ראש השב"כ נדב ארגמן הזהיר לאחרונה את חברי הקבינט המדיני־ביטחוני מפני השלכות המהלך שיזמה הממשלה של קיזוז כספי הרשות הפלסטינית. זאת, במקביל לניסיונות ההסדרה מול חמאס, מהלך שמשמעו מתן פרס לארגון המפעיל טרור כנגד אזרחי ישראל, כשקיזוז הכספים משמעו ענישת הרשות המוערכת על ידי השב"כ וצה"ל כשותפה למאמצי סיכול טרור ביהודה ושומרון.
בשעה שחיוני להקל את מצוקת תושבי הרצועה, הן בשל ההיבט האנושי, אך לא פחות מכך בשל השפעת מצוקתם על אי־היציבות הביטחונית, על ממשלת ישראל להיזהר מלהגיב על האלימות של חמאס בצעדים שרק יגבירו את הערכתו כי "ישראל מבינה רק כוח" ולפיכך הפעלת אלימות תניב עוד הקלות.
עם כל מגבלותיה וחסרונותיה, יציבותה של הרשות הפלסטינית, המבטיחה את המשך שיתוף הפעולה הביטחוני ומרחיקה את ישראל מלנהל ולממן את צורכיהם של מיליוני פלסטינים, היא אינטרס ישראלי. מכאן הצורך להימנע מכל מהלך המערער את יציבותה, ואף לפעול לחיזוקה, ולחיזוק המוטיבציה של מנגנוני הביטחון שלה. טוב תעשה הממשלה אם תפעל ברוח אזהרת ראש השב"כ.
ניתן לעשות זאת על ידי קידום הסדרה מול הרשות שעיקרה חזרתה המדורגת לניהול הרצועה. הסכם זה יכלול ביטחונות ישראליים שכל עוד חמאס לא פורק מנשקו והרשות תפעל ביעילות לאכיפת הפסקת האש, צה"ל לא יגיב כלפיה במקרה של הפרתו על ידי גורם שלישי. במקביל, המשאבים לשיקום הרצועה – שהמדינות התורמות עוצרות כל עוד מסתמן שיחזקו את חמאס וכל עוד לא יוצבה הפסקת אש ארוכת טווח שתבטיח שהשקעתן לא תרד לטמיון בסבב אלימות נוסף – יושקעו באמצעות מנגנוני הרשות. בכך תוענק לרשות היכולת להפגין לתושבי הרצועה את היתרונות של שלטונה על פני תקופת חמאס הקודרת. המימון הבינלאומי יהווה את כרטיס הכניסה של הרשות לעזה, במקום מנוף התעצמות של חמאס. כמו כן, תושלם השליטה של הרשות בעזה, בכלל זה כל סמכויות אכיפת החוק והסדר, כמו גם אבטחת המעברים והגבולות.
מובן מאליו שכל התקדמות במתווה החזרת הרשות ושיקום הרצועה יותנה בעמידה קפדנית על הפסקת האש לכל צורותיה והחזרת גופות החיילים אורון שאול והדר גולדין, ושחרור האזרחים אברה מנגיסטו והישאם א־סייד.
קיימים לא מעט חסמים בדרך ליישום היוזמה המוצעת כאן, בראשם התנגדות יו"ר הרשות וראש ממשלתנו. המסקנה הברורה היא שהנסיבות ברצועת עזה ובאזור כולו מאפשרות את יישום התוכנית ובוודאי מפריכות את הטענה שהבחירה העומדת בפני ישראל היא רק בין אשליית ה"זבנג וגמרנו" לבין תשלום דמי חסות לחמאס.
ואם בכל אלה לא די, ראוי שתשאל הממשלה מה הסיכון בבדיקת החלופה המוצעת? שכן, אם היוזמה תעלה יפה תושג סוף סוף יציבות בדרום לפרק זמן משמעותי. אם יתברר שחמאס הפר את תנאי ההסדר, לא נעמוד בפני אתגר ביטחוני השונה מהותית מהקיים כיום. יתרה מכך, עצם הניסיון, שימחיש את רצינות כוונותינו, ישפר את תנאי הזירה האזורית והבינלאומית למקרה שלא נוכל להימנע מלתקוף ברצועה.
ברור כי דרכה של הממשלה, שמשמעה העצמת חמאס וערעור יציבות הרשות, עלולה להוביל למציאות שבה לצד חיזבאללה מצפון נפגוש חמאס מועצם מדרום. בנוסף, החלשת הרשות תערער את היציבות ותניב גל אלימות גם ממזרח, ברחבי יהודה ושומרון. איש אינו יודע אם יתממשו תרחישי האיום אם לאו. דבר אחד חייבים לשאול: מדוע ממשלת ישראל מסתכנת בתרומה להתממשותם ואינה פועלת למניעתם.
הכותבת היא תא"ל במיל', הצנזורית הצבאית הראשית לשעבר וכיום חברה בוועד המנהל של תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל