזר הדין הקשה שניתן אתמול ברוסיה לנעמה יששכר, שעצורה מזה כמה חודשים ברוסיה בחשד להברחת 9.5 גרם של קנאביס, ממשיך לעורר סערה במדינה. על הצעירה הישראלית נגזר עונש מאסר של 7.5 שנים בגין החזקת סמים. שוחחנו עם כמה מומחים לדיני המשפט הבינלאומי, כדי להבין מהן האפשרויות שעומדות בפני משפחתה של יששכר וכן על משמעות ההליך מהמובן ההומניטרי והצפוי לה בהמשך.

עוה"ד ניר יסלביץ מומחה למשפט בינלאומי המייצג ישראלים שהסתבכו בחו"ל (בהם הצעירים שנחשדו באונס הבריטית באיה נאפה בקיץ האחרון), מספר על האופן בו מתנהל ההליך המשפטי והעונש. "למקרא גזר הדין שניתן בעניינה של נעמה יששכר עולה כי מערכת המשפט ברוסיה ככל הנראה באה איתה חשבון, מאחר וישראל סירבה לקיום 'עסקת חליפין' עם ההאקר הרוסי המוחזק במעצר בישראל", הסביר, "אי לכך עולה כי נעמה יששכר מוחזקת ברוסיה כבת ערובה כך ולא אחרת בעוד העונש שהושת עליה הינו בלתי מידתי ובלתי מוצדק בעליל". 

לדבריו, בנסיבות המקרה יש לפנות באופן מידתי לבית הדין לזכויות אדם בשטרסבורג, מאחר ונסיבות המקרה מעלות כי רוסיה פגעה בזכות של נעמה למשפט הוגן בעוד מערכת המשפט הרוסית הרשיעה את נעמה לא בשל נסיבות המעשה אלא אך ורק מאחר וישראל לא שחררה את העצור הרוסי. "יודגש כי בנסיבות דומות בית הדין הבינלאומי מתערב בהליך בלתי הוגן ואין ספק שזה בדיוק המקרה הדומה שיש לפנות לבית הדין על מנת לפעול לשחרור של נעמה, במיוחד בשים לב לכך שרוסיה אינה מכבדת זכויות בסיסיות לקיום משפט הוגן", ציין יסלוביץ, "ראוי לציין כי בין ישראל לרוסיה אין הסכם הסגרה. אך ישראל ורוסיה חתומות יחדיו על האמנה האירופאית בדבר הסגרה ומכוחה נוהגות להסגיר אזרחית האחת לשנייה".

עו"ד אורי קינן מציע ללכת על אפשרות החנינה ופנייה לנשיא המדינה כמוצא לפתרון: "במישור המשפטי יש למצות את הליכי הערעור ערוץ נוסף נמצא באפשרות לפנות לנשיא המדינה שלנו לפעול בסמכות לחנינה וזאת לאחר בקשה לריצוי העונש בישראל". הוא הדגיש כי "אין הסכם בין הצדדים בנוגע להסגרה ונראה שלא נעשה כאן משפט צדק". לדברי עורך הדין, ענישה כזאת דרמטית היא חסרת כל פרופורציות. "אני לא מכיר ברמה הבינלאומית ענישה מקבילה בסעיף אישום כזה בנוסף הייתי שוקל פנייה לועדה לזכויות אדם באו"ם שתדון בנושא אולי משם יבוא הקשב למקרה", הציע.

השופט בדימוס עו"ד דניאל ארנסט סיכם כי "העונש מוגזם מאחר ומדובר במישהי שהיה לה אורח חיים נורמטיבי. יש חשש להטייה בין אם פוליטית, כהפעלת לחץ וקלף מיקוח מול ישראל או הטייה אחרת נניח על רקע של גזענות". הוא הדגיש כי "העונש חמור מדי היה מצופה באופן מקסימלי כשנת מאסר במקרה כזה או כמה חודשים בלבד במתחם הסבירות".