"גננות מצוינות פשוט עוזבות את המקצוע, משרד החינוך לא מתעניין בטובת הילדים ולכן אין סיבה להישאר כאן", כך אומרת ל"מעריב" שני, גננת זה 15 שנים, על קריסתה וקריסת חברותיה לתחום לאור יישום רפורמת החינוך המיוחד בגני הילדים.

ביולי 2018 עבר בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק החינוך המיוחד, במסגרתו נערכו שינויים בהליך ההשמה בחינוך המיוחד. כחלק מהתיקון נקבע בחוק שההורים הם שיחליטו אם ילדם ישובץ כתלמיד משולב במסגרת רגילה או במסגרת לחינוך מיוחד בגנים ובבתי הספר. כרגע הרפורמה מתבצעת במחוז צפון כפיילוט ובשנת הלימודים הבאה היא אמורה להתבצע בכלל הארץ, ובינתיים - אנשי החינוך הם אלה שמתמודדים עם הבעיות הרבות שהרפורמה מציבה.

בגנים, גם כאלה שלא במחוז צפון, החלו השנה בשילוב ילדי החינוך המיוחד, אך הגננות מסבירות שלמרות הרצון הטוב להביא לשילוב מוצלח, הן לא קיבלו הכשרה נאותה בנושא ואין להן הכלים להתמודד עם המורכבויות השונות של הילדים. "נכנס אצלי לגן ילד על הרצף האוטיסטי אבל האמא לא סיפרה לי שהוא מאובחן", מסבירה שני. "זה ילד שבאמצע מפגש קם ודופק את הראש ברצפה, הילדים נכנסים ללחץ ואני לא מקבלת שום ליווי. הוא על הידיים שלי כמעט כל הזמן כך שאני לא פנויה ליתר הילדים, ובנוסף עוד דורשים ממני למלא כל הזמן עוד טפסים.

"אנחנו צריכות למלא חוברת שנדרשות למילויה שעות על גבי שעות, אבל אנחנו לא מיומנות לזה", מוסיפה שני, "יש שם דברים שקשורים לחינוך מיוחד, ולא הוכשרנו להגדרות האלה. בחינוך המיוחד הגנים בנויים בצורה כזו שיש מרכז גדול ומסביבו חדרים לטיפול ולעבודה פרטנית - בגן רגיל אין דבר כזה. אני צריכה למלא את הטפסים על חשבון הזמן שלי ואין לי זמן לשבת עם הילד אחד על אחד".

לאור הטענות, בהסתדרות המורים ובארגון המורים הוציאו לאחרונה הנחייה לא למלא את הטפסים החדשים, היוצרים עומס עבודה נוסף. בשל המצב שני מתכננת בסוף השנה לעזוב. "עשיתי הסבה לחינוך מעולם ההייטק, רציתי לעשות שינוי, אבל אי אפשר לעשות את זה במשרד החינוך".

גן ילדים, אילוסטרציה (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה). צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90
גן ילדים, אילוסטרציה (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה). צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

הילה שנהב, מרצה ומדריכה פדגוגית במחלקה לחינוך בגיל הרך ובמחלקה לחינוך מיוחד במכללת סמינר הקיבוצים, מוסיפה את עמדת הגננות בחינוך המיוחד החוששות שטובת הילדים תפגע. "הן מתקשות להבין איך גננות רגילות יכילו את השינוי של שילוב הילדים, חוששות שלא יהיה להם ולהוריהם מענה, תקציב שלא בהכרח ילך אחרי הילד כפי שהובטח".

לדברי שנהב, הגננות בגנים הרגילים "חוששות מהרפורמה בעיקר כי הן מרגישות שאין להן כלים פרקטיים, שאין באמת מספיק הכשרה. מדברים על הכלה אבל החוק הוא לא חזות הכל - כל השנים דיברו על זה שזה הולך להיות, ובמקום להכין את השטח - יש כל כך הרבה התנגדות ופחד כי אנו חברה לא מכילה. גם לנו בעולם המבוגרים לא קל להכיל אנשים עם שונויות".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד הקצה עבור הגננות וילדי גני הילדים מספר מענים מרכזיים שיסייעו לגננת בהכלת ילדים עם צרכים מיוחדים, וביניהם: מונו בכל מחוז מדריכות הכלה, מונו גננות מובילות שתפקידן לתת תמיכה לגננות. לכל מפקחת גני ילדים הוצמדה יועצת שתפקידה לסייע בהיבט רגשי חברתי. כמו כן, נבנתה תוכנית פיתוח מקצועי עבור הגננות מותאמת הכלה והשתלבות. באשר למסמכים, נמסר כי שאלון ההפניה לוועדות הזכאות קוצר באופן משמעותי".