למרות הניסיון של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שלא לקבל החלטה ולפרסם חוות דעת בסוגיית כשירותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב ממשלה, הודיע בג”ץ כי הנושא יידון ב־31 בדצמבר וכי החלטת היועץ תפורסם כ־48 שעות לפני הדיון. מדובר במענה לעתירה שהגישו כ־60 אנשי רוח ועסקים. החלטת בג”ץ מעוררת ביקורות בימין, בטענה על התערבותו במצב הפוליטי, שכן היא עשויה להיות משמעותית מאוד ולהשפיע על הצבעת הבוחר. על רקע ההתפתחויות האחרונות, דנו היום (שני) בתוכניתם של אראל סג"ל ודוד ורטהיים ב-103FM איש התקשורת שמעון ריקלין (ערוץ 20) והפעיל אלדד יניב, האם נתניהו יכול לקבל את המנדט להרכבת הממשלה למרות כתב האישום החמור שהוגש נגדו.



תארו לכם את התרחיש הבא: בג"ץ ביום שלישי הקרוב יקבל את עמדתו של מנדלבליט שראש הממשלה אינו יכול לקבל את המנדט. מה יקרה אז?


ריקלין: "אני חושב שאנחנו מתקרבים לרגע בו ממשלת ישראל צריכה להגיד לבג"ץ 'קפצו לנו'" ולא לקיים את מה שהוא אומר".



יניב: "אני לא סבור שיקבעו דבר כזה. אני חושב שההתנהלות האיטית שלהם בנושא מגבשת אצלי את הדעה שהם לא מתכוונים להתערב בזה. העתירה הוגשה עוד לפני פיזור הכנסת, לו הם היו רוצים להתערב בזה, היה עליהם לעשות זאת אז. ברגע שהפריימריז בליכוד עומדים להסתיים והבחירות הכלליות יצאו לדרך – זה ייקח הרבה זמן ואסור לבית משפט ברגע הזה לשנות את החוקים".



סג"ל: ובמידה ויקבעו אחרת, מה תהיה עמדתך?


יניב: "אני חושב שהחלטה שכזו לא תתקבל. החלטה שכזו צריכה להתקבל בצורה דמוקרטית ולא יכולה להתקבל בבית המשפט עמוק בתוך הבחירות".



ריקלין: "אלדד קצת אופטימי מדי לטעמי בדיון הזה. אנחנו רואים כיצד בשנים האחרונות בג"ץ מצפצף פעם אחר פעם על החוק. רק עכשיו ראינו איך היועמ"ש התנהל עם שר המשפטים. את הכל אפשר לסבן. יש מילים כמו: מהותי, סביר ומידתי שבהם בית המשפט העליון עושה מה שהוא רוצה. אני מאוד פסימי וחושב שבית המשפט העליון השתגע לגמרי. הם ירדו מהפסים. בראש האשמים בנושא הוא בנימין נתניהו שממשיך לחשוב שהוא מתנהל מול כבשים שלא מנסות לטרוף אותו".




ורטהיים: אלדד, אמרת שיש חוק שלא מתערבים בבחירות. מה ההבדל בין זה לבין מפלגות שסוגרות את הרשימות שלהם ולאחר מכן וועדת הבחירות מחליטה אם לאפשר לאזרח מסוים להתמודד או לא?
יניב: "אזרחי ישראל הולכים עכשיו לבחירות. הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות ידועה שכתובה בחוק. בג"ץ יכול לפסול אותך כי אתה גזען, הומופוב או אנטישמי".

ורטהיים: אם נתניהו לא היה המועמד של הימין להקים ממשלה, אלא חבר כנסת מהמושבים האחוריים והיה רוצה לרוץ לכנסת עם שלושה כתבי אישום?
יניב: "זו לא הטענה. הירשזון היה עם כתבי אישום בתוך הכנסת. חבר כנסת לא צריך להתפטר כשמוגש נגדו כתב אישום. השאלה היא אם הוא יכול לקבל את המנדט מהנשיא. העותרים טוענים שזו לקונה שהעליון צריך למלא אותה. למלא אותה אחרי שהבחירות יצאו לדרך ולשנות את המשחק לתוך הבחירות הוא דבר שבעיני הוא הפרה אנושה באמון במערכת המשפט. כשתתעורר שאלת החסינות צריך לשמור מכל משמר על אמון הציבורי שנותר".

סג"ל: העמדה שלי היא שאם יפסלו את נתניהו והוא יחליט לא לרוץ, אני לא אלך יותר להצביע במדינת ישראל.
ריקלין: "אתה עושה טעות. תפסיק עם השטויות. גם אם יפסלו אותו, יצטרכו מה שצריך לעשות כדי להחזיר אותו חזרה, אנחנו נרוץ לבחירות ויש סיכוי שנביא 61 מנדטים. נשנה את החוקים ונשנה את בג"ץ. לא צריך להיבהל. צריך להילחם בהם".