הפגנה מדהימה. לא מתלהמת. אלפי האנשים שהשתתפו בה הגיעו מכל רחבי הארץ. לא מתל אביב, כמובן, וגם לא מהרצליה פיתוח. במקומות האלה, כנראה, פחות רגישים לזכויות היסוד שנרמסות במקומותינו השכם והערב מזה שנים מתחת לרדאר הציבורי. במחוזות האלה גם פחות מוכנים להקשיב לקולות העולים מהמקומות בהם מתגוררת "ישראל האחרת".



ובכן, מתברר שישראל האחרת חיה, נושמת ובועטת ורוצה במדינה יהודית; לא בערכים אוניברסליים בעלי ארומה אנרכיסטית, חסרי משמעות יהודית, שאותם מנסים להכתיב גורמים כאילו־אינטלקטואליים באמצעות מערכות נגועות.



שלטון החוק הוא ממושגי היסוד בכל חברה מתוקנת - אבל אין לקבל כעובדה מוגמרת שיש אפשרות למשוך מתחת לרגליהם של מיליוני מצביעים את השטיח הדמוקרטי. מערכת המשפט צריכה לשמור על החוק, לא לפגוע בו. לא לעשות בו שימוש פסול.



אינני משתייך לישראל האחרת מבחינה גיאוגרפית בהיותי יליד תל אביב, אולם אני בהחלט מזדהה עם הקריאות שעולות ממנה. שכן ברור לי שמה שקורה עכשיו במישור המשפטי עלול להוביל אותנו אל עברי פי פחת. את הניסיון להשתלט על מוסדות השלטון הנבחר שלא באמצעים דמוקרטיים, אלא בדרך משפטית קלוקלת, יש לעצור בעודו באיבו. זה מה שביקשו המפגינים לומר. אוכפי החוק אינם רשאים לרמוס את החוק וליצור כאן מונרכיה משפטית. אין לחמוס את שלטון העם בדרכים המזכירות משטרים אפלים.



הגשת כתב אישום נגד בנימין נתניהו נועדה, לטעמי, בראש ובראשונה לפגוע במחנה הימין; וזאת היא רק ההתחלה. בשלב הבא כבר ינסה מחנה הצבועים, זה הסבור שיש במדינה היהודית מעין פגם גנטי שאותו יש לתקן - למרות שזאת המדינה שעליה הכריז דוד בן גוריון - לבטל חלקים מרכזיים בעצם היותה של ישראל ביתו הלאומי של העם היהודי, ושלו בלבד.



אני שומע מנהל בית ספר שכבר קורא לסירוס מרכיבים חשובים במורשת היהודית ואני רואה ראשי ערים שעושים לביטול קדושת השבת בשמם של מושגים נבובים – ואני יודע שאסור לנו להניח לכל אלה שמבקשים לערער את היסודות שעליהן הוקמה המדינה הזאת.



לא בכדי הגיעו אבותינו למקום הזה, והדברים נאמרו במפורש במבוא למסמך המכונן של ישראל. את זה ביקשו המשתתפים בעצרת להדגיש; אבל הם רצו גם לומר שהניסיון לקפד את ראשו של ראש המחנה באמצעות בתי המשפט צריך להיכשל.



אני מניח שרבים מהם התחלחלו למקרא טיוטת כתב האישום המחורר. לא צריך זכוכית מגדלת כדי ללמוד ששתיים מהפרשיות המתוארות בהרחבה מוגזמת – בתיקי 1000 ו־2000 – בכלל מסתיימות באמירה שמעשיו של ראש הממשלה עולים כדי הפרת אמונים בלבד; לא מרמה. הפרת אמונים. הסעיף בחוק מדבר על מרמה או על הפרת אמונים. בכתב האישום נבחרה האופציה השנייה.



אינני יודע מה היא הפרת אמונים. מושג מעורפל זה בוודאי אינו עונה על הדרישה בחוק העונשין, "שאין עבירה ואין עונש עליה, אלא אם כן נקבעו בחוק". זה כלל ברזל שקיים בכל שיטת משפט. הפרת אמונים, ללא מרמה, בוודאי שאין בה מאומה. היא לבטח אינה מצדיקה הדחה של ראש ממשלה מכהן. בתיק 4000 כבר טרחו בפרקליטות המדינה להוסיף את המילה "שוחד" – אבל מה שמצאתי בכתב האישום הוא את הביטוי "תן וקח". הוא איננו לקוח מהתחום הפלילי.



מה שמחזיר אותי לתכלית של ההתכנסות ברחבת מוזיאון תל אביב. איש מהנוכחים לא ביקש לבטל את המוסדות החשובים המרכיבים את מערכת אכיפת החוק. הדרישה הייתה לגמרי אחרת: לבער את הרע במקומות הללו כדי למנוע הפיכה שלטונית. דרישה לגיטימית, וחשובה מאין כמותה.