מהו העונש על הונאת כרטיסי אשראי סדרתית?
בית משפט השלום בקריית גת עסק לאחרונה בשאלת עונשו של גבר שהודה והורשע בביצוע עשר עבירות של הונאה בכרטיס חיוב. השופטת החליטה כי למרות עברו הפלילי המשמעותי של האיש שכלל הרשעה ב-16 עבירות הונאה, יש להתחשב בכך שהחל לעבוד והשתלב בקבוצה טיפולית. לפיכך, האיש נשפט לעונש מאסר למשך שמונה חודשים שירוצה בעבודות שירות והוטלו עליו רכיבי ענישה נלווים.
במהלך שני לילות רצופים בוצעו מעל עשר עבירות הונאה
לפי העובדות שפורטו בגזר הדין בספטמבר 2017, האיש ניסה להשתמש בעשר הזדמנויות שונות בחמישה כרטיסי אשראי מועתקים שהיו שייכים לחמישה אנשים שונים כדי למשוך כספים ממכשירי כספומט באשקלון.
לבקשתו של הנאשם, צורף לדיון בגזר הדין תיק נוסף שבו הוא הודה והורשע בביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה ובעבירה נוספת של עבירת ניסיון הונאה בכרטיס חיוב. במקרה זה שאירע יום קודם לביצוע יתר העבירות, הגבר ניסה להשתמש בכרטיס אשראי מועתק כדי למשוך סך של 8,000 שקלים מכספומט באשדוד, והצליח למשוך באמצעותו 1,600 שקלים מכספומט אחר בעיר.
רוצים לדעת יותר על כתב אישום במשפט פלילי? לחץ/י כאן
האיש טען שהתנהגותו הפלילית נבעה ממצב כלכלי קשה
שירות המבחן ערך תסקיר בעניינו של האיש שבו תואר כי הוא בגיל 51, גרוש ואב לשני ילדים, מתגורר עם זוגתו והחל לעבוד בחברת טלמרקטינג לאחר שחרורו ממאסר על ביצוע עבירות אחרות במרץ 2019. הגבר ציין בפני שירות המבחן כי הוא בעל רקע נורמטיבי, סיים 12 שנות לימוד, בעל שני תארים אשר עבד בעברו. לדבריו, עקב קריסת פרויקט עסקי שניהל בשנת 2014 הוא הסתבך בחובות רבים שמלווים אותו מאז.
עוד צוין בתסקיר כי לאיש יש עבר פלילי משמעותי בתחום המרמה והסמים, כולל ריצוי שני עונשי מאסר ממושכים. הגבר ציין כי ביצע את העבירות בשל מצבו הכלכלי הבעייתי.
התרשמות שירות המבחן הייתה כי האיש נטה לצמצם את אחריותו לביצוע העבירות, התקשה להכיר בחומרתן וייחס את האחריות לביצוען לגורמים חיצוניים. השירות הוסיף כי בגבר טבועים דפוסי עבריינות ומרמה.
לפי גרסת השירות, קיים סיכון ממשי להישנות העבירות על ידי הגבר מאחר שהוא נוטה להכשיר את התנהגותו העבריינית בעת משבר, ומתקשה להציב לעצמו גבולות. עוד צוין כי ההליכים הפליליים שנוהלו נגד האיש לא הרתיעו אותו מביצוע עבירות נוספות.
שירות המבחן המליץ להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל
קצין המבחן תיאר כי האיש הביע עניין להשתלב בקבוצה טיפולית לעבריינים בתחום המרמה. לפיכך, הומלץ על הטלת צו מבחן לתקופה של שנה, וכן על הטלת עונש מאסר שירוצה באמצעות עבודות שירות יחד עם רכיבי ענישה נלווים.
המדינה טענה כי לאיש יש עבר פלילי משמעותי ולכן קיים סיכון משמעותי שישוב לבצע עבירות מרמה. עוד נטען כי האיש לא נרתע מההליך הפלילי ומהעונשים שהוטלו עליו. על כן ביקשה המדינה להטיל עליו שמונה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, תשלום פיצויים לנפגעי העבירות, קנס והתחייבות שלא לבצע עוד עבירות בכרטיסי חיוב.
מנגד, סנגורו של האיש ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהטלת עונש של מאסר בפועל. לפי דברי הסנגור, הגבר מצוי בהליך של פשיטת רגל וביצע את העבירות בעקבות מצבו הכלכלי הקשה. כמו כן צוין כי האיש לקח אחריות על מעשיו והשתלב בשוק העבודה כדי לחזור לאורח חיים נורמטיבי.
האיש פנה לשופטת וטען כי היה מתנהל באופן שונה אם היה מודע למחיר שישלם על מעשיו. הוא ציין כי חזר לנהל אורח חיים נורמטיבי והבטיח שלא ישוב לבצע עבירות נוספות בעתיד.
השופטת ציינה שמדובר בשני כתבי אישום נפרדים שקשורים לשני אירועים נפרדים. לפי קביעתה, הפרש הזמנים הקצר בין האירועים שהתרחשו תוך יומיים ברצף וסוג העבירות, מאפשר לראות בהם כאירוע אחד ולקבוע עונש יחיד עבורם.
הובהר כי הערכים המוגנים שנפגעו בעקבות ביצוע העבירות הם שמירה על קניינו של האדם, הזכות לביטחון אישי ולביטחון ציבורי. נקבע כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף בינוני עקב שווי ההונאה וריבוי העבירות.
באיזון בין מכלול השיקולים ראוי להימנע מעונש מאסר בפועל
השופטת התייחסה לכך שהגבר נטל אחריות על מעשיו, הודה בעבירות שביצע, הסכים להשתלב בקבוצת טיפול והשתלב בעבודה. עם זאת צוין כי הוא נוטה לצמצם ממידת אחריותו למעשיו, מתקשה להכיר בחומרתן ופועל במניפולטיביות.
בסופו של דבר השופטת קבעה כי באיזון בין שיקולי השיקום של האיש וחזרתו למוטב, אל מול עברו הפלילי המשמעותי ורמת הסיכון שנשקפת ממנו, ראוי להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל על האיש.
השופטת החליטה להטיל על האיש עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל שירוצה באמצעות עבודות שירות, חמישה חודשי מאסר על תנאי, התחייבות שלא לעבור עבירות הונאה וקבלת דבר במרמה, קנס בסך 4,000 שקלים ותשלום פיצוי לנפגע העבירה בסך 2,000 שקלים עקב משיכת הכספים.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשפט פלילי LawGuide.