לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית ביום ראשון מפרסמת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נתונים העוסקים בהשכלה הגבוהה בישראל, לפיהם לאחר שנתיים של ירידה במספר הסטודנטים, בשנת הלימודים הקודמת נרשמה עלייה של 3.4% במספר הסטודנטים לתואר ראשון.



בשנת הלימודים 2018/19 היו 62 מוסדות להשכלה גבוהה בהם למדו לקראת תואר או תעודה אקדמית 316.4 אלף סטודנטים ועוד 48 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה. לפי הנתונים, לאחר שנתיים של ירידה, מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון עלה ב-1,750, עלייה של 3.4% לעומת השנה הקודמת. באוניברסיטאות הייתה עלייה של 2.4%, במכללות האקדמיות המתוקצבות - עלייה של 2.1%, במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות - עלייה של 13.8% ובמכללות האקדמיות לחינוך הייתה ירידה של 4.5%.



מספר הסטודנטים לתואר ראשון עלה בסך הכל ב-0.3%: במכללות האקדמיות עלה מספרם (2.1% בסך הכל, 2.6% במכללות המתוקצבות), ואילו במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות הוא ירד (2.3% ו-0.8%, בהתאמה). מספר הסטודנטים לתואר שני עלה ב-1.1%, באוניברסיטאות ירד מספרם ב-0.4% ואילו במכללות האקדמיות לחינוך בניגוד לתואר הראשון, הוא עלה ב-2%, ובמכללות האקדמיות ב-4.3% (10.6% במתוקצבות). בתואר השלישי עלה מספר הלומדים ב-3.6%.



תחומי הלימוד המבוקשים ביותר בקרב סטודנטים לתואר ראשון היו מדעי החברה (27.7%, כולל עסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (26.8%). התחום הנפוץ ביותר בקרב סטודנטים לתואר שני היה מדעי החברה (38.5% בסה"כ, כולל 22.9% שלמדו עסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (31.1%). בקרב הסטודנטים לתואר שלישי, כרבע (26.1%) למדו מדעים ביולוגיים וחקלאות, ורבע נוסף למדו מדעי הרוח (כולל עסקים ומדעי הניהול).



מקצוע הרפואה הנדרש בארץ חווה ירידה במספר הלומדים לתואר ראשון (5.6%) וכן מקצוע המשפטים (7.2%), שעובר זעזוע בשנים האחרונות לאור ניסיונות לשכת עורכי הדין להקשות על בחינות הכניסה כדי לצמצם את מספר עורכי הדין. מנגד, נרשמו עליות בעיקר בתחומי מקצועות עזר רפואיים (4.3%) וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (7.8%). בתואר השני ירד מספר הלומדים בכל התחומים מלבד עליות קלות במשפטים ומדעי החברה (0.4% ו-0.6%, בהתאמה) ובעיקר במדעי הרוח (4.5%).



הנשים ממשיכות להוביל בכלל התארים והיוו בשנה שעברה 59.5% מכלל הסטודנטים. בתואר הראשון הן היוו 58.8%, בתואר בשני 62.6% ו-53.2% בתואר השלישי. במקביל, אחוז הסטודנטים הערבים עלה בכל התארים במהלך העשור האחרון - בתואר ראשון מ-13.1% ב-2009/10 ל-18.1% ב-2018/19. בתואר שני - מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי - מ-5.2% ל-7%, בהתאמה.



כ-12 אלף סטודנטים חרדים למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה, כולל האוניברסיטה הפתוחה, מתוכם 8.4 אלף נשים (69.8%). מספר הסטודנטים החרדים עלה בסה"כ ב-3.3% לעומת השנה הקודמת, 3.6% בקרב הנשים ו-2.6% בקרב הגברים. רוב הסטודנטים החרדים (84%) למדו לתואר ראשון ו-15% - לתואר שני.



כמו כן, בלמ"ס מפרסמים השנה לראשונה השוואה בין-לאומית של מספרי הסטודנטים בתחומי לימוד נבחרים בתארים השונים. בשנים 2017-2013 חלה ירידה של אחוז אחד במספר הסטודנטים לתואר ראשון בישראל, לעומת עלייה של 5.3% בממוצע מדינות ה-OECD. לעומת זאת, במספר הלומדים מקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) לתואר ראשון הייתה בארץ עלייה של 75% בשנים הללו. כך, בחישוב החלק היחסי של לומדי ICT מתוך כלל לומדי התואר הראשון ב-2017, ישראל דורגה במקום החמישי ב-OECD לאחר אסטוניה, פינלנד, הונגריה וגרמניה.