השבוע הייתי בהצגה "אורסטיאה" של תיאטרון גשר. טרילוגיה יוונית מאת איסכילוס בגרסה מודרנית, שזכתה לשבחים רבים ולתהילה בלונדון ומועלית בארץ בבימויו הנהדר של יבגני אריה.
 
ההצגה עשויה לתפארה, עם תפאורה מינימליסטית, מעניינת, מושקעת וחכמה, מוזיקה נהדרת, תאורה מרשימה ומשחק מרתק. עד כאן הכל טוב ויפה. אך מה לעשות ואני רופא, וחוסר תשומת לב לפרטים רפואיים מפריעה לי, מסיח את דעתי ומרגיזה אותי. אני מקווה שאינני עושה פה ספוילר, אבל במהלך ההצגה ניתן קוקטייל תרופות לבת הקטנה איפיגניה במטרה לסיים את חייה - כקורבן לאלים למען ינצחו אביה וצבאו במלחמה.
 
ובכן, אינני יודע איך זה במקור, אבל למיטב זיכרוני היא מקבלת 70 מ"ג של פרמין (נגד בחילות), 30 מ"ג מגנזיום ועוד 70 מ"ג פנטואין. רבותיי, קוקטייל כזה לא יכול להרוג ילדה. זה אינו סם מוות. מקסימום, אם הילדה רגישה לפרמין - ייגרמו לה דיסקנזיות (תנועות לא־רצוניות) של הגפיים והגב.
 

תיאטרון גשר אינו הדוגמה היחידה. גם בהצגה בהבימה שבה נכחתי היו פרטים שעסקו בנושאים רפואיים, והבהירו מעל לכל ספק שלא הייתה שם שום התייעצות עם גורם מקצועי כלשהו. זה מעצבן. בהצגה שבה מושקעים כל כך הרבה מחשבה, עבודה וכספים, מה הבעיה להתייעץ עם רופא ולדייק במידע למען האמינות, למען שלמות ולמען שלוות נפשם של הרופאים בקהל?
 
באמת שאינני מתקטנן, אבל יעידו בוודאי גם רופאים אחרים שפרט כזה צורם ומפריע לא פחות מתרגום לא מוצלח או זיוף בנגינה בקונצרט.