מזה זמן אני עוקב אחר המאבק העיקש של אור אברמסון ומעיין הלברשטאט, שתי עלמות לפני גיוס שמתעקשות לשרת כמפקדות טנק בחיל השריון, ומאבקן הגיע עד לפתחו של בית המשפט. רק על ההתעקשות והרצון העז הזה לשרת כמפקדות טנק הייתי מעניק לשתיהן את הכבוד להדליק ביום העצמאות הקרוב משואה.
כמי שבילה הרבה שנות שירות צבאי על טנקים, אני מרשה לעצמי לומר שהחיים על טנקים הם לא תותים. מעבר לשגרה יומיומית של טיפולים לפני ואחרי תנועה, זיווד וחימוש הטנק, ביצוע פעולות חילוץ, החלפת "בוגיסים" (גלגלי מרכוב), פרישת זחל, העבודה סביב הטנק היא אפורה וקשה מאוד ועדיין לא דיברנו על אימון צמ"פ (צוות, מחלקה, פלוגה), מסלול טנק בודד וכו'.
ההחלטה של שתי הנשים הצעירות הללו להתעקש על שירות בשריון באה לאחר שהן עברו בהצלחה פיילוט שבו הושקעו משאבים רבים, מכינה מיוחדת ואימון קשה, וחשו על בשרן את משמעות השירות המפרך. הן לא נרתעו, אדרבה, הן התעקשו לקבל על עצמן את התפקיד. מכאן שלא הייתה סיבה נראית לעין שתמנע מהן לשרת כמפקדות טנק.
אין כמעט ספק שההתערבות של רבנים מהציונות הדתית, שנאבקים מזה זמן בשירות של לוחמות בשריון, השפיעה ועמדה בדרכן של אור ומעיין, כמו גם בדרכן של נשים אחרות, לשרת כמפקדות טנק. למרות ההסתייגויות והדעות הקדומות, נשים מסוגלות פיזית ומנטלית לשרת כמפקדות טנק, ולצד זה ראוי לציין שהטנק של היום הוא לא הטנק של פעם. טנק מרכבה סימן 4, להבדיל מהשרמן הישן ואפילו מהפטון (מגח) החדיש יותר, מצויד במערכת מיזוג אוויר, מערכות ראייה, טיווח וירי מהמתוחכמות בעולם, שהופכות את חיי מפקד הטנק והצוות לנוחים ויעילים הרבה יותר מאי פעם.
הפיילוט הראשון של מפקדות טנקים, שכלל 15 מועמדות בלבד, נולד בתקופת כהונתו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שהוריש את קבלת ההחלטה לגבי עתיד שילובן של מפקדות טנקים בצה"ל למחליפו אביב כוכבי. לזכותו של כוכבי, ראוי לציין, שלאחר התייעצות עם מפקדים בשריון, אנשי רפואה בכירים ובחינת תוצאות הפיילוט הראשון, הוא קיבל בתחילת השבוע החלטה נכונה וחשובה להמשיך את פרויקט שילוב הנשים כמפקדות טנקים ובעיקר להרחיב באופן ניכר את פיילוט גיוס נשים לתפקיד.
המגמה בלב ההחלטה תהיה להכשיר מספר כפול של נשים כמפקדות טנקים ולשלבן במערך ההגנה על גבולות המדינה בצוותי טנק מגדריים, כלומר צוותי טנקים שיהיו מבוססים רק על נשים, תוך הדגשה שהשילוב וההכשרה של נשים כמפקדות טנקים יהיה לאחר הקפדה על התאמה וניתוח של נתונים רפואיים, כמו משקל וגובה, כושר גופני והקפדה על תזונה.
אין ספק, מדובר בהחלטה היסטורית, איש בחיל השריון לא חלם לפני שנים שנשים יתייצבו זקופות וחשופות בצריח הטנק. זהו שוויון הזדמנויות שלא נופל בערכו משילוב נשים בקוקפיט של מטוס קרב. הנשים של היום הן לא הנשים של פעם, ואני אומר את זה מניסיון ולאחר מחשבה: כמה זה קשה לזווד ולחמש טנק, גם לגברים חזקים וחסונים, וכמה מרענן ומעניין יהיה לשמוע בקשר הפלוגתי: "כאן קודקודית, נוע, נוע סוף!".