השתלבות הנשים בעולם הערבי בענפי הספורט השונים ובעיקר אופן הלבוש שלהן במהלך הפעילות הספורטיבית, עוררו לאורך השנים האחרונות לא מעט דיונים במדינות מוסלמיות במזרח התיכון, בפרט השמרניות מביניהן. "ב-2012 האצנית הסעודית ל-800 מטר עשתה היסטוריה בכך שהייתה האישה הסעודית הראשונה שהשתתפה באולימפיאדה. אלא, שבשל דרישת השלטונות שתתלבש בצניעות כתנאי להשתתפותה, היא רצה כשכל גופה מכוסה מכף רגל ועד ראש והיא עטתה חיג׳אב", ציינה ד"ר מיכל יערי מומחית לסעודיה מהאוניברסיטה הפתוחה, "ככלל, השלטון הסעודי לא רק סירב שנשים תעסוקנה בפעילות ספורטיבית, אלא שגם תצפנה באירועי ספורט".
היא ציינה כי "לאורך השנים תיעדו את עצמן נשים סעודיות מתחפשות לגברים בכדי לאפשר את כניסתן לאצטדיוני כדורגל, תוך שהן חושפות את עצמן לענישה קשה במידה ותתפסנה. רק ביוני 2018 השתנתה דרמטית המדיניות הסעודית, והאיסור הוסר". ד"ר יערי הוסיפה כי "תחת הנהגתו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, בית המלוכה מעודד כיום נשים סעודיות להשתלב בספורט מקצועי, ומספק להן תמיכה כלכלית ומקצועית. 
גם באיראן נאבקו הנשים למען זכותן לצפות במשחקי כדורגל, אך ניצבו מול חומה בצורה". 

המומחית הסבירה כי "בשנים האחרונות ישנה צמיחה לא רק בכמות הנשים ממדינות ערב שעוסקות בספורט מקצועי, אלא גם במקצועות שבהן הן בוחרות להתחרות. לצד נבחרות כדורסל וכדורגל נשי, ישנן נשים שמתחרות בענפים כמו סייף ואפילו פארקור". ד"ר יערי הדגישה כי "המאבק לשוויון מגדרי בספורט ולזכותן של הנשים להתלבש כראות עיניהן בזמן פעילותן הספורטיבית, רחוק מלהסתיים. יחד עם זאת, כבר עכשיו הוא רשם הצלחות לא מבוטלות, ונראה שמגמה זו תמשך גם בעתיד".
ד"ר יערי התייחסה לסיפורה הטראגי של האוהדת האיראנית שהתחפשה לגבר וניסתה להיכנס לאיצטדיון כדורגל - אך נתפסה ונכלאה. "לאחר שהוטל עליה עונש של חצי שנת מאסר, היא החליטה להצית את עצמה כאקט של מחאה, ומאוחר יותר מתה מפצעיה. הלחץ הציבורי שהופעל על השלטון בעקבות מקרה זה, הוביל להסרת האיסור ונכון לעכשיו נשים איראניות יכולות להכנס לאצטדיוני כדורגל". ד"ר אלישבע מכליס העוסקת במחקר על השיעה וביחסי דת ומדינה באיראן ועיראק, במכון טרומן באוניברסיטה העברית, טוענת כי "הכנסת נשים למגרשי הכדורגל  מהווה שינוי אך גם ניתן לראות בכך המשכיות לקו יותר מתון שהנשיא רוחאני מייצג".
לדבריה, רוחאני נמנה על המחנה הפרגמטי או מחנה המרכז שהמטרות המרכזיות שלו הם במישור הכלכלי-יציבות כלכלית ככלי להבטחת המשכיותו של המשטר. "בו זמנית, מחנה המרכז גם מבטא תפיסה פרגמטית גם במישור התרבותי, ובכלל זה ביחס לנשים", הסבירה, "יתכן גם שהקשיים הכלכליים העצומים שעמם מתמודד המשטר גורמים לו לנסות לזכות בתמיכה ציבורית במישור התרבותי. מעבר לכך, צריך להבין שנשים היו חלק אינטגרלי מהמהפכה האסלאמית מראשיתה - לא מדובר על מדינה שמרנית כמו סעודיה אלא על מדינה שמדברת בשם הקידמה האסלאמית". 
מה הרקע לאיסור על נשים להיכנס למגרשי הכדורגל באיראן?
מלכתחילה אסרו את זה בשל החשש מעירבוב בין המגדרים והקושי לפקח על הנורמות התרבותיות בחללים פתוחים וגדולים. יש שינוי איטי במעמד של נשים באיראן מזה ארבעה עשורים. לצד זאת, בשל הגידול במעמד הבינוני באיראן לנשים גם יש דרישות גדולות יותר מהמשטר כך שיש לחצים מלמטה לשחרר את אכיפת הנורמות התרבותיות ביחס לנשים".