האם בסוף דצמבר 1999 העלה בדעתו חבר הסנאט ממדינת אילינוי, ברק חוסיין אובמה, שיהיה הנשיא האפרו־אמריקאי הראשון של ארצות הברית? האם ביום השבעתו של אובמה לנשיא, 20 בינואר 2009, מישהו דמיין שמחליפו בחדר הסגלגל יהיה לא אחר מאיש העסקים הפרובוקטיבי דונלד טראמפ? אז לכו תדעו כעת מה יהיה בעוד עשר שנים, רגע לפני הכניסה החגיגית לשנת 2030. לפי לא מעט הערכות, את הכתבה שתפורסם אז, "התחזית ל־2040", כבר תסגנן בינה מלאכותית.
"2030? זו יכולה להיות גם 2050. לא חושב שבראייה ארוכת טווח יש הבדל", אומר ד"ר יאיר שרן, מנהל הקבוצה לתובנת העתיד ומנהלו לשעבר של המרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב. "מי שעוסק בחיזוי מדבר על עתידים ולא על עתיד. מהמרים על כיוון. אפשר לבנות הרבה תסריטים, ואנחנו לא יודעים מה יתממש בסוף. אתה עוקב, ואם יש שינויים במגמות, אתה מעדכן. יש דברים כמו התפרצות הר הגעש באיסלנד והשלכותיה, שאף אחד לא צפה".
הם ישתלטו על העולם?
בקצב ההתפתחות המטורף והתנודות שעוברות על העולם, 2030 נראית כמו עתיד רחוק, אי שם מעבר להרי החושך. קשה לדעת לאן תוביל ההתחממות הגלובלית, זיהום האוויר. לפי התחזיות, אוכלוסיית העולם תגדל מ־7.7 מיליארד איש ל־8.5 מיליארד. האו"ם העריך שהעולם יזדקק ל־50% יותר מזון, 45% יותר מקורות אנרגיה ו־30% יותר מים.
על פי אנליסטים מאוניברסיטת אוקספורד, כ־20 מיליון עבודות ייצור יוחלפו עד אז בידי רובוטים, ומומחים אחרים טוענים שהמעצמה המובילה בעולם כבר לא תהיה ידידתנו ארצות הברית, אלא סין ואיתה יבשת אסיה. לפני שנתיים הוציאה ממשלת סין הודעה רשמית ובה הצהרת כוונות: "עד 2030 נהפוך למובילים בעולם בתחום הבינה המלאכותית, בתיאוריה ובטכנולוגיה".
"אני דווקא לא מאמין בדומיננטיות הסינית", אומר פרופ' דוד פסיג, המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות. "יש ספרות מעניינת שמדברת על כך שסין תיכנס למשברים גדולים. למשל, אחת הדוגמאות היא שבעוד 20־25 שנה כ־45% מהאוכלוסייה שם תהיה בת 65 ומעלה. אין בסין רשתות סוציאליות, לא ביטוח לאומי, לא גמלאות. יש אבטלה גדולה. אסיה מתאוששת ויוצאת ממאתיים שנות קיפאון, אבל המערב וארצות הברית עדיין ישלטו במאה הקרובה".
האם רובוטים יחליפו את בני האדם במקומות עבודה?
"אתן פרספקטיבה היסטורית. לפני מאתיים שנה 90% עבדו מצאת החמה עד צאת הנשמה ו־5% עד 10% רקדו כל הלילה. המהפכה הגדולה של המאות ה־19 וה־20 ארגנה את החברה בדרך כזו שבערך 60%־70% עבדו ו־30% נתמכו. כעת אנחנו נעים לקראת מצב שבו 40% יעבדו ו־60% ייתמכו. הסיבה? הכנסת מכונות לתפקידים רבים, החל בכוח אדם ידני וכלה בתפקידים שדורשים תבונה גדולה. זהו המהלך הגדול של המאה שבתוכו שתי טכנולוגיות ישלטו - הרובוטיקה והבינה המלאכותית. במדינת ישראל ההערכה היא שאנחנו כרגע עד 65% עובדים והשאר נתמכים, ועד אמצע המאה נגיע ל־50% עובדים והשאר לא".
על אילו מקצועות מדברים?
"בבתי החולים מכניסים רובוטיקה החל בלוגיסטיקה, אנשים שמחליפים מיטות וסדינים, וכלה בתהליכים מורכבים. בימים האחרונים התפרסם מחקר מעניין שבעזרת בינה מלאכותית הצליחו לכתוב כתבות עיתונאיות שדרשו רק עין אנושית נוספת כדי לבדוק שאין טעויות כתיב והן פורסמו בעת שאף אחד לא ידע שמכונות כתבו את המאמר. רואה, אתה כבר בצרות".
ד"ר אהרון האופטמן, עד לאחרונה חוקר בכיר ביחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל אביב, משוכנע שהמצב האנושי עדיין לא חמור. "זה מתקדם לכיוון, אבל יש הרבה הגזמות", הוא קובע. "את הבינה המלאכותית החלו לפתח בשנות ה־60. היא עברה שלבים. התקדמה, הוקפאה, שוב התקדמה. באיזשהו שלב התייאשו ממנה ועכשיו יש פריחה. מחלקים את התחום לשלוש קטגוריות. הקטגוריה שבה אנחנו נמצאים נקראת 'בינה מלאכותית צרה'. אלה יותר תוכנות חכמות שמאפשרות ביצוע דברים בצורה יעילה וטובה כמו זיהוי תמונות, כתיבת טקסטים, תרגום. זו לא מערכת אינטליגנטית שאתה יכול לתרגם בעזרתה, להתייעץ איתה בנושאים רפואיים וגם לשחק נגדה שחמט, מה שבן אדם אינטליגנטי יכול לעשות. הדור הבא, שעשוי להיות שימושי לקראת 2030, אלו מערכות כלליות יותר, שיש להן יכולות משולבות, אינטליגנטיות. הדור היותר מתקדם, שאף אחד לא יודע מתי יהיה, אולי בעוד מאה שנה, נקרא 'סופר־אינטליגנט'. מערכות שכרגע הן בתיאוריה, כאלה שרמת האינטליגנציה שלהן עולה בכל מובן על האינטליגנציה האנושית. כל דבר שבן אדם יכול לעשות היום ויותר טוב".
זה לא מפחיד?
"השאלה שתמיד שואלים היא האם 'הם ישתלטו על העולם?'. התשובה שלי היא שאף אחד לא יודע, אבל למה בעצם? עשינו להם משהו רע? בסופו של דבר מי שמפתח זה אנחנו, ואנחנו יכולים לפתח את התחום שיפעל לטובתנו. אני מחזיר אותך בזמן לחוקי הרובוטיקה של אייזק אסימוב בתחום המדע הבדיוני. אסימוב כתב את סיפורי הרובוטים בשנות ה־40, שאל את עצמו את אותה שאלה וניסח שלושה חוקים פשוטים שהבטיחו שלא משנה מה קורה, הרובוטים תמיד פועלים לטובת בני האדם. אם אתה פסימי תגיד שגם האינטליגנציה של האדם התפתחה במשך מיליוני שנות אבולוציה וגרמה לכך שהוא השמיד הרבה בעלי חיים והשתלט על כדור הארץ. אז יכול להיות שהישויות שאנחנו קוראים להן 'אינטליגנציה מלאכותית', או 'רובוטים עתידיים' יתפתחו, יתרבו ולא יהיה להם צורך בנו. יכול להיות, אבל לא ב־2030".
אנחנו הולכים לעבר עתיד רע?
"זה נושא שמעסיק את העולם. ברור שההתפתחויות המואצות מעמידות בסימן שאלה גדול את נחיצותן של כל מיני עבודות. בסוף המאה ה־18 היו אנשים ששברו מכונות אריגה חדשות בגלל שאפשר היה לייצר יותר בד עם פחות כוח אדם ואנשים איבדו את עבודתם. מה קרה? התעשייה התפתחה, ולא רק בתחום הבדים. נוצר ביקוש למקצועות חדשים, כי היה צריך לפתח מכונות, לתחזקן, לתכנן דורות חדשים, וזה בסך הכל האיץ את הכלכלה ואפשר להרבה יותר אנשים לרכוש מוצרים. יש כאלה שאומרים שמה שהיה הוא שיהיה. בעוד כמה שנים יהיה ביקוש להרבה מקצועות שעכשיו אנחנו לא מדמיינים אותם. לעומת זאת, יש כאלה שאומרים שהפעם המצב שונה, כי ההיקף גדול יותר, קצב השינוי מהיר יותר וקשה להסתגל אליו ומי שלא יידע להסתגל, יסבול. אבטלה המונית, קיטוב חברתי, דיסטופיה מוחלטת".
הדור הראשון העיקרי
חוקרי העתיד תמימי דעים, שוק העבודה הולך להשתנות בעוד עשר שנים. "אני מצטט מדוח של מקינזי שיצא לפני שנתיים ועודכן לאחרונה", אומר ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים במרכז בלווטניק לחקר הסייבר באוניברסיטת תל אביב ומחבר ספרים רבי־מכר בנושא העתיד. "מצפים שכ־15% מהמקצועות או מקומות העבודה הקיימים ייסגרו בגלל האוטומציה וזה מפחיד, כי אנחנו יכולים להגיע ל־300 מיליון בני אדם. הצד החיובי אומר שייפתחו יותר מקומות עבודה מאלה שייסגרו, אלא שהמשרות החדשות ידרשו סט מיומנויות שונה. הדבר השני שמדאיג הוא המעבר למקצועות שירות, כמו לנהוג במוניות אובר. כל אחד יכול לעשות זאת בארצות הברית, ובזכות ווייז וגוגל מפס אתה לא צריך להכיר יותר את העיר ואתה הופך לנהג בצורה פשוטה מאוד. מצד אחד זה יספק עבודה, מצד שני המשכורת תהיה נמוכה הרבה יותר ממה שהרוויחו בעבר".
העתיד נשמע מדכא.
"אני דווקא בדעה שאנחנו מתקדמים לעתיד טוב יותר. יותר אנשים יזכו לשירותים שהיו יקרים בעבר ובעוד עשר שנים יהיו זולים הרבה יותר, כמו ייעוץ רפואי. בסיוע רכבים אוטונומיים אנשים יוכלו להגיע ממקום למקום בעלות של חמישית ממה שעולה מונית רגילה, וכשיש בסביבה רואי חשבון אוטומטיים, נוכל לקבל מהם שירותים בעלויות נמוכות. כל אחד יוכל להשתמש בטכנולוגיות האלה ולפתחן. תלמידי תיכון יכולים להשתמש בכלי בינה מלאכותית שלפני עשר שנים נראו כמו מדע בדיוני. אנחנו נכנסים לעידן חדש ומתקדם של יותר יצירתיות, חדשנות, הגשמה עצמית. לא סתם יש כאלה שקוראים לילדים שנולדו בין 1995 ל־2012 'הדור הראשון העיקרי'. זה דור שכל הכלים ליצירה וחדשנות נמצאים בידיו. בינה מלאכותית, אלגוריתמים, מדפסות תלת־ממד, סמארטפון".
השאלה היא מה יקרה עם אלה שיאבדו את עבודתם ולא ימצאו משרה חדשה. כבר כמה שנים מתרוצץ בעולם רעיון שאפילו משתפשף במדינה כמו פינלנד. הרעיון היצירתי נקרא "הכנסה בסיסית לכל" והוא למעשה שיטה שמציעה תשלום אחיד מהמדינה, במועדים קצובים, לכל אחד, ללא תלות במידת עוניו או עושרו. במילים פשוטות - המדינה תממן אותנו. "אחד התומכים ברעיון הוא ביל גייטס", מספר ד"ר האופטמן, שמשמש היום כעמית במכון צבי מיתר במרכז הבינתחומי הרצליה, העוסק בהשלכות אתיות ומשפטיות של טכנולוגיות חדשות ועתידיות. "גייטס הציע להטיל מס מיוחד על כל תוכנת בינה מלאכותית או רובוט שייכנסו לתעשייה, מס שיאפשר את אותו התשלום. המתנגדים אומרים 'הכסף הזה יהפוך אותנו לעצלנים. ישתו, יאכלו, ישעמם ויתחילו לריב'. הדעה שמנגד אומרת ההפך, תוריד מאנשים את חרדת הקיום והמוח יתפנה לחשיבה יצירתית. לכל אחד יהיו רעיונות איך לממש את עצמו וליצור מיזמים חדשים שיגדילו את הכנסותיו. אם תהיה סטארטאפיסט מצליח ותשקיע ברעיון, אז לא ייקחו ממך את ההכנסה הבסיסית. תרוויח הרבה כסף ועדיין תקבל את אותה הכנסה. היו ניסיונות, שהמעניינים בהם היו דווקא באפריקה. זה התחיל עם נימה גזענית, 'מה הם יעשו עם הכסף, יקנו סמים?'. התברר שבמקומות שבהם המיזם נוסה, בדקו אחרי שנתיים וראה איזה פלא, רמת החינוך עלתה, הבריאות עלתה. אנשים שהזמן שלהם התפנה דאגו שילדיהם ילמדו ויצרו יזמויות שהוסיפו הכנסות". ד"ר שרן משוכנע שלעידן הזה לא צריך ליפול ככה סתם, אלא להתכונן אליו היטב. "הזמן הפנוי נמצא במגמת עלייה", הוא אומר.
"מתי יהיה עידן הפנאי?
כששעות הפנאי יהיו הרבה יותר מזמן העבודה. תגיד, 'השתגעת? אני עובד בלי הפסקה'. אצל רוב האנשים זו התשובה, אבל קשה להתכחש לנתונים. כמות העובדים הולכת וקטנה ואם אתה לא עושה את הניתוח הזה ומכין את עצמך לתקופות כאלה, אתה עשוי להיות מופתע וברגע האחרון קשה לתת פתרונות. צריך לדאוג לתרבות הפנאי ולא במובן של לחם ושעשועים, אלא בזה שלהרבה אנשים קשה להתמודד עם זמן פנוי. קוראים ומתעמקים פחות ומידרדרים לפנאי שלילי של יותר פשע. צריך לתת מענה כדי שנגיע ל־2030 עם חברה חסונה יותר".
פרטיות? תהיו בקשר
אם כן, בשנים הבאות האדם אולי ימצא את עצמו פנוי יותר, אבל בטח לא חופשי יותר. כבר עכשיו יודעים עליכם הכל. אובדן הפרטיות רק ילך ויחמיר. "אובדן פרטיות מוחלט. אנחנו פשוט לא שמים לב, או מתעלמים במכוון", משוכנע ד"ר צזנה. "אם אתה עובד מול חברות כמו פייסבוק וגוגל אתה חייב לוותר על פרטיותך במטרה לקבל את השירותים הטובים ביותר. האיחוד האירופי ניסה להוציא תקנות בנושא, אבל בסופו של דבר אי אפשר להתעלם מנקודה חשובה. הבינה המלאכותית היא מבוססת מידע. אתה רוצה בינה מלאכותית שתוכל לתת שירותים וייעוץ רפואי? אתה צריך להיות מוכן לוותר על פרטיות. אתה רוצה בינה מלאכותית שתקשר אותך לחבריך הטובים בפייסבוק ותראה לך רק מה שמעניין אותך? אתה חייב לוותר על פרטיות. יש היום סערה גדולה בנושא, היסטריה שלדעתי היא לא לגמרי מוצדקת. כל עוד החברות מציינות במפורש מה הן עושות עם המידע, מדובר בעסקה. תמורת הפרטיות אתה מקבל שירותים שאף אחד לא קיבל לפני עשר או 20 שנה. כל אחד יעשה את הבחירה שלו ושהמחוקק יקפיד שהחברות מציעות תנאים הוגנים ושהן לא מעבירות את המידע אם הן התחייבו לא לעשות זאת. סוג נוסף של פרטיות שאיבדנו הוא מול הממשלה. פייסבוק, גוגל, יאהו, מייקרוסופט ואפל הן חברות אמריקאיות, המחויבות, על פי החוק בארצות הברית, לתת לממשל מידע אם הוא מעוניין בכך. מהבחינה הזו הן הפכו למנגנון ריגול".
זה ילך ויחמיר או שיגבילו את החדירה?
"הניחוש שלי הוא שלפחות בעשור הקרוב לא נראה שינוי גדול מבחינת היכולת של הממשלות, אבל זה רק ילך ויחריף והאזרחים ידעו על כך פחות. הבינות המלאכותיות ישתכללו והממשלה תוכל להתמקד באנשים שמתכננים להזיק למדינה. במדינות טוטאליטריות זה אומר שהעריצים ימשיכו לשלוט. לא יהיו הפגנות המוניות ואנחנו כבר רואים את זה בהרבה ממדינות אפריקה, בסין, ברוסיה, שם הבינו איך אפשר לדכא הפגנות. מדכאים באמצעות אלגוריתמים שמזהים מראש ברשתות החברתיות מי המוביל נגד הממשל ומנטרלים אותו בצורה נקודתית, כזו שמשאירה את שאר האזרחים זועמים, מתוסכלים, יודעים שמצבם גרוע, אבל לא יכולים לעשות דבר".
המיקוד הזה גם יכול להועיל?
"נוכל להיות מוגנים יותר. בינה מלאכותית מבוססת על כמה שיותר מידע, ומכיוון שלמדינה ולחברות הענק יש את כל המידע ולגופי הטרור הרבה פחות, הרובוטים של גופי הטרור יהיו משוכללים פחות. מהבחינה הזו המדינה והחברות ינצחו את ארגוני הטרור, אבל מה הבעיה? קח את סין, מהמדינות הבטוחות ביותר כיום, יש להם אלגוריתמים שיכולים לחזות מי עומד לפשוע. זה ביטחון של ציפור בכלוב זהב. נרגיש טוב עם עצמנו, אבל לא יהיה לנו כוח אמיתי מול הממשל, שיוכל לנטרל כל התנגדות. זה דבר שגורם לי לחשוש מאוד".
אחד התחומים שבהם הבינה המלאכותית תוכל לסייע הוא במלחמה הבלתי נגמרת בטרור, שגם הוא כמובן ישתמש בקדמה, כמה שהיא תאפשר לו. "תמיד היה טרור, אבל בעבר הוא היה נדיר והיית פוגש בו במקומות מסוימים ובנסיבות מסוימות. היום הטרור הפך כמעט לדרך חיים", אומר ד"ר שרן. "הוא נמצא בכל מקום והוא נעשה מתוחכם יותר. היום אתה לא יכול להבחין באופן חד בין טרור וסתם פשע. היום, כשמישהו נכנס למחנה בארצות הברית והורג עשרה חיילים, כי הוא הרגיש לא טוב בבוקר, אז קוראים לו טרוריסט. יש טשטוש גבולות בין טרור ופשע וזה מטריד".
רק שהשימוש באמצעים המתוחכמים, עם הפגיעה בפרטיות, יוכל לאתר ביתר קלות את אלה שזוממים. "לשב"כ היה ממש עכשיו כנס על בינה מלאכותית וחיזוי", מספר ד"ר צזנה. "באמצעות בינה מלאכותית אפשר לחזות אירועי טרור ומי בסבירות גבוהה יותר יהיה המפגע. לעזור לנו לאתר בבתים מקומות שאפשר להחביא בהם חומרי נפץ, סמים, כלי נשק. לבינה מלאכותית יש יתרון גדול שהיא לא מוגבלת. בני אדם מוגבלים לאינטגרציה של מעט מאוד חומר ולכן אנחנו עושים הכללות, קפיצות לוגיות, עד שמגיעים למסקנה מסוימת. בינה מלאכותית יכולה לעשות אינטגרציה של ג'יגות וטרה־בייטים של מידע ולהגיע למסקנות הרבה יותר מדויקות ומפורטות בנוגע לאינדיבידואלים, לקבוצות ולמדינות. מי שיודע להשתמש בבינה מלאכותית יוכל לסכל אירועי טרור הרבה יותר טוב ויוכל לפקח על האוכלוסייה וכמובן שזה פותח פתח לתרחישים דיסטופיים מהסוג שלא נעים לי לומר אבל מתחילים לקרות היום ברוסיה ובסין, שם אוכלוסיות שלמות מפוקחות על ידי אלגוריתמים שמחליטים מה מעמדך ואם לשלוח אותך למחנה חינוך מחדש".
ד"ר האופטמן משוכנע שיצטרכו לפקח על תחום הפרטיות שלא ייצא משליטה: "בראשית ימי האינטרנט אף אחד לא חשב שהוא יוביל למשהו מפלצתי הפוגע בפרטיות. יותר ויותר אנשים אומרים שצריך להשקיע מאמץ, לפחות ברמת החשיבה, כבר בשלבים מוקדמים של הפיתוח. לחשוב מה עלולות להיות ההשלכות החברתיות כשזה ייכנס לשימוש נרחב. חשיבה עם אנשי אתיקה, מדעי החברה, פילוסופים, אנשים שהם לאו דווקא מהברנז'ה הטכנולוגית. לדוגמה, בכמה שדות תעופה יש מערכות שסורקות את הגוף כדי לבדוק אם מישהו לא מחזיק עליו נשק. בעיקרון יש מערכות שמאפשרות לסורקים לראות את האדם עירום לחלוטין. מה עושים? מכניסים משהו בתוכנה שמונע את האפשרות. אתה רואה צללית ורק את החפצים החשודים התוכנה מבליטה. זו דוגמה לכך שמפתחים טכנולוגיה בעלת פוטנציאל שלילי, אבל מונעים את הניצול הלא טוב. צריך לחייב חברות להכניס אמצעים שמונעים ככל האפשר פגיעה בפרטיות. אם אנשים יחששו משימוש בטכנולוגיה, זה יגרום לכך שיפסיקו להשתמש בה".
מה שיש לנו בכיס
כבר לא מדברים על מידע כתוב, חומרי, אלא ממש על קריאת מחשבות של בני אדם. היזם האמריקאי־קנדי אילון מאסק כבר מדבר על חיבורו של המוח האנושי למחשב. מערכת שתוכל לקרוא ולכתוב כמויות של מידע מתוך ואל המוח. על פי "הניו יורק טיימס", ניסויים של המערכת בבני אדם יחלו כבר ברבעון השני של השנה הקרובה. "זו החדירה האולטימטיבית לפרטיות, והוא לא ממציא דברים", אומר ד"ר האופטמן. "נושא הסריקות המוחיות הולך ומתפתח. היום אפשר להכניס אנשים למכשיר MRI. לא הישן שאנחנו עושים בו סריקות רפואיות, אלא אחד שמראה את הפעילות המוחית בזמן אמת, מזהה שינויים בזרימות הדם. היום אולי לא קוראים מחשבות, אבל אפשר לדעת אם הבן אדם רגוע, רעב, ופחות או יותר על איזה נושא הוא חושב. אם זה ילך וישתכלל, אפשר יהיה לרדת לרזולוציה של מחשבות. תמזער את הטכנולוגיה, תלביש על מישהו קסדה ותקרא את מחשבותיו. אנשים יוכלו לתקשר אחד עם השני בטלפתיה טכנולוגית. אילון מאסק צודק בגדול".
עם כל הצער, הטבעת תמשיך להתהדק סביב האדם בשנים הקרובות. כוחות הביטחון יעשו לבטח שימוש בבינה המלאכותית, בטח ברובוטים. לא רק המשטרה והשב"כ, אלא גם הצבא יעבור שינוי לטובת המכונה."זה קורה כבר עכשיו", מסביר ד"ר צזנה. "הרובוטים לא יחליפו לגמרי. שום דבר הוא לא סוסים או מכוניות. יהיו שפע של חיילים אנושיים לצד רובוטים בשדה הקרב. פעולות קרקעיות, מגושמות, כמו טנקים ונגמ"שים יוכלו להפוך לרובוטיות־אוטונומיות ובכל מקרה יהיה שם מישהו ליתר ביטחון כדי להתמודד עם מצבים לא צפויים. בעשר השנים הקרובות תהיה לרובוטים יכולת מוגבלת ליצור אינטראקציה עם בני אדם, להבין את מלוא הקונטקסט, כמו ממה אנשים מפחדים. לעומת זאת, מתפתחים כלי טיס אוטונומיים שיוכלו לשלוט בעצמם. לבחור איך למלא את המשימה, איך לטוס, במי לירות. מי שיעשה שימוש יצירתי בטכנולוגיה הזו יהיו כמובן טרוריסטים, פושעים. אנשים שאין להם הרבה מה להפסיד ושמטרתם היא לערער את הסטטוס־קוו. לכן הם מוכנים להשתמש בטכנולוגיה שהם לא אחראים עליה. אגב, זה לא דבר חדש. דאע"ש שולחים רחפנים להפיל פצצות, וזה מצחיק כי לפני חמש שנים דיברנו על כך שזה יכול לקרות וכולם צחקו, 'נו, באמת, רחפנים, רובוטים'. והנה זה קרה. בעוד עשר שנים כדי להפעיל רובוט אוטונומי, תצטרך יכולת של הטסת רחפן. אדם יוכל למעשה לשגר רובוט בשיטת 'שגר ושכח'".
בעוד עשר שנים אנשים יהיו מתוחכמים יותר, ידענים, בטח מקושרים. זה אומנם נראה כמו לפני שנות דור, אבל האייפון הראשון הוצג רק בחודש יוני 2007. חוקרי העתיד משוכנעים שלמרות השינויים, גם ב־2030 הוא לא ייעלם, אלא רק ישתכלל. "אם היית שואל לפני 20 שנה איך ייראה הדור הבא של הטלפון הסלולרי, רוב האנשים לא היו יכולים להגיד שיהיה מסך מגע ותוכל להשתמש בו לניווט ולבדיקות רפואיות. אולי רק יחידי סגולה שעבדו במעבדות הפיתוח", אומר ד"ר האופטמן. "מצד שני, היו מכשירים שהגיעו לשוק ונכשלו, כמו המשקפיים של גוגל, שכשיצאו חשבנו שכולנו נסתובב איתם. יש מצבים שבהם הטכנולוגיה נכנסת לשימוש כשהיא לא מספיק בשלה ואז אנשים מתייאשים. הדור הבא אולי ייראה אחרת וכן יתפוס. לא אופתע אם בעוד עשר שנים נשכח ממה שאנחנו רואים היום. הסמארטפון יהיה טוב יותר, קטן, נוח לשימוש, חלק מהגוף. לאו דווקא מושתל, אלא הוא יכול להיות גם לביש, חלק מהבגד. תמצמץ ותתחבר לאינטרנט כשהתמונה תוקרן ישר על רשתית העין. אני כרגע מדמיין, אבל נאחז בדברים שכבר פותחו, מפותחים ויפותחו. ב־2030, אם נסתכל על מה יש לנו בכיס ונשווה ל־2020, זה יהיה שונה. חד־ משמעית".
ד"ר צזנה מסכים: "שום דבר לא יחליף את הסמארטפון שהוא לא מכשיר לתקשורת. הוא גוש רכיבי מחשוב וחיישנים שאתה יכול לסחוב על עצמך לכל מקום. הסמארטפון ימשיך להיות מעתה ועד למלחמת העולם הקטסטרופלית הבאה, ואולי גם אחריה. השאלה היא איך נתקשר עם אחרים? התקדמות שכנראה תפרוץ בעשור הקרוב היא של המציאות המדומה. עד עכשיו התקשור בפייסבוק וברשתות החברתיות עם אחרים התבסס על טקסט. עם מכשירים כמו העדשות של אפל, שטוענים שיחליפו את האייפון בעוד עשור, תוכל לראות את הבן אדם שבצד השני של העולם. תסתכל הצדה ותראה אותו יושב לידך ועובד. באמצעות המציאות המדומה נוכל לחזור ליכולות החברתיות שהרשתות החברתיות קצת החסירו מאיתנו. ההערכה של אפל היא שבתוך עשור זה כבר יהיה כאן. אני מאמין שהם פסימיים ושעם ההתקדמות הטכנולוגית הם יצטרכו להוציא את המכשירים בעוד חמש, שבע או שמונה שנים לכל המאוחר. זה ניחוש כמובן".
עשר שנים הן הרבה זמן בחיי העולם המודרני, העכשווי. תנודות, קטסטרופות, הכל יכול לטרוף את הקלפים. אם שום דבר לא ישתבש, חלק גדול מאיתנו יחיה כדי לראות. כי בזמן שאנחנו מקשקשים, הבינה המלאכותית והרובוט מתעקשים להחזיק אותנו בחיים - וכמה שיותר. "תוחלת החיים כבר עלתה", מזכיר ד"ר האופטמן. "אנחנו יודעים שהסיכוי של הילדים שנולדים היום להגיע לגיל מאה, או יותר, דומה היה לסיכוי שלי להגיע לגיל 50 כשנולדתי ב־1948. שמעתי סיפורים אז שבבתי החולים אנשים שהתאשפזו שאלו את הרופאים מי אלה החבר'ה בחדר הצדדי והיו אומרים להם 'אלה זקנים בני 50'. העולם השתנה מאז".
ד"ר שרן לא מערער על כך, הוא רק שואל מה נעשה עם הזמן שרק הולך ומתפנה אם נחיה יותר. עד 120 בשעמום? "המושג 'הגיל השלישי' כנראה ילווה עוד מעט במושג 'הגיל הרביעי'", הוא מציין. "הגיל השלישי אלה אנשים שהם די במלוא אונם. הם מסוגלים לעבוד, בוודאי לחשוב, מסוגלים לתרום לכלכלה. יש היום מקומות שבהם מייצרים אינטראקציה בין אנשי הגיל השלישי וחבר'ה צעירים כדי לחלוק וללמוד מהניסיון. יצטרכו לחשוב על פתרונות, כי אין ספק שאנשים יחיו יותר ובאיכות חיים טובה יותר".
בזמן שקראתם את הכתבה, עוד רובוט תפס מקום עבודה, עוד סטארט־אפ קידם בינה מלאכותית. אחרי כתבות כאלה אפשר רק לשאול איפה הימים התמימים של הקוקו והסרפן עם הטורייה והשברייה, למה לא רואים אותם? "עם האתגרים החדשים אנחנו רק הולכים ומשתפרים", משוכנע פרופ' פסיג. "עזוב את התמימות. אין תמימות. אנחנו דווקא משתכללים והופכים ליותר נבונים, חכמים, ידענים, דמוקרטים".