המבקרים, הגזענות והנוסטלגיה: כוכבי "שנות ה-80" חושפים הכל

הסדרה הקומית "שנות ה-80" משקפת, אולי יותר מכל, את הפער ההולך וגדל בין מבקרי הטלוויזיה, שקטלו את ארבע העונות האחרונות שלה, לבין טעמו של הקהל שממשיך להביא לה רייטינג גבוה בערוץ "רשת 13". אותו פער, כך טענו לא פעם יוצרי הסדרה, שלום אסייג ואחיו מני, שכתבו אותה בהתבסס על ילדותם בטירת הכרמל, לא משקף רק טעם אליטיסטי מול טעם עממי, אלא את המרחק בין תל אביב לפריפריה. אותו הפער מהווה מעין בקבוק שכולא בתוכו שד עדתי שמסרב לעזוב אותנו, מהתקופה בה עוסקת הסדרה, ועד להשקת העונה החמישית שלה, במוצאי השבת הקרובה.

בשנה שעברה, כשהעונה הרביעית לא זכתה למועמדות לפרס הסדרה הקומית של השנה, תקף מני אסייג בחריפות את האקדמיה ואמר: "זה נובע להערכתי קצת מגזענות, דעות קדומות, זלזול בפריפריה, חשיבות עצמית ועוד. בפועל הם מזלזלים רק בעצמם".

בפרמיירת העונה החדשה, מצהיר שלום, כי הוא כבר וויתר על התקווה לזכות בשבחי המבקרים. "זה לא מעניין אותי, אנחנו מזמן לא בסרט של המבקרים. אתה רואה - אלו המבקרים", אומר אסייג ומצביע על הקהל הרב שהתקבץ באירוע. "עוד לפני שהסדרה יצאה ידעתי מה יכתבו בביקורות, יכולתי בעצמי לשבת ולכתוב את הביקורת. אני לא מכוון את העשייה שלי לפי ביקורות, אנחנו מכוונים את העשייה שלנו לפי מה שאנחנו מרגישים שנכון, מה שיוצא מבפנים".