רגע לפני ש־2019 מגיעה לסיומה דיווחו אמצעי התקשורת בסוריה על תקיפה בדרום־מזרח המדינה, תקיפה המיוחסת לישראל. כפי שאפשר להבין מהפרסומים, תקיפה זו לא הייתה שונה מעשרות אחרות שבוצעו השנה ושנועדו לפגוע במאמצי איראן להעביר אמצעי לחימה למיליציות שלה, הממשיכות להתבסס גם בסוריה וגם בעיראק.
המטרה ברכבות האוויריות של האיראנים אינה רק להעביר מערכות נשק מתקדמות כדי לחזק את היכולת ההתקפית לפגוע בישראל מעיראק, מסוריה ומלבנון; זהו גם מאמץ מבצעי לשנות את משוואת התגובה כלפי התקיפות, הישראליות לכאורה.
מתוך הבנה שאין הם יכולים לסמוך על הרוסים שיספקו להם הגנה אווירית, למרות המערכות המתקדמות המוצבות בסוריה, האיראנים עושים מאמץ גדול לשפר את יכולת ההגנה האווירית שלהם באזור. לא בלתי סבירה ההערכה כי התקיפה האחרונה המיוחסת לישראל נועדה לחבל במערכות נ"מ מתקדמות.
כשנתיים לאחר הפלת מטוס ה־16־F הישראלי בשטח סוריה, נראה שהאיראנים משתוקקים לעשות זאת שוב. עבורם זה יהיה הישג של ממש, וחיל האוויר של ישראל משקיע מאמצים רבים למנוע זאת.
# # #
גם בסוף 2019, האיראנים וכוח קודס - באמצעות המיליציות השיעיות ובסיוע חיזבאללה, דרך מפקדת הדרום שלו בסוריה - ממשיכים להכין את הקרקע לקראת עימות עתידי אפשרי עם ישראל גם מסוריה ולא רק משטח לבנון. אבל עד שעימות כזה יתרחש, אם בכלל, אפשר להבחין בשינוי בהתנהלות הנהגת איראן, הפועלת באופן מושכל כדי להימנע מהסלמה רחבה כנגד ישראל.
בינתיים ריבוי סבבי ההסלמה בזירה הצפונית השנה, הכוללים יום קרב עם חיזבאללה לאחר סיכול פיגוע הרחפנים ברמת הגולן, מבטא עלייה ברורה בפוטנציאל לגלישת מרחב המערכה שבין המלחמות מתחום העמימות לעימות ישיר עם איראן, עם חיזבאללה ועם המיליציות הפרו־איראניות באזור.
ישראל סימנה השבוע באופן ברור את הקווים האדומים שלה ושלחה מסר שגם בשנה הבאה יימשכו התקיפות ושהלחץ אולי עוד יגבר. מנגד נראה שבפעולותיהם ובהצהרותיהם האחרונות האיראנים מאותתים כי ימשיכו לנסות להוציא אל הפועל תגובות צבאיות משמעותיות יותר נגד ישראל. לפיכך נראה שהתחזקות מערך ההגנה האווירי הסורי וירי נרחב לעבר מטוסי חיל האוויר הפועלים בגזרה, לצד נוכחות הרוסים, יאתגרו מאוד את הדרג הצבאי והמדיני של ישראל בשנה הבאה.
לנוכח האתגרים הללו ותנאי מזג האוויר ההולכים ומחריפים, בצה"ל בוחנים את דרך הפעולה הצבאית הנכונה ביותר. אומנם הרוסים מאפשרים לישראל חופש פעולה בסוריה, אבל גם הם גם יושבים לצה"ל על הזנב. הטייסים שיוצאים למשימות המורכבות יודעים שאין מקום לטעויות.
מערכת הביטחון עמדה השנה ביעדים שהגדיר לה הדרג המדיני: להמשיך לפעול נגד התבססות האיראנים באזור ונגד פרויקט הטילים המדויקים המשותף לאיראן וחיזבאללה - בלי שהפעולות הללו יביאו למלחמה אזורית. בשטח, ישראל נטלה השנה יותר הימורים מחושבים, כמו הפעולה המיוחסת לה בלבנון בחודש אוגוסט נגד מתקן איראני להקמת פס ייצור לטילים מדויקים.
לעתים רק המזל הוא שמונע הסלמה משמעותית יותר (כגון אחרי ירי טילי הקורנט של חיזבאללה נגד חיילי צה"ל בספטמבר), אבל לאורך כל הדרך נראה שמערכת הביטחון והדרג המדיני המשיכו בניהול מבוקר ולא מתלהם של הזירה המורכבת בצפון, על פי הסכמות ברורות על דרך הפעולה הנבחרת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לרמטכ"ל אביב כוכבי.
לצד הצלחות ישראל במישור הצבאי והמדיני, חייבים לשים את הדברים על השולחן: גם הפעולות הצבאיות המוצלחות ביותר אינן מעידות כי נבלמה מגמת ההתבססות האיראנית בסוריה. הן בוודאי הפחיתו מעט את הקצב, אבל ההערכה הכללית בצבא היא שבסופו של דבר יידרש מהלך מדיני משלים, בהובלת הרוסים.
תקיפה ישראלית בסוריה. איראן תמשיך להוות אתגר. צילום: רויטרס
שר הביטחון נפתלי בנט סבור שאם רוצים לשנות את המשוואה, יש לעבור למדיניות התקפית יותר נגד האיראנים. "מבלימה להתקפה", הוא מכנה את התפיסה שהציג בדיונים הביטחוניים השונים. לשיטתו, לצד פעולה מדינית משלימה בהובלת האמריקאים ועם המשך המצור הכלכלי והסנקציות, אפשר להגיע לתוצאות שיגרמו לאיראנים לעזוב את האזור.
לדבריו, הגברת הלחץ הצבאי היא המפתח להצלחת המהלך. אבל נדמה שגם הוא מבין שבתקופת הבחירות הרגישה אין מקום לשינוי מדיניות מובהק - וההחלטה על כך תעמוד לפתחה של הממשלה הבאה.
אי אפשר לנתק את המתרחש בחזית הצפון מתוכנית הגרעין של איראן. מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון פרסם לאחרונה את תחזיתו בדבר האתגרים וההזדמנויות שיעמדו לפני ישראל בשנת 2020. להערכת חוקרי המכון, איראן תמשיך לרוקן את הסכם הגרעין מתוכן ולהאיץ - אולי אף באופן דרמטי - את צבירתו של חומר בקיע לנשק גרעיני. לצד זאת סבורים חוקרי המכון כי לחץ הסנקציות של הממשל האמריקאי יערער את כלכלת איראן, והמשטר שלה יעמוד בפני מצוקה חמורה מאי־פעם.
אם הלחץ האמריקאי לא יביא את האיראנים לשולחן המשא ומתן, סבורים במכון שהתעוזה של כוחות משמרות המהפכה תגבר ותופנה למהלכים כוחניים, ובתוך כך גם החיכוך בין ישראל לאיראן בסוריה עלול להסלים עד לעימות רחב היקף. סיכון גובר לעימות יהיה מאמצע 2020, כך הם טוענים, נוכח תנופת מאמצי האיראנים לצבירת חומר בקיע.
הגברת הפעילות האיראנית בתחום הגרעין תחייב היערכות צבאית של ישראל לטיפול עצמאי בסוגיית הגרעין, אם תידרש לכך. בצה"ל כבר מקדישים יותר משאבים ואימונים בעניין זה, שאחרי שנים חוזר לעמוד בראש סדר העדיפויות של הצבא.
# # #
במקביל למצב המתוח בצפון ימשיך צה"ל לקדם את רעיון ההסדרה עם עזה. בשלב זה הדרג המדיני תומך בעמדת מערכת הביטחון. לאחר סבבי הסלמה לא מוצלחים מבחינתה של ישראל, המבצע האחרון, חגורה שחורה, שבמסגרתו פעל צה"ל נגד תשתיות טרור של הג'יהאד האסלאמי בעזה - נחשב למוצלח יותר.
אלא שאת ההצלחה יש לקבל בעירבון מוגבל, מכיוון שחמאס לא לקח בו חלק ונשאר על הגדר הפעם. מבחינתו של צה"ל יש כאן הזדמנות ואיתות ברור של הארגון שהוא מעדיף את שיפור המצב הכלכלי ברצועה על פני עימות צבאי נוסף.
בשנה שבה האיומים והמתיחות בחזית הצפון צפויים להחריף, לא במקרה צה"ל מנסה לדחוף להתקדמות בנתיב ההסדרה. אבל למרות הרצונות המשותפים, עד להסדרה עלולים להתפתח שם סבבי הסלמה נוספים. ביום רביעי קיבלנו עדות לכך: רקטה נורתה לעבר אשקלון בעת שהתקיים שם כינוס בחירות של הליכוד. גם לאחר הירי, סבורים בפיקוד הדרום, אנחנו קרובים יותר להסדרה מלעימות - אבל המשך ירי הרקטות מהרצועה צפוי לערער את הסברה, ועזה עלולה להיות שוב השחקן שגונב את ההצגה.
