כשמקישים בגוגל "מתנות לחנוכה" מגלים שהחג הפך לממוסחר: משחקים חדשים, צעצועים, ספרים ומארזים שונים מוצעים כמתנות לחג האורים. עוד סיבה למסיבה, רגע אחרי שהסתיים חודש הקניות נובמבר, וובעיקר עוד הזדמנות לגרום להורים להוציא כסף מהכיס. יש שנכנעים לאווירת הקניות, אבל יש גם כאלה שעדיין מעדיפים לשמר את המנהג הישן של דמי חנוכה, שמקורו ביהודים יוצאי אירופה.



"דמי חנוכה הוא מנהג שהתיעוד שלו הוא יחסית חדש. מראשית העת החדשה, בערך מהמאה ה־18 ואילך, יש לנו תיעוד של מנהג זה", אומר ד"ר דודו רוטמן, ראש החטיבה לתרבות עממית במכללה האקדמית אחוה. "רואים זאת גם באופן שיטתי אצל קהילות יהודיות בארצות נוצריות, כלומר אצל אשכנזים. יש תיעוד לכך בספרי מנהגים, בספרי שאלות ותשובות שבהם שואלים אם מותר לתת, אילו סכומים וגם על הטעם של דמי חנוכה".



"הרבי מלובביץ' היה מאוד מעודד מתן דמי חנוכה", אומר גם הרב אביעד ברטוב מעמותת "סולמות" - יהדות, חינוך, חוויה. "בחב"ד נהוג לתת בנר חמישי, כי נר חמישי מכל הנרות של חנוכה אינו יוצא בשבת".



"בתקופה הזאת, הסמוכה לחג המולד, ילדי הנוצרים היו מקבלים מתנות", ממשיך ד"ר רוטמן. "אבל המנהג היהודי הוא לתת כסף ולא מתנות כמו אצל הנוצרים. אנשים היו שואלים כמה לתת, והיה מדובר בדרך כלל בסכומים מאוד קטנים. ואילו לגבי טעם המנהג, ניתנו לזה כמה הסברים. אחד הנפוצים, וגם אפשר להבין אותו, הוא שזו תקופה של חגים. בתקופת חגים עניים מבקשים צדקה, ונתנו לילדים אפשרות לקבל דמי חנוכה כדי לתת אותם לצדקה. ככה בעצם גם מחנכים אותם לצדקה. הסבר קרוב לזה היה שהמנהג נועד כדי לתת צדקה לילדים עניים, אבל כדי לא לבייש אותם - נתנו לכולם".



מצדקה לקק"ל


לדמי חנוכה יש הסבר נוסף. "בעיקר מכירים אותו אצל חסידים, שטענו שבחג החנוכה ילדים היו מקבלים דמי חנוכה כדי לפתות אותם ללמוד תורה", אומר ד"ר רוטמן. "הם היו מקשרים את חנוכה עם המילה חינוך ואומרים לילדים שמי שיגיע לשיעור, יקבל מטבע או פרוטה שחוקה".



איך המנהג הזה השתנה עם השנים?


"המנהג הזה היה נפוץ בכל קהילות אשכנז, במערב ובמזרח אירופה. יחד עם האשכנזים הגיע המנהג לאן שהם הגיעו: לארצות הברית ולישראל. בישראל כבר נעשה מעבר עדתי והמנהג הפך להיות של הכלל. בהתחלה, בארץ ישראל, המנהג הזה קצת לא תאם את הגישות הסוציאליסטיות שנפוצו ביישוב, ולכן עשו כל מיני התאמות. למשל: נתנו לילדים דמי חנוכה כדי לתרום לקרן הקיימת".



דוד רוטמן. צילום: פרטי
דוד רוטמן. צילום: פרטי



"מנהג דמי חנוכה בסיבוב הראשון שלו בא ממקום מאוד חברתי וסוציאלי", מוסיף הרב ברטוב. "מה שמתואר אצל הפוסקים בספר המאוד עתיק 'חנוכת הבית' הוא סיפורם של נערים עניים שמסתובבים בין הבתים לאסוף צדקה בחנוכה. ואילו הרמב"ם כותב שבזמן כל החגים בכלל אתה צריך לדאוג לעניים כדי ששמחת החג תהיה אמיתית, שתהיה שמחה עם ערבות הדדית, שתהיה שמח שאתה נותן. אגב, הקטע של להסתובב בין הבתים דווקא בחנוכה, היה גם כדי לראות את נרות חנוכה".



"ככל שאנחנו מתקדמים בציר הזמן, המנהג הזה איבד קצת מהפופולריות שלו", אומר ד"ר רוטמן. "חילונים, לפחות בשנים האחרונות, פחות מקיימים אותו, אבל הוא עדיין מאוד חזק אצל דתיים מכל הזרמים. דתיים רבים עדיין נותנים כסף כדמי חנוכה. בספרי שאלות ותשובות מודרניים אפשר למצוא שאלות אם לתת כסף או מתנות. יש בפירוש העדפה למתן כסף, כדי לא להיות דומה לגויים שחוגגים את כריסמס באותה תקופה".



מה לגבי סכומים?


"העיקרון הוא שדמי חנוכה זה באמת בסכומים קטנים, לא גדולים. הם נועדו לתחושת הכסף ביד ולא כדי לקנות משהו גדול. בדרך כלל בקהילות ישראל דמי חנוכה ניתנו עד גיל 13, אבל היום זה יכול להיות גם ל'ילדים' בני 30", הוא צוחק.



איך בכל זאת המתנות חדרו לחג הזה?


"היות שאנחנו חלק מהעולם המערבי, תרבות הצריכה הגלובלית לא פסחה גם עלינו. התקופה הזאת של נובמבר־דצמבר היא שיא עונת הצריכה בעולם המערבי, בעיקר בהשפעה אמריקאית. אז אנחנו מקשרים את זה לחג שיש לנו בתקופה הזאת, לחנוכה, וקונים מתנות במקום לתת דמי חנוכה".



"היום אפשר לומר שדמי חנוכה התערבבו עם מתנות חנוכה, גם אצל הדתיים", אומר הרב ברטוב. "לי כילד, סבא וסבתא שלי שהגיעו מפולין, נהגו לתת שטרות. היום אני נותן לילדים מתנות. לגבי כסף, אין הגדרה מדויקת כמה נותנים. אגב, את יכולה לראות במרכולים חרדיים מעין קופסאות שנראות כשטר של דולר אמריקאי ושמים שם שוקולד. ראיתי גם רובה שיורה שטרות כסף, וזה נמצא בדיוק באזור של החנוכיות. כל שנה ממציאים גאדג'טים לחג עם מוטיב של כסף. היום דמי חנוכה הפכו להיות תמריץ לקשר טוב בין הדורות. יש משהו מאוד משפחתי בחג הזה, ויש כאלה שבוחרים לציין אותו במתן כסף לילדים, ויש המעדיפים לקנות מתנות".



צבע הכסף


"המעבר מכסף למתנות הוא חלק מיחסים שכל הזמן משתנים בין מופשט לחומרי", אומרת ד"ר רוית ראופמן, פסיכולוגית קלינית, חוקרת פולקלור ומרצה בכירה באוניברסיטת חיפה. "צריך לזכור שגם בעבר, כשהורים נתנו דמי חנוכה לילדים, זה היה כאילו כסף, אבל הנתינה הייתה של מטבע. כלומר הכסף היה יותר סימבולי. הערך הכספי זה לא מה שייחד את דמי חנוכה. צריך לזכור שהכסף שלנו היום הוא מופשט. אנחנו פחות מסתובבים עם מטבעות, יש העברות בנקאיות, תשלומים שנעשים דרך סמארטפונים. כל המעמד של המטבע בחיי היום יום השתנה. כאמור, גם בעבר המטבע שנתנו בחנוכה היה סימבולי, הוא סימל מתנה ולא באמת כסף. הביטוי הכי יפה לזה היום הם דמי חנוכה בצורת שוקולד, שמסמלים את המנהג עצמו".



"דמי חנוכה זה מנהג מסורתי, ואילו הנושא של המתנות הוא תוצאה של שני דברים", מסביר רמי פורת, מורה ב"בינה", שקצת מוציא את הערכים מהמנהג העתיק שהפך למסורת מודרנית: "זו השפעה של כל מה שמכירים ממתנות חג המולד, וזה גם מסחור. אין פה יותר מדי תהליכי עומק. פשוט גורמים מסחריים זיהו את ההזדמנות ליצור פה שוק חדש של מתנות לחנוכה".