המאבקים בין נבחרי הציבור לעובדי המדינה, ובעיקר הבכירים שבהם, אינם תופעה חדשה, והשתלחותם של פוליטיקאים בבכירי השירות הציבורי הפכה להיות הרגל קבוע. התופעה הזאת מזיקה בעיקר נוכח אי־היציבות השלטונית והעובדה שהמדינה משותקת כבר קרוב לשנה. חשוב להבהיר כי פקידי השירות הציבורי, שהפוליטיקאים יודעים להצר את צעדיהם ולפתוח עליהם פה גדול, הם אלה השומרים על הגחלת, מקיימים את שליחותם הציבורית, מצמצמים את הנזק ומבטיחים יציבות כלשהי.
נוכחנו להיווכח בשתי מערכות הבחירות האחרונות שהפוליטיקאים עמלים במרץ רב לקעקע את אמינות ועדת הבחירות המרכזית המנוהלת במקצועיות על ידי עובדי מדינה. דווקא לעובדי המדינה הנמנים עם המערך הארגוני־מנהלי של ועדת הבחירות המרכזית, שהיא ברובה גוף פוליטי המורכב מנציגי המפלגות, היה תפקיד מכריע בהבטחת ההליך הדמוקרטי חרף הלחצים הפוליטיים שהופעלו עליהם, והם מנעו בכך את הידרדרות המדינה.
מתברר שכשיחידות ממשלתיות מצליחות למצות את הפוטנציאל המקצועי והערכי של העובדים ברמה האישית, הצוותית והארגונית, התוצאה היא הצלחה. בתקופה שבה השרים עסוקים עד מעל הראש בנושאים גורליים לעתידם האישי ולשרידותו של ראש הממשלה ואינם מתפנים לעסוק בקידום ענייני משרדיהם, "הפקידים" הם אלה המניעים בעצמם את העגלה התקועה בבוץ. שרים שכחו כנראה שרק באמצעות הפקידות הבכירה, וכלל עובדי המדינה, ניתן לקדם חוקים. עובדי המדינה בכל הם אלה שמבטיחים יציבות, רציפות, מקצועיות והתנהלות תקינה, ובלעדיהם לא יקום דבר, בוודאי כל עוד הסאגה הפוליטית מתמשכת.
רבים המקרים שבהם נבחרי ציבור פוגעים בבכירי השירות, בעיקר בעת הופעתם בדיוני ועדות הכנסת כנציגי משרדיהם. מנהלי האגפים באוצר שקלו באחרונה להפסיק להתייצב בפני חברי הכנסת משום שלטענתם הם זוכים ליחס מחפיר המונע ומוזן על ידי מטרות של רווח פוליטי. הפוליטיקאים כנראה לא מודעים לעובדה ש"הפקידים" הם האחראים ליציבות העכשווית והם המונעים את שיתוק המערכות לאורך חודשים ארוכים מאז ההחלטה על בחירות אפריל 2019, דרך בחירות ספטמבר 2019, ו"עד להודעה חדשה". חבל מאוד שעובדי המדינה עולים לכותרות בעיקר כשק החבטות של הפוליטיקאים ולא כמשרתי ציבור מסורים שבמצב של אי־יציבות הממשל שומרים על הגחלת ומונעים מפולת.
זכורה השתלחותה של השרה לשעבר איילת שקד בדינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כשהצהירה ש"כשפקיד ציבור רוצה להגיע לכנסת ולהביע עמדה המנוגדת לזו של השר, זה חייב להיות מלווה במכתב התפטרות". זכורה גם התבטאותה של מירי רגב שאמרה עוד לפני היותה שרת התרבות: "נעביר את זה עם שר ולא עם פקידים. זה חוק חשוב, ואני לא רוצה לעסוק בזה עם מנכ"ל. מה, פקידים ינהלו אותי?". לא נשכחה גם היריבות בין סגן השר ליצמן לחשבת הכללית באוצר, שגישתה המקצועית ללא פניות והצטיינותה בתפקיד לא מצאו חן בעיניו. אין בלעדיות בעניין זה לאנשי הקואליציה. היו גם אמירות פוגעניות נגד פקידי ציבור מצד נבחרים אחרים. הגיע הזמן שהשרים וחברי הכנסת יפנימו שלבכירי שירות המדינה אין כל עניין לפגוע ביכולתם למשול, אלא רק להבטיח תפקוד רציף, יציב ומקצועי של המערכות השונות על פי כללי המנהל התקין
הכותב הוא חבר הנהלת תנועת "אומץ". כיהן בעבר כיו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי וכראש מטה ההדרכה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת