שבועיים וחצי חלפו והופ! אסי עזר ורותם סלע חזרו למסך. כלומר, עוד עונה של הפורמט המצליח "הכוכב הבא לאירוויזיון" חזרה למסך ומזכירה לנו שפעם, לא כל כך מזמן, לפני ה"פלונטר הפוליטי" ומטחי הטילים - אירחנו כאן, בישראל, את הפאקינג אירוויזיון! וואו, זה מרגיש כאילו הזדקנו בשנתיים מאז תל אביב נשטפה בצבעי אושר וגאווה.
חזרה לענייני "הכוכב": הפורמט אותו פורמט, המסך האימתני מפריד בין מועמדים נרגשים לפאנל שופטים ססגוני אשר העונה נפרד מילד פלא אחד, הראל סקעת, וקיבל ילד פלא אחר - אחד האמנים האהובים והמושמעים בארץ - איתי לוי. גם סדר ישיבת השופטים השתנה, ולי רק נותר לאחל הצלחה לאסף אמדורסקי שמעולם לא היה צמוד כך לבן אל תבורי (סליחה, לחזה החשוף בהגזמה שלו).
אין מנוס מלהודות ש"הכוכב הבא" כבשה את הישראלים - כולנו מתאחדים בציפייה כנה למצוא נציג מוכשר וראוי שיחזיר את האירוויזיון (ועמו קצת גאווה מקומית טהורה) לארץ ישראל הטובה. הזכיינית, מצידה, מנצלת את טוב לבנו ומתישה אותנו במשדרי פרסומות ארוכים ומייגעים, כמו שרק היא יודעת.
בין פרסומת לפרסומת עלו והגיעו מועמדים מעניינים עם רקע אישי מאתגר (כצפוי) וחלקם אף הפתיעו בהופעות מהטובות ביותר שידעה התוכנית. ביניהם כמובן, המועמדת בעל השם הכי מתגלגל על הלשון: אלה-לי, שאת פניה והסטייל הבילי איילישי שלה לא יכולתם לפספס בשל מטר הפרומואים שהכין אותנו לבואה. הצעירה בת ה-16 ריסקה את השופטים עם "You don’t own me" של Grace ואם היא לא תפשל בהמשך, היא כנראה תהיה אחת המועמדות הבולטות העונה.
את תקן ה'מאיה בוסקילה' של העונה תופס כעת אוהד שרגאי, אשר תזהו מההרכב המצליח "עילי בוטנר וילדי החוץ". אף על פי שחרש כל במה אפשרית עם הלהקה, הוא נתקף חרדה לגיטימית טרום הביצוע ואף על פי כן, מוטט גם הוא את היושבים באולפן עם בלדה מרגשת ביושבו על הפסנתר.
הפרק הסתיים באד שירן הישראלי - אור עמרמי ברוקמן (16), ג'ינג'י מתוק ובן לשני אבות גאים אשר סיפר את סיפורו האישי בקוליות מעוררת השראה. בהמשך, הוא גם כבש / ריסק / מוטט / הפיל את השופטים ועל הדרך שבר שיא כאשר קיבל 97% מההצבעות בביצוע הראשון שלו העונה. למען האמת, הוא הגיב לשמע הבשורה כאילו הודיעו לו על ביטול השיעור הראשון מחר בבית הספר: נחמד, אבל לא ביג דיל. בקיצור - כבר פיתח גינונים של כוכב.
נראה שבצוות התכנית הופקו לקחים מהעונה הקודמת שהוכרזה שוב ושוב לכל אורכה כ-"עונת הדאבל" שתשיג לישראל ניצחון שני ברציפות ולבסוף הסתיימה ב... אתם יודעים. לכן, הפעם השתדלו להמעיט במשפטים מפוצצים והכרזות מפוארות ושמרו על אווירה קלילה ונלהבת במידה, כראוי. מה שלא נעלם, לשמחתנו הם הדיאלוגים המשובחים של אסי ורותם, שפחות חפרו מבדרך כלל ואפילו גרמו לי לצחוק בקול מדי פעם. באמת.
תראו, אומרים ש-7 זה מספר מזל, אז כל מה שנותר לי לקוות הוא שהעונה השביעית תביא איתה זמר, זמרת, להקה - לא משנה מה, העיקר משהו - שיחזיר את האירוויזיון הביתה ויחד איתו אולי קצת גאווה ישראלית, שמחה ברחובות וגם תיירים אירופאים על הדרך, למה לא?
