1

התובנה הבולטת ביותר שעולה מסבב הלחימה השבוע היא תשוקתה הגלויה של תנועת חמאס להמשיך בתהליך ההסדרה בעזה, תשוקה שמאפילה כרגע על היצר להילחם בישראל. אסור לטעות: חמאס היה, עודנו ויישאר אויב מר של ישראל, אבל ההתנהגות של חמאס השבוע מוכיחה למנהיגות הישראלית, תהא זו אשר תהא, כי ניתן להגיע להסדרה שתעניק לדרום מציאות ביטחונית טובה יותר.

מעבר לטרור שחולל בהא אבו אל־עטא, הוא פעל בשנה האחרונה ככל יכולתו לסכל את סיכויי ההסדרה. זו כשלעצמה הייתה סיבה מספיק טובה להביא את הקריירה הטרוריסטית שלו אל סופה. עכשיו, עם הסתלקותו, ניתן להתקדם בצעדים משמעותיים יותר להסדרה, שיביאו שיפור ותקווה לחיי העזתים ושיפור לחייהם של הישראלים בדרום. זה ידרוש מנהיגות בצד הישראלי, ושינוי השיח הפוליטי הרדוד שלנו על עזה כעל בעיה שיש להסתכל עליה רק דרך כוונות הרובה.

לכל ברור שבחמאס לא הזילו דמעה על פרישתו המוקדמת של עטא וגם לא על חבריו שהצטרפו אליו במהלך שני ימי הלחימה. ועדיין: כמי שנושא את דגל ההתנגדות, הפגין חמאס איפוק יוצא דופן בשעה שצה"ל הפליא מכותיו באנשי הג'יהאד האסלאמי, ועל הדרך גם פגע בכמה אזרחים. זה אומר שבראש חמאס עומדת מנהיגות פרגמטית, חפצת חיים ושלטון, ושהג'יהאד נגד ישראל לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלה. עם מנהיגות כזאת אפשר להגיע להבנות וגם לסגור את הפצע הפתוח של הנעדרים והשבויים.

2

מבחינה צבאית, קשה להסיק מסקנות רחבות מסבב לחימה דה־לוקס, שאותו יזמה ישראל והגיעה אליו מוכנה עם כל יכולותיה. מולה עמד ארגון קטן יחסית שחטף מכה, מה שאפשר ניהול מדויק מאוד של הלחימה ותוצאה של אפס אבידות בצד הישראלי. לא ככה ייראה עימות מול חמאס ובטח שלא מול חיזבאללה.

בכל זאת, כמה מסקנות ראשוניות: ניכר שהמודיעין שלנו לקה בהערכת־יתר של יכולות הגא"פ (ג'יהאד אסלאמי פלסטיני). בשנים האחרונות תיאר המודיעין את הגא"פ ככוח העולה ברצועת עזה, וכארגון שצבר יכולות שוות, ובחלקן אפילו גבוהות יותר מאלה של חמאס. בשעות שלאחר החיסול הוציא המודיעין התרעות על כוונת הג'יהאד להמטיר מטחים כבדים על מרכז ישראל. זה מה שעמד בבסיס ההחלטה לשתק ליממה הראשונה חלק ניכר מהפעילות במרכז הארץ.

אבל הג'יהאד לא מימש את מה שהיה לו במחסנים, התקשה להוציא ירי רקטי משמעותי ולא הפעיל יכולות של רחפנים, כלי טיס בלתי מאוישים או כוחות קרקעיים. זה בעיקר בגלל אובדן המפקד הצנטרליסטי שעד יום שלישי הכל נעשה בדברו. חלק מכך גם משום שהגא"פ רגיל לפעול לצד חמאס ולא כשכל צה"ל ממוקד רק בו, וחלק כי הוא פשוט ארגון פחות מוצלח מכפי שחשבנו. במאמץ של אגף המודיעין גם שופרו מאוד יכולות הסיכול נגד חוליות השיגור.

הירי הרקטי הפעם היה מעט מדויק יותר מאשר בסבבי לחימה קודמים - 40% מהרקטות הצליחו לאיים על שטחים בנויים, בהשוואה ל־25%־30% בסבבים קודמים. זה נובע מהעובדה שרוב הירי התבצע לטווחים הקצרים וגם משיפורים בייצור העצמי של רקטות בעזה. כיפת ברזל, שנפרסה מבעוד מועד, הפגינה ביצועים מעולים ויירטה 90% מהרקטות המאיימות.

רבים התקוממו על החלטת פיקוד העורף לשתק את אזור המרכז במהלך יום שלישי ועל הנזק הכלכלי והתדמיתי שגרמה. השיקול שעמד מאחוריה היה ההבנה שאם יצליח הגא"פ לגרום לנפגעים במרכז הארץ, שמתורגל פחות בהתנהלות בחירום - תיאלץ ישראל להיגרר לפעולה רחבה יותר ובלתי רצויה. לנוכח ההתרעות, השיקול היה סביר, ואחרי יממה, כשהתברר שהג'יהאד אינו נורא כל כך - ההחלטה גם שונתה.

אבל מה שמעניין היה השינוי בגישה של צה"ל ופיקוד העורף לאזרחים. נדמה לי שזו הפעם הראשונה שצה"ל נהג כמי שמבין שהאוכלוסייה האזרחית היא חלק מהמאמץ המבצעי, וצריך לנהל אותה כמו שמנהלים את האוגדות ואת הטייסות. לא מספיק רק לפרוס כיפות הגנה על העורף - צריך גם להוביל את האוכלוסייה כדי להביא את ההישג הצבאי. זו תוצאה של הרבה עבודה ומחשבה שהושקעו בפיקוד העורף בשנים האחרונות, בהתכוננות לעימות גרוע הרבה יותר, וטוב שההכרה הזאת מחלחלת.

3

הג'יהאד האסלאמי עוד ישתקם. בקרוב ימונה מחליף לבהא, ובדמשק יושב עכשיו סגן מפקד הארגון, אכרם אל־עג'ורי, שאיבד את בנו בניסיון חיסול ורוקם את תוכניות הנקם שלו. עג'ורי הוא החוליה המקשרת בין המפקדה בדמשק לבין עזה, ובין הארגון לאב הגדול שלו - איראן. הג'יהאד האסלאמי הוא יצירה איראנית וארגון שסר למרות טהרן, ולכן החיסול בעזה וניסיון החיסול בדמשק, המיוחס לישראל, הם גם פעולה נגד הציר האיראני. זו מכה למפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, אף שבהא ועג'ורי הסונים הם לא בדיוק הבנים היקרים לו.

ישראל יצאה למבצע הזה כשהיא מנצלת דעיכה רגעית בהתרעות על ירי מתוכנן של איראן מסוריה, כאשר כוח קודס עסוק במחאה נגד איראן בעיראק, וחיזבאללה שקוע במשבר הפוליטי בלבנון. אבל ההתרעות האלה לא ירדו מהשולחן. לפני שבוע כתבתי כאן ששני האנשים שמכתיבים את קבלת ההחלטות בישראל הם בהא אבו אל־עטא וקאסם סולימאני. בהא כבר לא איתנו - אבל קאסם עדיין חי.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13