השנה היא 2006, מעט לאחר ההתנתקות, והאיום מרצועת עזה גובר. אלפי אזרחים נמצאים בסכנת חיים. על אף התנגדויות רבות במערכת הביטחון ובמערכת הפוליטית החליט שר הביטחון דאז עמיר פרץ, בצעד מנהיגותי אמיץ, מלא חזון וחשיבה מחוץ לקופסה, להורות על פיתוח מערכת הגנה טכנולוגית אקטיבית - כיפת ברזל.
השנה היא 2020. מאות אזרחים מקפחים את חייהם בכבישים מדי שנה. בעוד שבציבור, במערכת הפוליטית ובקרב הגופים האמונים על הבטיחות בדרכים יש התנגדויות רבות, מחליט שר התחבורה, בצעד אמיץ, מלא חזון וחשיבה מחוץ לקופסה, להורות על עידוד פיתוח והטמעת מערכות הגנה טכנולוגיות אקטיביות – הרכב המתקדם. בהיעדר החלטות אלו, לישראל (ולעולם כולו) לא הייתה תשובה יעילה, לא לאיום הרקטות ולא לקטל בכבישים. האומנם? הייתכן ששר התחבורה יוביל צעד מנהיגותי לשינוי המציאות?
תאונות הדרכים כבר מזמן הפכו ל"חזית רביעית" (לצד החזית הצפונית, הדרומית ואיו"ש). מאז הקמת המדינה הן גבו את חייהם של יותר מ־34 אלף בני אדם. מתחילת השנה נהרגו 300 אזרחים. רק בסוף שבוע אחד באוקטובר נהרגו בכבישים תשעה אזרחים. על פי משרדי התחבורה והאוצר, העלות של תאונות הדרכים למשק הוערכה בשנת 2012 ב־15 מיליארד שקלים.
המאבק בקטל בכבישים מעמיד בפני שר התחבורה בעיות רבות אך גם ארסנל מלא בפתרונות. לצורך הדיון, יש לזקק את הגורם העיקרי, זה שאחראי למרבית התאונות הקטלניות – הנהג עצמו. סקר של משרד התחבורה האמריקאי קבע כי טעויות אנוש היוו את הסיבה העיקרית ל־94% מתאונות הדרכים בשנים 2005־2007: נהיגה בשכרות, עייפות, שימוש בטלפון נייד, אי־ציות לחוקי התעבורה ועוד. אך במקום לבחון פתרונות הנוגעים לאלמנט האנושי, בוחרים מקבלי ההחלטות להוביל מהלכים שמותאמים למאה ה־20, בהם הגברת אכיפה, שיפור תשתיות ותחבורה ציבורית, חינוך והסברה ועוד.
חשוב להדגיש, אין ויכוח כי קו רכבת מרעננה לתל אביב יפחית במקצת את כמות הרכבים על כביש 5; שפרויקט לשדרוג כביש 90 יקטין את מספר ההרוגים בציר הדמים הזה; ושהשקעה בחינוך ובהסברה תשפיע על נהגי העתיד.
עם זאת, אף אחד מהפתרונות הנ"ל אינו מנטרל את הגורם האנושי. במקביל קיים פתרון מתקדם, אשר אינו דורש תקציבי עתק כלל. ביסודו הפתרון האוטונומי, שימנע את טעויות האנוש, יקטין משמעותית את תאונות הדרכים ויוביל לחיסכון אדיר בתקציב המדינה. בנק ההשקעות מורגן סטנלי העריך שהוצאת הנהג האנושי תוביל להפחתת העלות של תאונות הדרכים ב־90%. אם מאמצים את ההנחה הזאת למשק הישראלי, היא מתורגמת לחיסכון שנתי של 13.5 מיליארד שקלים. החדרת כלי רכב אוטונומיים צפויה בנוסף להקל את הגודש בכבישים, להיטיב עם משק האנרגיה, להפחית את זיהום האוויר, להעלות את פריון העבודה ועוד. גיבוש התחבורה האוטונומית תשנה את המציאות בה אנו חיים.
להטמעת התחבורה המתקדמת דרושה החלטה ברורה - ישראל תהיה המדינה האוטונומית הראשונה בעולם. האוטומציה בענף הרכב איננה עתיד דמיוני. היא כבר כאן, ובאם תתקבל ההחלטה להטמיע אותה בשנת 2030 ולא 2040, נוכל להציל למעלה מ־3,000 בני אדם ממוות מיותר.
כפי שבחר פרץ באומץ רב להשקיע בפיתוח טכנולוגי מתקדם על פני מיגון ופתרונות מיושנים, כך צריך לנהוג כיום באומץ גם שר התחבורה. מנהיגות איננה צעידה עיוורת אחרי עצת המומחים. מנהיגות מחויבת לזהות את אותם רגעים נדירים ומשמעותיים, משני מציאות ומצילי חיים, ולצעוד (ולהתגלגל) לאורם.
הכותב הוא ח"כ מטעם כחול לבן