"דיפלומטיה", על פי ההגדרה הרשמית, היא מדינאות וטיפוח יחסי שלום וידידות עם ארצות אחרות תוך שמירה על טובת העניינים של המדינה. אבל מה קורה כאשר מסתמן שבר בשירות הדיפלומטי, כפי שקרה לאחרונה בשירות החוץ של ישראל? כזכור, עשרות שגרירים ישראלים בעולם איימו לסגור את הנציגויות עקב המשבר התקציבי והתפעולי החמור שממנו סובל משרד החוץ. המשבר הזה לא הגיע במפתיע. הוא התהווה במשך שנים רבות, שנים שבהן הדיפלומטיה לא חידשה את פניה, בעוד שהעולם שבחוץ משתנה לבלי הכר.

"אם הדיפלומטיה רוצה לשרוד כמקצוע, היא חייבת להתחדש, ועכשיו. כיום, יחסים בינלאומיים נעשים לא רק על ידי ממשלות אלא גם על ידי אנשי עסקים, עמותות ומיזמים חברתיים. החדשנות היא מרכיב בסיסי וחשוב בהם, כשלדיפלומטיה חדשנית יש שלושה מרכיבים עיקריים: חשיבה יצירתית, יישומים טכנולוגיים והפצת החדשנות", אומר רון פרושאור, לשעבר שגריר ישראל באו"ם וכיום ראש מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי הרצליה, שהשיק לראשונה בעולם את פרס "אינודיפ לדיפלומטיה חדשנית". הנחת העבודה ברורה: העשייה הדיפלומטית במאה ה־21 כבר אינה מתבססת רק על יחסים בין ממשלות, כפי שהיה בעבר.

"מדינת ישראל נחשבת למדינת סטארט־אפ המצטיינת בחדשנות בכל תחום  - תקשורת, מזון וטכנולוגיה, ודווקא בתחום הדיפלומטי לא. אנחנו יכולים לרתום את החדשנות הישראלית לטובת העניין ולהגיד: תחשבו חשיבה יצירתית ותציעו הצעות שישנו את החשיבה הדיפלומטית. המדינה מלאה רעיונות".

האבולוציה של הדיפלומטיה הישראלית מרתקת. אפשר להסתכל עליה כעל סטארט־אפ מבטיח שנתקע בשלב גרסאות הניסיון. "כל הפעילות שהדיפלומטים עשו לפני הכרזת העצמאות וההצבעה באו"ם היא בית ספר לדיפלומטיה", אומר פרושאור. "מדיניות חוץ ודיפלומטיה היו מאז ומעולם מרכיב יסודי בביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. היום, מה שקורה זה שלקחו והפכו את שירות החוץ לתרנגול כפרות. החטא הקדמון, אך לא היחיד, הוא שלקחו משירות החוץ סמכויות: גורם אחד מטפל בתפוצות, ה־BDS מטופל תחת אסטרטגיה, ועוד. למה הדבר דומה? לזה שאומרים לחיל האוויר: לוקחים מכם את השליטה על המטוסים ועל נתיבי הטיסה, אבל אתם תמשיכו להיות חיל האוויר.

"התחלתי כצוער במשרד החוץ ועברתי את כל המסלול. אני גאה להיות חלק ממשפחת משרד החוץ, אבל כשאני רואה את מה שנעשה במשרד, ברור שזה גורם נזק למדינה. אבל שינוי צריך לבוא לא רק מבחוץ אלא גם מבפנים ושירות החוץ צריך להשתנות. התפיסה שמלווה אותי כבר מעת היותי מנכ"ל משרד החוץ, היא שמה שלא ניתן למדוד, לא ניתן לנהל, ואת זה צריך להנחיל במשרד החוץ. אמרו לי: איך אפשר למדוד דברים? התשובה שלי פשוטה. הכל מדיד - הסכמי שת"פ וסחר בין מדינות, שינויים בדפוסי ההצבעה באו"ם, מספר המשלחות העיתונאיות והכלכליות שמגיעות לישראל, מספר הסטודנטים שמגיעים לישראל שהם פוטנציאל להנהגה בינלאומית בעתיד והכנסה כלכלית, ועוד. מי שלא מודד, פשוט מפחד לא לעמוד ביעדים".

ומה באשר לחדשנות הישראלית? איך אפשר לרתום אותה לדיפלומטיה?
"ניקח את נטפים לדוגמה. נקים חוות הדגמה לפרובינציה בהודו. מדינת ישראל תיתן את המימון להדגמה, ובתמורה נטפים יקבלו החזר באמצעות חוזים עם פרובינציות נוספות בהודו. למה אני מדבר על סיוע חוץ ופיתוח בינלאומי? כי אין כמו מדינת ישראל בחממות, בנושא של השקיה וגידולים. בשנות ה־60, ישראל תחת גולדה מאיר הקימה את האגף לשיתוף פעולה בינלאומי, שבו קיבוצניקים ומושבניקים יצאו למקומות הנידחים ביותר בעולם כדי לעבוד עם המקומיים בגובה העיניים ויצרו קשרים. הרבה מאוד נשיאים, שרי חוץ וכלכלה השתתפו בביקורים בארץ של מכון וולקני. אלו דברים שעדיין נעשים אבל שוחקים אותם בתנאים האלה.

"יש לנו יתרון אדיר וממשלת ישראל בעצמה, בגלל ההתייחסות לשירות החוץ, מבקיעה גול עצמי. את כרטיס האשראי של שנות ה־60 גמרנו. צריך לחדש אותו. יש היום טכנולוגיות נפלאות. אני רוצה, למשל, להסביר על הכותל, על הר הבית, על מנהרות חיזבאללה - באמצעות טכנולוגיות של וירטואל ריאליטי אני יכול להכניס את הציבור מרחבי העולם למנהרות. לישראל יש את האמצעים וזה לא נעשה. עולם ומלואו שמדינת ישראל מובילה בו, והגיע הזמן לרתום את זה לדיפלומטיה. זה מה שאנחנו במכון אבא אבן, לא רק מציעים אלא גם עושים".

גם מול הגרילה של ה־BDS?
"בוודאי ובוודאי. מדינת ישראל יודעת לעבוד מבחינה מודיעינית, וצריך לעשות זאת גם כאן. אנחנו צריכים לדעת למפות את זה כדי לדעת מול מי אנחנו צריכים לפעול, כדי שהם יהיו במגננה ולא במתקפה. יש דיון האם כשאני יוצא נגד אירועים של ה־BDS אני מעצים אותו, וזו מערכה שצריך לעבוד איתה בצורה חכמה ניקח לדוגמה את דרך הפעולה שלנו במכון אבא אבן מול חיזבאללה, שלא מוגדר כארגון טרור בשלמותו באירופה. אירופה עורכת הפרדה מלאכותית בין הזרוע הצבאית למדינית וממשיכה לנהל דיאלוג עם חיזבאללה, בין היתר, מתוך הנחה שאם לא יהיה דיאלוג, חיזבאללה יתכנס בתוך עצמו ויבצע פיגועי טרור גם בלבנון וגם באזור. הדיאלוג, טוענים האירופים, יעזור לייצב את לבנון ואת הסביבה. רצינו להראות לאירופים את הפעילות של חיזבאללה באירופה בנושא הברחת סמים והלבנת כספים באמצעות ארגוני צדקה. הוכחנו שכל מי שהגדיר את חיזבאללה כארגון טרור בכללותו - כמו הולנד ב־2013, לא נפגע. להפך.

"כמות הסחר בין הולנד ללבנון לא רק שלא ירדה, אלא עלתה. הפקנו סרט בנושא בגרמנית, השגנו מעל מיליון צפיות ביו־טיוב בגרמניה בלבד וקרוב לחמישה מיליון איש נחשפו לחלקים מהסרט או למסרים מהקמפיין הציבורי שערכנו שם. התמקדנו בשתי מדינות - בריטניה וגרמניה. בבריטניה כבר התקבלה ההחלטה להגדיר את הזרוע המדינית כארגון טרור, ובגרמניה יש הצעת החלטה של חברי הבונדסטאג להתייחס אל חיזבאללה בכללותו כארגון טרור. המשמעות היא ששלטונות האכיפה בגרמניה יוכלו לפעול בצורה יותר אפקטיבית. אנחנו נותנים להם בארגז הכלים עוד כלי עבודה כדי לטפל בארגון שצובר כוח ועושה כסף רב על אדמת אירופה".

מבנית, איך אפשר לחזק את זה?
"אפשר לחזק את המערך המדיני על ידי מינוי של מזכיר מדיני לראש הממשלה, מזכיר צבאי לשר החוץ ועריכת סקירות מדיניות בוועדת חוץ וביטחון. מזכיר מדיני ישתתף בישיבות קבינט ויכניס לקבינט את הראייה המדינית. למשרד החוץ יש למעלה ממאה מוצבים פזורים ברחבי העולם. בהשאלה, אלה מוצבי פיקוד קדמיים שנכון להיום לא מקבלים מים או תחמושת, ויש להם בעיה קשה להגן על המוצב מול העולם, כדי לגרום לשינוי. אין כמו המוצב כדי לדעת היטב מה קורה מסביבו ובשטח שהוא אחראי עליו. אבל המערך המדיני הוא רק מרכיב אחד. רק שינוי תפיסה כולל לשירות החוץ יוכל להחזיר אותו להיות גורם משמעותי ואפקטיבי בביטחון הלאומי של ישראל".