רק ימים יגידו האם התגובה האמריקנית האגרסיבית תעמוד בבחינת תגובה נקודתית להרג אזרח אמריקאי, או שמא מדובר בהצבת משוואת תגובה חדשה. 


ייתכן כי התקיפה מסמלת הצבת גבולות מחודשת בין הצדדים, ומגדירה אופן פעולה חדש, שיכתיב את התגובות מהצד האמריקאי מעתה והלאה. תגובת ארה"ב מאותתת לאיראן כי לאחר חודשים ארוכים של מדיניות מכילה, הסבלנות האמריקנית פקעה, וכי מעכשיו והלאה, אלימות מצד הרפובליקה האסלאמית לא תעבור בשתיקה, או בציוץ מזדמן ומאיים מצד נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. גם לא בהקשחת הסנקציות הכלכליות נגד המדינה. נראה כי מעתה, האמריקאים הכריזו בבירור כי לא יהססו להפעיל כוח צבאי בתגובה לפגיעה באינטרסים שלהם באזור המפרץ הפרסי.



התקיפה האמריקאית תוכננה כך שתגבה מחיר, גם אם מדובר בחיי אדם. לא היה מדובר בהסבת הרס לתשתיות בלבד. שישה בסיסים שונים הותקפו ומספר ההרוגים בתקיפות אלה, על פי דיווחים, עומד עתה על 27 לוחמי מיליציות, כולל מפקדים הנחשבים בכירים יחסית בדרג השטח. התגובה האמריקאית אמנם משמעותית, אבל היא רק בבחינת הצגת היכולות האמריקאיות באופן מבוקר, בתקיפה אווירית בה לקחו חלק כעשרים מטוסי קרב.


ההרס בעיראק. צילום: הרשתות הערביות

תקיפה מסוג הזה היא בבחינת 'קצה הזרת' של הזרוע הצבאית העוצמתית של המעצמה באזור המפרץ הפרסי. גם האמריקנים, בדומה לישראל, השאירו בשלב זה מחוץ לתמונה אפשרות לפגיעה באיראנים או באנשי חיזבאללה לבנונים, זאת משום שזה נחשב לסיפור אחר לחלוטין, שלפחות כרגע, לא נמצא על השולחן. אם באיראן יממשו את האיומים הנשמעים כרגע נגד הנוכחות האמריקאית בעיראק, ויוסיפו לסייע למליציות, גם זה עשוי להשתנות. 



איך ישראל משתלבת בסיפור? התשובה מורכבת. בישראל לא הסתירו את דאגתם לאחר האירועים, ואף הביעו אכזבה מהמדיניות האמריקנית במפרץ. רק לאחרונה, רמז על כך הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בנאום שנשא בכנס לזכרו של הרמטכ"ל לשעבר, אמנון ליפקין שחק. לתפיסת ישראל, הישראלית חוסר התגובה האמריקאית להפעלת כוח ואלימות חסר תקדים מצד האיראנים במפרץ, יצר שבר אסטרטגי חמור, באזור מורכב ממנו יצאו רעות רבות.



התקיפה האמריקאית בעיראק (צילום: צילום מסך)התקיפה האמריקאית בעיראק (צילום: צילום מסך)



את ההססנות של המעצמה וההחלטה שלא להגיב באופן צבאי גם לאחר שורת פעולות מתגרות מצד האיראנים, כולל תקיפת מכליות נפט בעיראק, הפלת המל"ט האמריקאי ותקיפת מאגרי הנפט בערב הסעודית, תרגמו האיראנים כמפגן כח. מפגן המאפשר להם, לתפיסתם, גמישות יתרה בהפעלת כוח צבאי, כזה שיכול להשליך גם על תגובתם האפשרית לתקיפות ישראל בסוריה.



מערכת הביטחון בישראל הביעה לאחרונה דאגה, לפיה התעוזה האיראנית הולכת וגדלה, באופן שעשוי לגרום לביצוע פעולות צבאיות משמעותיות יותר כנגד ישראל, זאת בעיקר בשל צבירת הביטחון בפעולות צבאיות במפרץ מצידם, שלא זכו לכל מענה מצד ארה"ב.



זוהי סוגיה שהטרידה מאד את צמרת הביטחון במדינה, שמרגישה עתה מעודדת מעט בשל התקיפה האמריקאית, ורואה בה סימן חיובי- אך לא הרבה מעבר לזה נכון לרגע זה. בישראל מבינים כי הסיבה היחידה שהאמריקאים הגיבו אתמול היא פגיעה באינטרסים שלהם, שאינם קשורים בשום דרך לישראל. בכל הקשור למאבק מול ההתבססות האיראנית בסוריה, ישראל לא שוגה באשליות. הם מודעים לכך שלארה"ב אין כל כוונה להכניס עצמה לעימות הזה, וכי במערכה הזו- ישראל תעמוד לבד, ללא גיבוי אמריקאי עליו תוכל להישען. 



ברמה מבצעית, קיימת בישראל הערכה כי בשלב זה, האירועים בעיראק אינם משפיעים על המציאות הביטחונית בזירה הצפונית של ישראל, ועל כן רמת הכוננות בצפון נותרה ללא שינוי. המרחק הגאוגרפי הגדול ועצם העובדה כי המיליציה שנפגעה הנה מיליציה שיעית שאומנם מתופעלת על ידי חיזבאללה, אך פועלת בעיקר בעיראק, גורמת לכך שאין בישראל סיבה ממשית להילחץ. 



מטבע הדברים, אנו עוסקים תמיד בזויות הישראלית. המצב במפרץ רלוונטי אלינו כבר מתקופת משטר האייתולות באיראן, הרבה לפני ההתבססות האיראנית בסוריה. התבססות של איראן בעיראק נמצאת הרבה יותר גבוה בסדר העדיפויות האיראני, הרבה לפני העימות עם ישראל, ואנו עדים לכך בשל כמות המשאבים האדירה, כוח האדם והכסף האיראני שזורם לשם. ולכן, ההתפתחויות האחרונות נתפסות בעיקר כעניין שצריך להדאיג את ארה"ב ואת כוחותיה במזרח התיכון. 



במידה והעימות יתרחב בהמשך והאמריקנים יתקפו גם מטרות איראניות מובהקות, גם הערכת המצב אצלנו עשויה להשתנות ועימות אזורי משמעותי יותר עלול לעמוד על הפרק. בשלב הזה, למרות המתיחות, אנחנו עדיין רחוקים משם.