לאור ממצאי נתוני מבחני פיזה לשנת 2018 שהתפרסמו הבוקר (רביעי), לפיהם ממוצע הציונים בישראל נמוך מממוצע ה-OECD והפערים בין המגזרים מוסיפים להתרחב כשאף חלה צניחה בהישגי התלמידים בחברה הערבית, במערכת הפוליטית לא פספסו את ההזדמנות והתייחסו לנתונים המדאיגים.



ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) קורא להקים ועדת חקירה ממלכתית. "התעצמות הפערים בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים היא תוצאה של אפליה גזענית בת עשרות שנים, ושל ממשלה שמזניחה את האזרחים הערבים גם בתחום החינוך. הפער הממוצע במבחני פיזה, לפי עורכי המחקר, מעיד על פער של כ-4 שנות לימוד בין יהודים לערבים. לשר החינוך רפי פרץ, וגם לקודמו בתפקיד נפתלי בנט, אכפת בעיקר ממפעל ההתנחלות, אבל לא מאי השוויון בחינוך".



עוד אמר כי "במשרד החינוך הביעו 'הפתעה' מהציונים, אך מי שמכיר את המצב החמור ואת עומק האפליה, לא יכול להיות מופתע. אנו דורשים הקמת ועדת חקירה ממלכתית באופן מידי כדי לחשוף את ממדי אי השוויון בחינוך ולצמצם את הפער הבלתי נסבל בין התלמיד היהודי לתלמיד הערבי".



יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, הודיע כי במידה ויכהן כראש הממשלה הוא ייפגש עם שר החינוך ומנכ"ל משרדו על בסיס קבוע, על מנת למנוע הישנות של הרחבת הפערים. "לא נקבל מצב בו ישראל תהיה במקום הראשון בפערים בחינוך. ישראל חייבת להוביל בחינוך", אמר גנץ. "לא אקבל לעולם מצב בו עתידו של ילד נקבע לפי מקום מגוריו. הגדרתי את החינוך כנושא החשוב ביותר לטיפול במדינת ישראל- החינוך הוא חלק מרכזי בחוסן הלאומי, הוא משפיע על עתידנו הביטחוני והכלכלי. תוצאות מבחני פיזה המצביעות על ירידה ברוב המדדים וחמור מכך על הרחבת הפערים, מצריכות את כולנו לעצור, לשנות את הכיוון ולהכין תוכנית לאומית לשוויון הזדמנויות בחינוך".



ח״כ איציק שמולי, יו״ר סיעת העבודה-גשר, אמר כי "בזמן שמכרו לנו כאן במשך קדנציה שלמה זיקוקים ומסעי יח״צ מפוארים על רפורמות בחינוך מתברר שזו היתה קדנציה עלובה שבסיכומה ישראל הידרדרה קשות כמה שנים לאחור ומשרד החינוך מקבל ציון נכשל. מערכת החינוך נכשלת באופן עמוק ביכולתה להעניק לכל אחד הזדמנות שווה, במקום לצמצם פערים הדוח מראה שביה"ס רק מעצימם. איך יתכן שדווקא במדינה כ"כ קטנה השאלה הגורלית עבור ילד אינה לאן הוא שואף להגיע אלא היכן נולד, שם גם ייקבע מראש עתידו״.



"ישראל חייבת להוביל בחינוך". גנץ. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90



מנתוני המחקר עולה כי ככל שהרקע החברתי-תרבותי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר, וח"כ חילי טרופר (כחול לבן), התייחס לפערים אלה ומסר כי "נתוני המבחנים הבינלאומיים מוכיחים שוב את מה שישראל כמעט התרגלה אליו: המקום בו נולדת קובע במידה רבה את העתיד שלך. אם נולדת בפריפריה הציון שלך, בסבירות גבוהה, יהיה נמוך יותר ממי שנולד במרכז. אם גדלת במשפחה ענייה הסיכוי שלך להצליח קטן יותר מילד ממשפחה עשירה. אם אתה ילד ערבי אתה תקבל פחות הזדמנויות מילד יהודי. זו האמת הפשוטה והעצובה בישראל 2019".



גם אנשי וארגוני החינוך לא נשארו אדישים לתוצאות. הקואליציה לאוטונומיה בחינוך, גוף המאגד חוקרי חינוך, מנהלי בתי ספר, הורים, ארגוני חינוך ופעילים מכל רחבי הארץ, מסר כי "דרושים שינויי עומק מבניים לפני השקעת כספים נוספים ועוד שעות לימוד במערכת החינוך. דרושה רפורמה יסודית שתעניק למנהלים החופש לקבוע מה מלמדים ומי מלמד, לאפשר למערכת לתגמל כראוי מורים מצטיינים ולהרחיק מורים כושלים, ולאפשר להורים לבחור את בית הספר המתאים לילדיהם".



מהקבינט הציבורי לחינוך בהובלת תא"ל במיל' רם שמואלי ויו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות אבי קמינסקי, נמסר כי "תוצאות מבחן פיזה מוכיחות שוב שלמדינת ישראל דרושה תוכנית חינוך-אסטרטגית מקיפה ל-10 שנים קדימה. לא ניתן לייצר שינוי אמיתי כאשר מדי תקופה קצרה מתחלפת הנהגה הקובעת מדיניות מתחלפת ע"פ אילוצים פוליטיים".



לדברי טום מודן, מנהל חדשנות פדגוגית ברשת תיכוני גימנסיה, ההשקעה של משרד החינוך היא סקטוריאלית ואינה מגיעה לפריפריה הגאוגרפית והאזרחית. "יש לנו פה אסון לאומי שנצטרך להתמודד איתו עוד 25 שנה כי זה דור שגדל בלי מיומנויות של שפה, בלי יכולת להסביר לעצמו את המציאות ברמה מורכבת. זה פוגע ויפגע בכלכלה ובחברה עצמה. מערכת היחסים בין המגזרים הופכת לטעונה יותר כשלאחד מגיעות מעבדות ותנאי למידה אופטימליים ולשני לא. כל המפה התקציבית חייבת לעבור שינוי וגם דפוס החשיבה של משרד החינוך".



אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, התייחס לתוצאות המבחן באוריינות מתמטיקה ואומר כי "תוכנית הלימודים לא מכוונת את התלמידים ליישם את המתמטיקה באופן מעשי אלא עדיין יותר מתרגלים נוסחאות. יש ויכוח גדול בישראל אם אנחנו צריכים ללכת לכיוון של פיזה ובינתיים תוכנית הלימודים לא מכוונת ליעדים של המבחן. אנחנו צריכים להקדים את החשיבה הגבוהה והיישומית שאצלנו מגיעה בכיתות י"א-י"ב ולהקדים לחטיבות הביניים כמו שעושים בעולם".