שנת 2019 תיזכר כשנת האג"ח. רגע לפני שהשנה מסתיימת, אפשר כבר לקבוע כי היא הייתה חריגה – ההיסטוריה מלמדת שמניות מספקות תשואה טובה יותר לאורך זמן מאגרות חוב, וגם התיאוריה המימונית דוגלת במתודה הזו – אחרי הכל, הסיכון בשוק המניות גבוה יותר, וכפיצוי המשקיעים מקבלים תשואה טובה יותר, ביחס לאפיקים הסולידים. אז זהו: זה נכון לטווחים ארוכים, אבל בשנת 2019 זה ממש לא הסיפור.
הסיפור בשנת 2019 הוא עלייה מטאורית בשוקי האג"ח – מדדי האג"ח "תל בונד 20" ו- "תל בונד 60" עלו ב-7%. זה המון לאג"ח, וזה המון לאג"ח של חברות סולידיות במיוחד (כאלו שנמצאות במדדים האלו) וזה המון בעיקר ביחס לנקודת הבסיס – ציפיות אפסיות מאג"ח בגלל ריבית נמוכה. מסתבר שכמה שהריבית נמוכה, היא יכולה להיות נמוכה יותר (ואפילו שלילית), וכך במקביל להמשך ירידת הריבית, זינקו אגרות החוב. לעומתן, שוק המניות המקומי, נשאר בערך במקום – מדד ת"א 35 עלה ב-3% בלבד. כלומר לא רע, אבל לא בשביל זה משקיעים במניות.
האג"ח של היום הוא לא האג"ח של פעם
הסיכום של 2019 מנבא בעקיפין את הצפוי בשנת 2020. ובכן חברים יקרים, שוק האג"ח לא יכול לעלות משמעותית. זהו, החגיגה הסתיימה. הסיכון באג"ח גדול ביחס לסיכוי – ומכאן אפשר רק לרדת. תחשבו על זה: אגרות חוב של בנקים בתשואה של בקושי 1%, אגרות חוב ממשלתיות בתשואה שלילית, ולעומתן אגרות חוב של חברות שפעם אף אחד לא הסתכל לכיוונן, מניבות תשואה של 2%-3%. זאת בועה שנובעת מריבית נמוכה. כשיש כסף שזורם לשוק כדי לחפש תשואה הוא מנפח ניירות ערך, נדל"ן ומוצרים נוספים. בשוק האג"ח - ולא רק המקומי - כולם מסכימים שהתשואה הצפויה נמוכה, אפילו אפסית – הוויכוח היחיד הוא האם קיימות אלטרנטיבות אחרות. אז לקראת 2020 – תזהרו. אם אתם חושבים שאג"ח הוא מוצר סולידי, הוא לא.
הדולר לאן?
ב-2019, בדומה לרוב השנים האחרונות, השקל המשיך להתחזק לעומת הדולר. כל הכלכלנים טוענים שהמגמות האלו צפויות להימשך מכיוון שתנאי הבסיס שהיו, יימשכו: הריבית אצלנו עדיין אטרקטיבית יותר ודוחפת למכירת דולרים וקניית שקלים, תנאי הסחר שלנו מבטאים המשך מכירות של דולרים ועוד. אבל, חשוב להסתכל לאחור ולפרש בצניעות את הנתונים: חברים יקרים, אף אחד לא יודע מה יקרה לדולר – המשחק המט"חי, להבדיל מניתוחי מקרו או ניתוחי חברות - שגם בהם יש אי וודאות, הוא כמעט כולו אי וודאות אחת גדולה. אז מצטער – אין לי משהו חכם להגיד על הדולר-שקל. אני יכול לצטט את התחזיות כולן, ברוח "השקל ימשיך להתחזק" , אבל אני שב ומזכיר - היזהרו מהנבואות האלו.
ומה עם הסחורות? הזהב והכסף סיפקו תשואה טובה בשנת 2019. הסחורות לרוב עולות כשיש אי וודאות, וב-2019 נוצרה אי וודאות מתמשכת כתוצאה ממלחמת הסחר בין ארה"ב וסין. כן הסכם, לא הסכם, כן מכסים, לא מכסים. אלא שמדובר באי וודאות "נשלטת" - הנשיא האמריקני שלט במצב, אך השאלה אם הוא יוסיף וישלוט בו גם בשנה הבאה. הסינים יכולים לנצל את המצב ולהעצים את אי הוודאות לקראת הבחירות בארה"ב. כן, הם יכולים בעקיפים להשפיע על הבחירות, זה מסוכן מבחינתם, אבל צריך להתרגל לזה - הסינים יודעים מה הם עושים, והם יודעים לקחת סיכונים מחושבים.
אי וודאות נוספת שהייתה ותהיה גם ב-2020 היא לגבי אירופה: הברקזיט, השינויים הדמוגרפים, הזדקנות האוכלוסייה בגרמניה, והדרכים להוציא את אירופה מהבוץ. אירופה בהאטה מתמשכת, ואין באופק טריגר שיחלץ אותה. החשש שהעולם יתכנס ל"יפניזציה" – כלכלה סטטית עם ריבית אפסית. מובן שזה לא בריא, ונקווה שאנחנו לא בדרך לשם.
מכשירי השקעה חדשים
אז מה עושים עם הכסף? ובכן, כל אחד צריך בראש וראשונה להבין את רמת הסיכון שהוא מסוגל לקחת. קוראים לזה אפיון צרכים, עושים את זה אצל יועץ ההשקעות בבנק, או באתרים של בתי השקעות. חשוב גם להבין את טווח ההשקעה. אפיון הצרכים מספק לכם עוגת השקעות שמתאימה לכם (רק להמחשה – 30% מניות, 60% אג"ח, 10% דולר). מה עושים עם זה? אפשר לתת ליועץ להרכיב תיק, אפשר נהל תיק השקעות, ויש גם כמה מוצרים חדשים בתחום – תיקי השקעות בכסף יחסית קטן (לאומי, פסגות ומיטב).
אפשר לקנות קרנות באופן עצמאי ואפשר לקנות קרנות סל וקרנות מחקות, שהן מוצר שמתאים לרוב האנשים. במקום לבחור (ישירות או דרך מנהלי השקעות) בניירות ערך, פשוט קחו את "העוגה" שלכם ותשקיעו בקרנות סל/ מחקות, כלומר במוצרים עוקבי מדדים. הרעיון שלהם הוא שאי אפשר לנצח את המדד, והם מנפנפים בתמיכה היסטורית ותמיכה אקדמית, ואם כך, מדוע להשקיע ישירות במניות או בעקיפין דרך קרנות מנהלות/ אקטיביות? לכו ישר למוצרים עוקבים-מדדים ותרוויחו פעמיים – גם לאורך זמן המדד מנצח את הניהול האקטיבי, וגם דמי הניהול במוצרים האלו נמוכים. המגמה הזאת תופסת לא רע: חלק גדול מההשקעות של הציבור כבר נמצא במכשירים עוקבי/ם מחקים (פאסיביים), והנתח הזה הולך וגדל.
הכותב הוא סמנכ"ל קו מנחה, אין באמור משום ייעוץ או שיווק השקעות ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.