בפינה שקטה ומבודדת בחוף הצוק מבלה רינת גבאי את הבקרים שלה, הרחק מהמוני הילדים שצועקים בשמה, במרחק ניכר מאורות הבמה ומהתלבושות המצועצעות. בחלקת האלוהים הקטנה שלה, עם כובע מצחייה, משקפי שמש וטרנינג, קשה לזהות את גבאי ורודת הלחיים עם הקוקיות והשמלה המנופחת. האנשים הבודדים שעוברים על פניה לא מזהים שצועדת מולם אחת מכוכבות הילדים הגדולות בארץ. נראה שגבאי צריכה את המרחק והשקט הזה במיוחד כעת, רגע לפני שמתחיל הטירוף של חנוכה שבו היא לוקחת חלק כרגיל, הפעם עם מרתון הופעות של ההצגה "שלמה המלך ומלכת שבא".

הפעם האחרונה שבה היא הייתה זקוקה נואשות לשקט ולשלווה שהים מעניק לה, הייתה לפני כשנתיים, אז עלתה העונה של תוכנית הדוקו ריאליטי "מחוברים" בכיכובה. אז היא חשפה את חייה בפני המצלמות, כולל הריבים האינטנסיביים עם בעלה, דורון מור, ששימש אז כמנהל האישי שלה. "דורון הביא את המצלמה ואמר 'סגרתי'", נזכרת גבאי ברגע שבו נכנסה להרפתקה המצולמת ששינתה את חייה וכמעט הביאה לגירושיה. "שאלתי, 'למה אתה צריך את זה?' הוא אמר, 'אני לא יודע, אבל אני מרגיש שזה ממש נכון לך'. אמרתי לו, 'מה עם הילדות? מה עם הפרטיות?'. אבל הוא כבר סגר. 'קיבלתי החלטה ואני רק מבשר לך', הוא אמר לי. מה הייתי אמורה לעשות? להגיד לו 'לא?'"
.
במהלך הפרקים המשודרים היה נראה שבין כל הוויכוחים שהתנהלו בין גבאי למור, הנושא העיקרי שעליו הם לא הגיעו להסכמה היה הרצון שלה לשנות את הנתיב של הקריירה שלה, ולהפוך לזמרת למבוגרים. או ליתר דיוק לחזור לשיר. הרי גבאי, שהתגלתה כזמרת אופרה מוכשרת בתוכנית "סיבה למסיבה" עם רבקה מיכאלי כשהייתה בת 16 וששירתה בלהקת חיל האוויר ואפילו הופיעה בפני האפיפיור הוציאה שני אלבומים בתחילת שנות האלפיים לפני שהפכה לכוכבת ילדים.

רינת ובעלה דורון במחוברים. צילום מסך


אלא שמתברר שאותו חלום שהיווה ציר עלילה מרכזי בראליטי לא היה ממש חלום שלה. "עמי טיר (במאי 'מחוברים' – ק.ב) לא הרפה ממני", היא מספרת. "הוא אמר לי שזה נורא לחיות בלי חלום. הסברתי לו שזה בכלל לא החלום שלי. אמרתי לו, 'אתה מכניס את החלום הזה לראש שלי - זו סוגסטיה'. אחר כך, כשהוא התעקש אמרתי שאין לי בעיה, אני אזרום איתו. אבל שאלתי אותו אם הוא לא לוקח אותי לבדיונות. 'אני 14 שנים מזוהה עם 'יויו' ועולם הילדים, להיות זמרת עכשיו?' שאלתי אותו. 'עם ישראל פתאום ימחא לי כפיים?' רם לנדס (מיוצרי 'מחוברים' – ק.ב) הוא נהג מרוצים, הוא מבין את הדרמטיזציה. הם לוקחים אותך לאקסטרים שלך אבל לא מראים את התוצאות, את מה שקורה איתך אחרי שהתוכנית נגמרת. אתה צריך להישמר שהאקסטרים לא ישבור אותך".

כעסת עליהם שדחפו אותך למקום שלא התאים לך?

"אני לא כועסת ולא מחפשת אשמים. גם כלפי עצמי אני לא חיה עם תחושת אשמה. זה לא הקטע שלי לחפש איפה אני שוגה. בתור אדם מאמין אני יודעת שמה שהשם עושה - הוא עושה נכון. אז למה לחפש אשמים? מה שהיה היה. מה שכן, כאב לי לראות את הכאבים שלי. זה צירי לידה, זה פחדים, זה אמא'לה, אני יוצאת לדרך? אני שרה? מי בכלל יבוא לשמוע אותי שרה? אבל אני אחלה זמרת. אבל אני אשיר רק לגלים? אני אשיר קונצרטים שלמים לגלים. אלוהים עושה לי תסריט יותר מורכב משחשבתי".

כשאת צופה כיום במחוברים, מה זה עושה לך?
"אני לא רואה את התוכנית. אני לא יכולה לראות את זה. אני צריכה טיפולים פסיכולוגיים אחרי הצפייה. זה היה שקוף, זה היה אקסטרים, זה היה בלבול של להיות זמרת או לא להיות זמרת, לגעת בזה או לא לגעת בזה. נתתי לצופים לראות אותי במקום הכי חסר ודאות שלי, במקום הכי כואב, הכי תוהו ובוהו שבו אין לי מושג מה לעשות. אחרי התוכנית עברתי תקופה קשה של טלטלות, תהפוכות, כאבים. ניסיתי לעשות מופע לגדולים ולהבין מה זה הדבר הזה והאם אני באמת צריכה אותו. הרבה מים עברו בנהר".

מתוך


איך הרגשת כשידעת שרבים כל כך רואים את מה שאת עוברת?
"תפאדל. אני לא מתביישת, אני בן אדם שקוף. יותר מזה, אני אוהבת להיות שקופה. אני לא מפחדת. אין, אני בספקטרום של האנשים המיוחדים. טוב, אני אמן, מותר לי. גם איימי ווינהאוס לא הייתה יכולה אחרת. אם יגידו עלי משהו? אז יגידו! לא משנה מה אומרים, העיקר איך אתה חי את חייך ואיפה אתה מרגיש בנוח בחיים של עצמך. מרגיש בתוך החיים. החיים יכולים להתפספס כי הכל עובר במהירות האור, והכל כביכול במקרה - אבל אני בוחרת להשתדל לחיות בחיים של עצמי".

דורון פה - והוא יודע 

בינתיים נראה כי החלום להפוך לזמרת לקהל המבוגרים לא ממש הצליח. תחנות הרדיו לא מיהרו להכניס שירים מאלבומה של גבאי לפלייליסט ומלבד הופעת הבכורה בתיאטרון הקאמרי, האולמות שאותם ממלאת גבאי עדיין מלאים בקהל של ילדים עד גיל 10.

בדיעבד את חושבת שדורון צדק כשאמר לך לא ללכת לעולם המבוגרים?

"דורון צדק בהכל. והוא גם לא צדק. הוא אומר דברים חכמים ונורא ישירים, גם אם הם כואבים ובועטים. הוא נותן לי בראש, אבל הוא מאמן טוב. כשאתה מוציא אדם לקרב, לזירה, אתה צריך קואוצ'ר שייתן לו פייט. לא מאמן אישי שיעשה לו פוצי מוצי. הוא ידע בדיוק איזה ריקושטים אני אקבל. איזו ציניות. הוא ידע שיהיו אנשים שיגידו 'מה עכשיו היא באה להיות זמרת?' ו'פנטזיות מגשימים בעולם הילדים', וכל מיני משפטים כאלו ששמעתי, דברים נורא צורמים. אני לא מרגישה תחושה של כישלון. דורון נתן לי פייט ואני נשמתי עמוק והבנתי שאם זה יתגשם - זה יהיה נס. עכשיו חזרתי לעולם הילדים ואם עולם המבוגרים יגיע, אני רוצה שהוא יגיע בקלות. בגיל 46 אני מוצאת את עצמי מתגעגעת לשיר, כי נפתחה לי הצ'אקרה".

אז בינתיים החלום במגירה?

"הוא לא במגירה - כמו עובר בבטן. מתי שהוא נולד, הוא נולד. אתה לא מחליט לו. הוא בטיפול, דורש הבנה ונשימה. כדי להגשים אותו אני צריכה לא לוותר ומצד שני אני לא רוצה שזה יבוא על חשבון האימהות שלי והזמן בית שלי. כשיתפנה לזה זמן אורגני, אז דורון פה והוא יודע מה עושים. דורון אומר מה עושים, ואני חיילת. אני צריכה להיות דרוכה ורצינית. זה היערכות קרבית במובן המופלא של המילה".

גבאי מעידה על עצמה ש"אין לי מרפקים. אני לא אסרטיבית ולא אעבוד בלשווק את עצמי - אני עובדת בלחיות. וכרגע כדי לחיות אני צריכה לרשום ביומן 'בואי לים', אז אני לא רוצה עוד לחץ. יש לי פרויקטים ואני על הבמה, ומתי שיהיה מופע למבוגרים, יהיה מופע".

לבן בחלום שחור

עד שזה יקרה היא משיקה עוד מופע לילדים - ההצגה "שלמה המלך ומלכת שבא", שהספיקה לעורר סערה עוד לפני שעלתה על הבמות לאחר שנודע שאת תפקיד מלכת שבא כהת העור תגלם גבאי. הרשת התמלאה בטענות על גזענות ועל "וויטואשינג" (Whitewashing), כינוי למנהג שהיה רווח בהוליווד של ראשית המאה העשרים שבמסגרתו נהגו ללהק שחקנים לבנים לתפקידים של דמויות שאינן לבנות.

מתוך


את הסערה סביב המחזמר ליבה הסכסוך המתוקשר בין גבאי לדוגמנית יוצאת "האח הגדול" מריה דומרק, שהעבירה ביקורת על הליהוק בפינה בהגשתה ב"חדשות הבוקר". את הרוחות לא הרגיעה התגובה של גבאי בחשבון הטוויטר שלה, שבו כתבה: "דווקא את, שהתלוננת בעבר על שיימינג שעשו לך ונפגעת מזה מאוד, עושה בדיוק אותו דבר לי. כבר 20 שנה אני יוצרת, מופיעה ומשמחת ילדים. הכל תוך כדי אחריות מוסרית ואמנותית ובחירת תכנים קפדנית... מותר לי לגלם את מלכת שבא, כמו שמותר לך כישראלית שעלתה מרוסיה לגלם כל דמות שתרצי. לא היית רוצה לקבל רק תפקידים של עולה מרוסיה או תפקידי בובת ברבי". את דבריה היא חתמה בהצעה: "אנחנו מחפשים למחזמר הבא תפקיד של ושתי במגילת אסתר ואשמח להציע לך אותו, למרות שהיא הייתה פרסיה כהה ואת בהירת עור ושיער".

"דורון הוא זה שכתב את התגובה", חושפת כעת גבאי. "הייתי בהצגות ולא היה לי זמן אפילו לשתות קפה, אז דורון הגיב לה והיא הגיבה לו והתקשורת הגיבה לנו. נהיה באזז תקשורתי. הבהרנו לה שההצגה עולה בתיאטרון פרטי ולא בתיאטרון רפרטוארי ואני לא עושה לעצמי אודישנים - אני מחליטה איזה תפקיד אשחק. אם זה היה בתיאטרון רפרטוארי סביר להניח שלא היו מזמינים אותי לאודישן, אז אני עושה לעצמי תיאטרון פרטי ומחזמר פרטי שדורון מממן ואני מממנת כשאני עושה הצגות בקניונים. אני מייצרת את התקציב לדבר הזה".

הבנת את הכעס של אנשים?

"הבנתי את הביקורת. הבנתי שיש רגישות לעדה האתיופית בתקופה של מחאה מתוקשרת ומדוברת שלא רוצים שהיא תגווע. בכתבים שאני למדתי, מלכת שבא היא לא אתיופית. שבא נמצאת בין תימן לאפריקה, וזה הרבה יותר מתכתב לי עם עופרה חזה. האתיופית היה חדש לי, זה פרט שלא ידעתי. אבל תיאטרון הוא חופש. הוא לא סרט דוקומנטרי או ביוגרפיה. בהצגה חשוב לי להעביר את הסיפור עם שלמה המלך במקום שהילדים יקבלו עוד פעם שטויות, דברים שאף אחד לא יזכור. רציתי תפקיד שמייצג אישה דומיננטית, אסרטיבית, יציבה, עוצמתית, קווין. וזהו, והביקורות? בכיף. עוד לא התחלנו את המופע, אז כבר להתחיל להתייחס לביקורות?".

גבאי מספרת על תהליך העבודה: "לא ידעתי הרבה על הנושא", היא מודה. "רק ידעתי שהיה רומן בין שלמה המלך למלכת שבא ושהיא חדה לו חידות. הסיפור הנדיר אילץ אותי ללכת ללמוד, לקרוא ולהבין. עשיתי עבודת שטח אמיתית, עמוקה ויסודית. אחר כך ישבתי על הפסנתר וכתבתי שירים על הסיטואציות האלו. במקביל דורון כתב את הסינופסיס של המחזה וביחד חשבנו איך אנחנו מביאים בשעה לילדים סיפור כל כך יפה וכל כך עמוק, ושהוא יהיה מגניב, לעיס וטעים".

הכל זה מלמעלה

בחוף הים השקט מול הסירות שמשייטות במים, גבאי מספרת על העבודה האינטנסיבית שמחכה לה בזמן חופשת חנוכה. "יהיו לנו ימים עם חמש הצגות ביום. אחרי ארבעה ימים כאלה כבר מרגישים את הכאב בכל הגוף", היא מגלה. "חוץ מזה נציג גם לפני ואחרי חנוכה, ויחד עם החזרות אלו שבועות שבהם אני לא בבית". היא לוקחת נשימה עמוקה ומוסיפה: "בתוך הטירוף של חנוכה, מצאתי את פינות החמד שלי. כמו זו, על החוף. כאן כל בוקר אני פוגשת את רינת ואת אלוהים שלי".

"שלמה המלך ומלכת שבא" הוא המופע הראשון שעליו עובדים גבאי ומור ביחד, אחרי הפרידה המקצועית המתוקשרת שנמשכה כשנה וחצי. במאי 2018, עם צאתה לקריירת שירה פורסם כי גבאי החליטה להפסיק לעבוד תחת ניהולו של בעלה, בצעד שעורר שמועות גם על גירושים קרבים. אחרי הפרידה והסערה, הגיעה גם ההתקרבות. "חווינו געגועים עזים", היא מספרת. "דורון אמר שעושים את מלכת שבא, והיינו בתוך זה במיידי. רק בהצגת הבכורה התרגשתי שזו ההצגה הראשונה שלנו יחד אחרי 'מחוברים'. נתתי לזה רגע, עשיתי לחיים עם עצמי וזהו".

בתקופה שבה נפרדתם מקצועית הצהרתם שיש לכם הסכם גירושין מוכן לכל מקרה.

"לכל זוג יש בו זמנית רצון לחיות ביחד ורצון לא לחיות ביחד. צריך לבחור בזוגיות כל יום, כמו שבוחרים בחיים כל יום. אין מציאות אחרת, כל אחד מאיתנו חייב לדעת איפה הוא מוותר היום, איפה הוא אוהב היום, איפה הוא שמח היום. איזה מזל שאני חיה את החיים האלו בדיוק. אני לא קמה ככה בבוקר, יש פה הרבה עבודה עצמית. הפיתויים של החופש בחוץ נמצאים תמיד, ויש את הקלות הבלתי נסבלת של הגירושים - רק תלחץ על כפתור כמו ב'אקס פקטור'. העניין הוא לשרוד את זה, לבחור בזה, להבין שאנחנו לא מוותרים אחד על השנייה ושאנחנו משפחה. אולי משפחה מיוחדת, אבל במסגרת המיוחדות הזו יש המון דברים יפים".

את המהמורות בזוגיות, כמו את הקריירה ומהלך החיים שלה – גבאי רואה כמהלך שמכוון מלמעלה. אחרת היא לא יכולה להסביר את הדרך שבה התפרסמה. "יצאתי מהבית של המורה שלי לפיתוח קול לתחנת האוטובוס", היא מספרת. "בדיוק רבקה מיכאלי, שהייתה שכנה של המורה שלי יצאה לנקות את האוטו שלה. פניתי אליה, דיברנו והיא החליטה להזמין אותי ל'סיבה למסיבה'. הכל היה מעבר להבנה שלי".
התפרסמתי בגיל נורא צעיר, בת 16 וחצי בסך הכל. אחר כך השתנה לי הקול, זה היה גדול ממני. כאילו נכתב לי מלמעלה ולא הייתה לי ברירה, אלא ללכת למסלול הילדים".

והפרסום בגיל 16, מה זה עשה לך?
"זה פולשני. בגיל מאוד צעיר, עם ההורמונים המשתוללים אתה מאבד את המקום הפרטי. זה מלווה בחרדות. לא ידעתי מה נסגר איתי, מי מטפל בי?, מה בכלל אני עוברת ואיפה אני משפיעה. כולם רצו ממני הכל ודרשו ממני להכות בברזל בעודו חם. אמרו לי 'אסור לך לשקוט על השמרים'. זו הייתה טרפת ולא רציתי להשתתף בטרפת".

לאחר ההופעה הראשונה. צילום: אלבום פרטי
לאחר ההופעה הראשונה. צילום: אלבום פרטי


ומשם ללהקה צבאית - גם זה מכוון מלמעלה?

"הייתי סולנית בלהקת חיל האוויר עם 16 נגנים מאחורי. הכל טקסי, הכל ממלכתי. האירוע שזכור לי משם הוא המסע למחנה בירקנאו אושוויץ עם יצחק רבין ומשלחת של אנשים שהיו ילדים בשואה, ובכו שם כמו תינוקות. הייתי חיילת והבנתי שם שיש לי שורשים".
"כחיילת משוחררת היו לי רגעים מאוד גדולים, אבל עשיתי עם עצמי דיל: אני לא עושה שום עד שאין לי בית לחזור אליו", היא נזכרת. "החלטתי שכשנגמרת הופעה אני לא חוזרת לשותפים ולא חוזרת לבית ריק. לא חוזרת ללא להבין איפה אני. רציתי בית חם. החלטתי שאני עושה הפסקה. אמרתי לאלוהים, 'מי שבא ומציע לי ראשון, אני אומרת לו איי דו - נא לא לעשות פאלטות'. דורון הראשון שבא, הראשון שהציע והראשון שקיבל".

הדיל עם אלוהים המשיך גם אחרי החתונה. "רציתי להיות אמא אבל היו לי ארבעה הריונות שהסתיימו בלי תינוק", היא אומרת. "טסתי לאומן, התפללתי והבטחתי לשמור שבת. לא ידעתי מה זה בכלל. זה היה שוק שבת. משם הכל התחיל לתפוס. דורון הפך להיות מפיק ובמאי ויוצר. אנשים התחילו להגיב למיילים ששלחנו, המפיק יהודה טלית קרא לנו. משם הכל המשיך".

נשמע כאילו הכל חלק מתוכנית אחת גדולה.
"לגמרי. אני מאמינה בחוקי הרוח. אם זה שלך זה יגיע אליך. אומן הייתה חווית חיים אחרת, פתאום הרגשתי את היד המכוונת, הבנתי את ההשגחה. ההבנה הזו מייצבת מתוך חוסר היציבות שהעולם מכתיב. ואז אני פוגשת את עצמי פתאום בת 46 בים, מול גוונים של כחול לומדת מחדש לחיות דרך אנשים שלוקחים את עצמם ונושמים אוויר צח".