רצח אסתר אהרונוביץ', שהתרחש אתמול על פי החשד, בידי בן זוגה, ד"ר גיורא פראף פרי, הביא שוב ארגוני נשים ובני משפחותיהן של קורבנות לזעוק כי המדינה והחברה בישראל אינן עושות די כדי להילחם בתופעה. אהרונוביץ' היא האישה ה-12 במספר שנרצחה מאז תחילת 2019. המספר הזה הוא רק נתון קצה, ולא ברור כמה נשים חיות תחת טרור של אלימות, אובססיביות, איומים ואימה בתוך בתיהן. בינתיים, כבר כמעט שנה שאין ממשלת קבע בישראל, וכל ניסיון לחוקק חוקים, לקדם רפורמות או לפתח תהליכים, תקוע.
"למרות שיש ממשלת מעבר, אנחנו שומעות שהקבינט הביטחוני מתכנס ודן במצב בדרום", הסבירה חגית פאר, יושבת ראש ארגון נעמת, וציינה כי "בדומה לכך, צריך להקים קבינט חברתי, שיפעל להילחם בתופעת האלימות כלפי נשים. אחרי הכל, אנחנו נמצאות במצב חירום אמיתי". לדבריה, "בדיוק כמו במקרה של מיכל סלה (שנרצחה על פי החשד בידי בן זוגה במוצא לפני חודש, מ"ש) וכמו במקרים אחרים, העניין הוא לזהות נורות אזהרה ולהבין שמדובר בתהליך עד שמתבצע רצח, וניתן לזהות אותו מבעוד מועד".
"יתכן שאסתר התביישה לשתף במה שקורה בבית או שחשבה שתצליח להיפרד ממנו". אמרה פאר והוסיפה "אבל יכול להיות שהיא לא חשבה שיש לה כתובת לפנות אליה לעזרה, וזה קשור בהסברה, בהנגשת שירותים, בתמיכה. דברים שהמדינה אחראית עליהם. אנחנו מציעות לפתוח יותר תכניות טיפול לגברים. כיום קיימות תכניות טיפול כאלה, אבל רק לגברים שכבר הורשעו בעבירה, וחייבים ללכת לטיפול כדי לצאת מהפלונטר מול מערכות החוק". יושב ראש נעמת הוסיפה כי "לדעתנו צריך לקיים קמפיין הסברה לגברים, שיתן להם דרך להתמודד עם הלחצים, עם הקשיים בתוך המשפחה. הפלטפורמות לקבלת הטיפול הזה צריכות להיות מאד נגישות ובעלות לגיטימציה לגברים הללו וגם לנשים נפגעות האלימות. כזאת שתבהיר להם ולהן שאין במה להתבייש".
הרצח של אסתר אהרונוביץ' בוצע לכאורה באמצעות נשק שהחזיק בן זוגה ברישיון. ב'ארגון משפחות נרצחים ונרצחות' מכירים היטב את התופעה של שימוש בנשק ברישיון במסגרת אלימות במשפחה. "רצח מאקדח מאפשר לעשות זאת באופן סטרילי, קל, ללא תכנון ארוך טווח, ובכך טמונה סכנה ברורה", מסבירה יושבת ראש הארגון, לרה צינמן. "לכן הצטרפנו לעתירה של קואליציית ארגונים 'האקדח על שולחן המטבח', בדרישה לבטל הקלות לקבלת רישיון לנשק חם, שנכנסו לתוקפן לפני שנה בהוראת השר לביטחון פנים גלעד ארדן.
לפני כמה שנים, בעקבות ריבוי מקרים של רצח בתוך המשפחה בידי מאבטחים עם נשק, השר לביטחון פנים דאז, יצחק אהרונוביץ', הוציא הוראת שעה, לפיה מאבטחים ישאירו את נשקיהם במקומות העבודה ולא ישאו אותם הביתה. אולם השר הנוכחי, גלעד ארדן, יצא ברפורמה להקלת משמעותיות בתנאים לקבלת רישיון נשק, מתוך מחשבה שריבוי נשקים במרחב הציבורי יסייע לבלום פיגועי טרור. המהלך הביא לזינוק במספר מבקשי הרישיונות.
מספר ארגונים, ביניהם בהם האגודה לזכויות האזרח, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, קואליציית האקדח על שולחן המטבח ושדולת הנשים, חברו למשפחות שכולות, ונלחמים בימים אלה נגד רפורמת ההקלות נלחמים נגד הרפורמה בבג"ץ. "כל יוצא צבא שעבר הכשרה זכאי כיום להגיש בקשה לרישיון לנשק חם", אומרת צינמן. "התבחינים הם מאד שטחיים, ההצהרה שמבקש הרישיון צריך למלא לא מבטיחה שבאמת נבדק המצב הפסיכיאטרי שלו. ניתן בקלות לרמות רופא משפחה ולהסתיר ביקורים אצל פסיכיאטר פרטי".
גם לדברי צינמן, המדינה לא עושה די לספק הגנה לנשים הסובלות מאלימות במשפחה. "בתקופה האחרונה, אחרי רצח מיכל סלה, נדמה שכולם גילו את אמריקה, שזה יכול לקרות לכל אחת. אבל זה שנים קורה לכל אחת. נרצחות נשים טובות, חכמות, אסרטיביות, מכל הגילאים. הרוצחים גם כן אנשים שנחשבים נורמטיביים. זה קיים בכל מקום. לא תמיד אפשר להאשים את הרשויות בכך, אבל אפשר להאשים את החברה בישראל, שלא לוחצת מספיק על מקבלי ההחלטות, שלא שמה את הנושא במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי".