עושים סדר: "אני תמיד אומרת שצריך ללמד את הצרכן לבחור נכון, בצורה נבונה. בן אדם צריך לדעת מה העלות הבריאותית והקלורית שהוא משלם על מה שהוא אוכל. אני חושבת שהמהלך הזה הוא נכון ומצוין, אבל יש לי הסתייגות אחת: האופן שבו זה מוצג בסימון של אדום וירוק, שבקונוטציה שלנו זה טוב ורע. מהלך כזה חייב להיות עם תהליך הסברה מאוד מדויק, אחרת לא תהיה לו שום תועלת", אומרת חלי ממן, מייסדת רשת קבוצות תמיכה להרזיה.

רפורמת סימון המוצרים של משרד הבריאות יצאה לדרך אתמול במטרה לסייע לאזרחי ואזרחיות ישראל לשמור על תזונה נכונה ולמנוע השמנה, סוכרת ותחלואה. מעכשיו הצרכנים יראו על גבי אריזות מזון ומשקאות מדבקות אדומות אם המוצרים מכילים כמויות גדולות של נתרן, שומן רווי או סוכר. לעומת זאת, מוצרים בריאים יזכו למדבקה ירוקה.

חלי ממן. צילום: יח"צ
חלי ממן. צילום: יח"צ


בינואר 2021 יחל השלב השני של הרפורמה, שיפחית את ערכי הסף שיחייבו סימון על מוצרים. האם אכן צבעי האדום והירוק יגרמו לכך שבסופו של דבר נקנה מוצרים בריאים יותר? "אדום זה כמו רמזור, זה תעצור. אנשים יודעים שאדום זה סכנה. לכן כל מה שאדום, יש סיכוי גדול שיתפרש בפני הצרכן כמשהו אסור, אבל זה לא נכון. אין אסור ומותר, מותר לאכול כל דבר במינון הנכון", חורצת ממן. "כמו כן, ברגע שמסמנים באדום וירוק זה יוצר בלבול. זה לפחות מה שאני כרגע מרגישה בקרב אנשים. יש בלבול וחוסר ודאות לגבי מה מותר להם לאכול. 'מה, אסור לאכול טחינה?' – כן מותר לאכול טחינה. זה דבר מצוין, בריא ומאוד מומלץ בתפריט. אבל אם את אוכלת חצי קופסת טחינה, זה מאוד לא בריא. לדעתי אנשים יימנעו בהתחלה מלגעת בדברים אדומים, אבל אחרי פרק זמן, האדום הזה יהפוך לשקוף מבחינתם והם לא יראו אותו יותר. לכן מה שצריך זה מסע הסברה מאוד מדויק.
שאנשים יבינו מה זה אומר אדום, מה ההשלכות של כל דבר ואיך לקנות מצרכים כדי באמת לאכול בריא במהלך היום".

מה את מסבירה לקהל הלקוחות שלך?
"אנשים כבר התחילו לשאול אותי אם אסור לאכול את זה או את זה. בקבוצות שלנו אנחנו מבהירים שלא לתת לסימון האדום להרתיע מלקנות דברים, אלא להבין איך לעשות זאת בצורה נבונה. שלא תהיה פאניקה, כי אם תהיה פאניקה זה לא יעבוד. כל דבר צריך להיות במידה ובשפיות".

"הרפורמה הזאת מבוססת על רעיון שנקרא Nudge, דהיינו דחיפה, הצקה. כלומר, איך לגרום לצרכן לשנות התנהגות בלי שישים לב שהוא משנה אותה", מסביר ד"ר אביחי שניר, כלכלן התנהגותי מהאקדמית נתניה ואוניברסיטת בר אילן. "אם מישהו אומר לך לא לעשות משהו, יש לך נטייה להתנגד. אבל פה זה משהו עדין יחסית, שכל הזמן מזכיר לך מה את צריכה לעשות. אם נזכיר לך, נעשה לך הצקות קטנות כאלה, בסוף את תביני לבד".

לדברי ד"ר שניר, הצעד הזה יצליח אם תתממשנה כמה הנחות. "הנחה ראשונה היא שאנשים מבינים שצריכה של מזון עם סוכר, מלח ושומנים רוויים זה לא בריא, אבל עד עכשיו הם לא באמת ידעו איך לבדוק זאת. או שהיה להם יותר נוח לא לדעת ולהתעלם מהמרכיבים. הנחה נוספת היא שיש להם מספיק כסף כדי לצרוך דברים אחרים", הוא מסביר. "זה בעצם סוג של ניסוי לבדוק אם ההנחות האלה מתקיימות באוכלוסייה הישראלית. אני לא חושב שמישהו בדק את זה בסדר גודל ממשי. לדעתי, לפחות לטווח הקצר זה ישפיע. בהתחלה נראה ירידה קטנה של צריכת הדברים האלה, אבל אחר כך יכול להיות שאנשים יחזרו לסורם או ההשפעה תיעצר. לפי דעתי, השפעה דרמטית לא תהיה בקרב הצרכנים. מה שכן, יכול להיות שזה כן ישפיע על היצרנים וייתן להם בוסט נוסף להוציא מוצרים בריאים יותר. אגב, זה גם יכול להיות עבור היצרנים סוג של צידוק למה הם לא מורידים מחירים. שהנה עכשיו הם משקיעים במוצרים בריאים יותר".

"הבעיה היא שהירוק והאדום זה כמו אסור ומותר. אם אנשים לא מבינים את המשמעות של מעבר לזה, אז הם יוציאו מהתפריט שלהם מוצרים שבקונוטציות מסוימות הם מצוינים. גבינה צהובה למשל מקבלת צבע אדום. זו לדעתי טעות", אומרת הנטורופתית ענת אשר, בעלת מרכז הדרכה לתזונה בריאה Fit&Zone. "ימים יגידו מה יוליד המהלך. אני חושבת שמי שהיה רגיל לקנות שטויות, תמיד ידע שזה לא בריא. לכן ייתכן שגם המהלך החדש לא ישפיע עליו. כמובן שכל מהלך לקידום חינוך למוצרים בריאים הוא מצוין, אבל יכול להיות שצריך לחשוב איך לשדרג את המהלך הזה". 

"גורם אובייקטיבי"

אשר מוסיפה ואומרת שלפחות בזכות המהלך תהיה להורים אופציה לבחור לילדיהם חטיפים בריאים יותר. "בחטיפי ילדים היצרניות הורידו את כמות המלח והפכו המון מוצרים ממטוגנים לאפויים. לא שזה הופך את המוצר לבריא, אבל זה מהלך מדהים", היא אומרת. "גם הורידו את כמות הסוכרים בשוקולד ובמוצרים נוספים, מה שמרגיל את החך של אנשים צעירים לפחות מתיקות ומליחות. יש מלא חטיפים חדשים אפויים, ואם אני צריכה לבחור בין חטיף כזה או כזה, ברור שאעדיף את זה שאפוי".

ד"ר מוטי אמר, חוקר התנהגות צרכנית מהקריה האקדמית אונו, חושב שסימוני האדום והירוק בהחלט יצרו סדר. "חברות המזון אלופות בלבלבל אותנו", הוא אומר. "רוב האנשים חושבים למשל שדגני בוקר זה בריא, למרות שחלקם מפוצצים בסוכרים. יצרני המזון יכולים גם לצבוע את אריזת המזון בירוק כדי לתת לנו כביכול תחושה שזה אורגני. לכן, הסימונים האלה יעשו סדר. זה מעין גורם אובייקטיבי, שעושה לי סדר כצרכן ועוזר לי להבחין". 

הצרכנים אכן יהיו ממושמעים?
"בכלכלה התנהגותית יודעים שידע לא גורם לפעולה. למשל, כולנו יודעים שצריך לעשות פעילות גופנית. כולנו עושים? לא. יש מרחק גדול בין ידע להתנהגות. אבל במקרה הזה זה קשור לרעיון ה־Nudge. כאן אני עוזר לך. נניח שאת בגדול מעדיפה לאכול בריא, אבל לא מסתכלת בתוויות, אז עכשיו אני עושה לך את זה מאוד קל. יש כאן פוטנציאל לבחור את הבריא מהר יותר. אנשים רציונליים רוצים לאכול בריא יותר. כמובן שאנשים מבחינים בין אוכל יומיומי לאוכל למסיבות או לאירועים חד־פעמיים. למרות שאני לא מרשה לעצמי לאכול עוגות בדרך כלל, אז במסיבה ארשה לעצמי ואז הסימון לא יעבוד. לעומת זאת, לדעתי באוכל היומיומי זה יעבוד יותר טוב".

ד"ר אמר מציין שללא כל ספק הסימון יעבוד טוב כשנצטרך לבחור אוכל עבור הילדים שלנו, שם אנחנו יותר מקפידים. "אבל מצד שני, אם מגזימים יותר מדי, זה עלול לעשות ההפך", הוא מסביר. "אם נראה בסופר יותר מדי אדומים, זה כבר לא יעבוד יותר. יהיה בומרנג. לכן צריך להקפיד על מינון של דברים. אם יגזימו יותר מדי, זה יעשה השפעה הפוכה. היה למשל מחקר על אזהרות של סיגריות, שהראה שכשאזהרות היו יותר מדי חמורות, אז במקרים מסוימים, זה אפילו גרם לאנשים לקנות יותר".

מהלך של מודעות 

"המהלך הזה במפורש ישפיע לטובה על הרגלי הצרכנים", אומרת מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של שירותי בריאות כללית במחוז דן – פתח תקווה. "הסימון הוא לא כל הסיפור, אלא כל הדיון מסביב לסוגיה הזאת, כל אנשי המקצוע שמתראיינים סביב הנושא, כל הפעולות והחשיבה שנעשו על ידי יצרניות מזון. כל זה חבילה אחת. זה לא רק הסימון שמופיע על גבי המזון. זה בעצם מהלך שקשור למודעות. כמו בכל דבר, תמיד יהיו אנשים שיותר יושפעו ופחות יושפעו. אלה שיש להם מראש מודעות, יהיה להם קל יותר להתמודד עם זה. אלה שלא, כולי תקווה שהמהלכים מסביב יגרמו גם להם להיות מודעים".

סימון מוצרי מזון. צילום: מרק ישראל סלם
סימון מוצרי מזון. צילום: מרק ישראל סלם


לדברי אורבך, רפורמת סימון המוצרים מבורכת אך אינה מהווה תחליף להסברה לגבי תזונה נכונה. "אנחנו לא יכולים כל הזמן לשבת ולהגיד 'זה לא יעזור'. זו לא שיטה", היא אומרת. "אני מברכת על המהלך הזה, צריך כל הזמן לעסוק בלשפר. כמובן שהסימון הזה אינו תחליף להסברה בנושא תזונה נכונה. אבל זה בהחלט כלי נוסף למודעות ותשומת לב של הצרכנים והיצרנים לכך שחייבים לשפר כל הזמן את המזון שלנו. תזונה בריאה היא כלי לחיים בריאים. אנחנו בישראל מובילים בעולם בצריכת מזון לא בריא. הייתה חייבת להיות התערבות. זה מהלך שכבר גרם ליצרנים לשנות מוצרים. עוד לפני שבדקנו אם אנשים פחות קנו או לא קנו, היצרנים כבר עשו שיפור מוצרים".

עוד טוענת אורבך כי מוקדם לבקר את המהלך. "כל הדיבורים הסקפטיים פוגעים בקידום מהלכים במדינה", היא אומרת. "חייבים לתת לזה הזדמנות. הנזק לבריאות הציבור מצריכה עודפת של סוכר, מלח ושומן רווי הוא עצום. חייבת להיות התערבות דחופה. לכל מהלך יהיה מישהו שתהיה לו איזושהי הערה. לכן כולנו צריכים לשלב ידיים כדי להסביר ולא לבקר. תחשבי רק על הכמויות העצומות של השתייה המתוקה שאנשים צורכים בארץ. עכשיו אולי ישימו לב לזה. אני מאמינה שהציבור יפנים את המהלך".